חתונה חגיגית מתקיימת במרכז עיר ערבית כלשהי. חתן וכלה חסונים למדי מנופפים בבגדיהם, והכלה נראית צוחקת ושולחת מבטים חשדניים לכיכר הכפר. בעודם מחליפים נדרי נישואין מזויפים במרכז לש"ביית מל"י, נשמעים רעשי ירי ח"ק (חסר קליע) ראשונים, כאשר לוחמי יחידת דובדבן נתקלים ב'אורחי החתונה' - מחבלים המתחבאים במסיק זיתים בקרבת הכפר. עם הישמע היריות במרחק - הופכת החתונה לפרועה ורועשת יותר, כשה"כלה" מובילה את צוות ביום האויב לשכונה הצפונית, מזמרת שירי שמחה בערבית, בעלי לחן דומה באופן מחשיד ל'הבה נגילה'. "אנחנו כאן כדי לעשות בלגן מסודר", משתף לוחם בפלגת המסלול של היחידה, המשמש כחלק מצוות ביום אויב. "אנחנו מעריכים שיש לנו עוד עשר דקות עד שיגיעו, וכשזה יקרה - ננסה להציב אותם בפני כמה מהדילמות, שעלולות לצוץ בזמן פעילות מבצעית". לא עוברות שלוש דקות מתחילת טקס החופה, ויריות ראשונות נשמעות מהבתים הסמוכים. החתונה מבוטלת - וה'כלה' שולפת אקדח, ויוצאת לארוב לחיילי היחידה בקרבת מסגד הכפר.
"אפשר לסנוור אותם עם פנסי הרכב?", שואל אחד מחיילי ביום האויב במהלך התרגיל, בעוד הוא בורח מהכוחות הלוחמים. "כן, אבל למה לא פשוט לירות בהם?", משיב לו אחר. חיילי ביום האויב לא לוקחים שבויים והם משתמשים בשלל תלבושות, ברימוני עשן ובכלי רכב בדימוי תרחישים שונים.
התרגיל הזה נערך כחלק מאימון רחב היקף, במהלכו נבחנת מיומנות הלוחמים והמפקדים בתרגילים מורכבים ובתנאי שטח משתנים ובלתי צפויים. בשבוע זה נערך האימון בשטח בנוי, המדמה כפר ערבי ביהודה ושומרון. עליהם לאתר מבוקש המתחבא באחד הבתים, על סמך מידע מודיעיני שקיבלו רק דקות ספורות קודם לכן.
"ליחידה יש הרבה גאווה? כל לוחם ביחידה מובחרת יגיד לך שהיא הכי טובה במה שהיא עושה", מכריז סגן מפקד יחידת דובדבן, רס"ן י'. "מה היא באמת עושה? זה כבר יותר מסובך". כשמדובר על אחת מהיחידות המובחרות והמסקרנות ביותר בצה"ל - רבים חושבים שהם יודעים הכל על מהות היחידה ותפקידיה השונים. בעידן המדיה, כל אחד יכול לצטט אודות "יחידת המסתערבים" של צה"ל, אך רק לוחמיה וחיילי היחידות שעובדות בשיתוף פעולה איתה, ביניהן יחידות מובחרות ויחידות מודיעין סודיות - יכולות להעיד על איכותה האמיתית.
מרחיבים גבולות גזרה
פעילות היחידה קיבלה בשנים האחרונות תפנית, בהתאם לסביבה המשתנה באזור יהודה ושומרון. "בסופו של דבר, היתרון שלנו נשאר: אנחנו באים חזקים, כאשר עליונות ההפתעה והמודיעין אצלנו, אך בתקופה האחרונה מרבית המבצעים באיו"ש נערכים למטרות מעצר וסיכול", אומר סגן מפקד היחידה. "אלו לא מחבלים עם דם על הידיים, הזכורים לנו מפיגועים. היום מטרת המבצעים היא לטפל באיומים, לפני שהם הופכים לסכנה". באשר לנהלי הקרב, מספר מפקד היחידה כי הם נערכים בטווח של 24 שעות עד 48 שעות לפני תחילת הפעילות ובאשר להיקף הכוחות הלוחמים הוא מספר כי הוא נע בין צוות בודד ליחידה כולה.
ובחזרה לצאלים: לאחר שלוש שעות מסתיים התרגיל בכך שלוחמי דובדבן הספיקו להשתלט על הכפר ולתפוס את המבוקש, אך לא צריכות לעבור שעות כדי להמחיש לצופה מבחוץ מהי סביבת הפעילות הטבעית של היחידה. "ב-27 השנים האחרונות, חיה היחידה את שטחי יהודה ושומרון", מספר רס"ן י'. "עובדה זו יוצרת אינטימיות גם לשטח וגם לסביבה. אלו, בנוסף לתוכן אנושי איכותי, לידע ולזיכרון הארגוני, שכמעט ולא קיים ביחידות אחרות לגבי הגזרה הזאת – מביאים לידי ביטוי את מלוא יכולותינו. בסופו של דבר הם מרכיבים יחידה מומחית בתחומה, שיודעת לעשות את העבודה".
למרות מומחיותם באזורי יהודה ושומרון, אימון זה הוא השני שאינו מכוון לשטחים אלו בלבד, ומתקיים דווקא במתאר הצפוני. "יהודה ושומרון הם עדיין אזורי הפעילות העיקרית שלנו", מודה רס"ן י', "אך נכון להיום, במצבי הסלמה ואף במלחמה, נדע להיות מוכנים לעימות גם בצפון או בדרום". כבר לפני מספר חודשים השתתפה היחידה בנוהל הקרב עם חטיבת הנח"ל, במסגרת ההכנות למבצע עמוד ענן. "אני מניח שבמקרה הצורך גם אנחנו היינו נכנסים", משער סגן מפקד היחידה. בתרגילים השונים, מכוונים למתאר זה או אחר, הדבר הראשון שבולט לעין הוא האמון בלוחמי היחידה. לרשותם עומד צי הרכבים הגדול ביותר ביחידות צה"ל, "בערך פי ארבע מזה של היחידות המיוחדות. מרכבים ממוגנים וייעודיים - עד לרכבי מנהלה", מרחיב סגן מפקד היחידה. לטובת היחידה נרכש מיטב האמל"ח הקיים בצה"ל, למרות שלוחמי היחידה נותרו עם רובה ה-M4. זאת נוסף לאמצעים מיוחדים העומדים לרשות היחידה בלבד ומתאימים לייעודן הספציפי של הפלגות השונות. "האמל"ח מתבטא בכל התחומים", הוא מסביר. "החל מפלטפורמות הרכב וציוד משלים, ועד מכשירי הקשר וכלי הנשק שלנו".
לא חולפות 24 שעות ממציאת המבוקש בתרגיל בצאלים ולוחמי היחידה כבר מוסקים עשרות קילומטרים לעבר תרגיל נוסף, הפעם בלש"ביית בסיס האימונים של פיקוד המרכז בלכיש. "ג'יב אל מקלדת האלחוטית", מבקש אחד מחיילי המודיעין של היחידה, בעוד השאר מתזזים בין מפקדי הפלגות השונות, על מנת לתאם ולמסור מידע מודיעיני לקראת המשימה הבלתי צפויה. נראה כי השפה הערבית שגורה על שפתי הלוחמים, ונשמעת רבות לאורך האימונים השונים. "אנשים חושבים שאנחנו 'רק מסתערבים', וזה באמת חלק מהותי ביחידה, אבל כבר מזמן לא תחום העיסוק היחידי שלנו", טוען סמל ג', לוחם ביחידה. "ההסתערבות נמצאת בשטח", מסכים רס"ן י'. "זה תחום העיסוק העיקרי של היחידה, וחלק מהפלגות אף עוברות הכשרה מורחבת אליו, אך המינון בין ההסתערבות ליכולות הנוספות שלנו השתנה", הוא טוען. "אם עד הסכמי אוסלו הייתה צורת הפעלה אחת – היום, בשל מורכבות השטח ונוכחות גורמים משתנים, כגון המשטרה הפלסטינית - המורכבות היא אחרת, ואנחנו פועלים באופן שונה בהתאם. זו לא היחידה של פעם".
היקף הסיקור התקשורתי המצומצם של פעילות היחידה, יצר בקרב הציבור הרחב אשליה כי היקף הפעילות שלה השתנה. "צריך להבין שהסיבה ששומעים פחות על מעצרי המחבלים היא שעולם התוכן נעשה מורכב יותר", מבהיר רס"ן י', "ולא מכיוון שהאיום חלף". לאורך השנים השתתפה "דובדבן" במאות מבצעים, אם לא יותר. חלקם, ניתן לשער, השפיעו על לוחמי היחידה בדרכים שונות. דוגמא לכך הוצגה בתוכניות התיעודיות "ואקום" ו"עובדה", בהן הוצגו חיילים הסובלים פוסט טראומה בעקבות חוויות משירותם הצבאי. "המקרה ששודר הוא לא מקרה קלאסי", מבהיר סגן מפקד היחידה. "אלו היו כמה חבר'ה שסירבו לצאת לפעילות מטעמים אישיים ותרגמו את זה לפוסט טראומה. לדעתי הסיפור נופח מעבר לגבול הטעם הטוב". עם זאת מציין רס"ן י', כי היחידה אכן למדה במהלך השנים, ומציעה תמיכה לרווחת לוחמיה, במיוחד לאחר אירועי אש ומקרים, אשר עלולים להותיר משקעים בהמשך. "מלבד שיח מפקדים שנערך בתום פעילות מבצעית של היחידה, ישנו יועץ ארגוני שמגיע לבסיס, ובמקרה הצורך אנחנו מפנים לוחמים גם לטיפול חיצוני". בנוסף, עם תום השירות, עומדת לרשות המשתחררים עזרה בשילוב בחיים האזרחיים, מלגות ומשרות, דרך "עמותת דובדבן". העמותה, שהוקמה בשנת 1992 על ידי אב שכול ובוגרי היחידה, מלווה באופן צמוד את הבוגרים - ופועלת למען חיילי היחידה, בוגריה והמשפחות השכולות. "בדרך כלל אין מה לדאוג לחבר'ה שיוצאים מהיחידה, והם מסתדרים טוב מאוד בעצמם. אבל העמותה בהחלט יודעת לעזור", משתף רס"ן י'. העמותה מתהדרת בפרויקטים הכוללים סדנת משתחררים, מלגות, הנצחה, פרויקט חונכות ו"רשת חברתית", אשר בא לאגד את כל בוגרי היחידה, ליצור רשת קשרים עסקית ולרתום את הבוגרים לפעילות העמותה והיחידה.
לקצץ את הדשא
שעת לילה מאוחרת, או שעת בוקר מוקדמת במיוחד, תלוי איזו פלגת לוחמים שואלים - והתרגיל מתחיל. מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל חגי מרדכי, מגיע להתרשמות מהאימון בדיוק כשפלגת הלוחמים הראשונה נראית באופק. אליו מצטרפים מפקד פיקוד מרכז, אלוף ניצן אלון, ובכירים נוספים כדי לחזות במהלך האימון הראשון בו יתרגלו באופן רחב גם את התווך התת קרקעי. "הו, הנה הם התעוררו", קורא מאו"ג איו"ש, בעוד לוחמי הפלגה פורצים בריצה לעבר הכפר.
הכשרתם הבסיסית של לוחמי היחידה היא ארוכה במיוחד, ונמשכת שישים שבועות. אלו כוללים טירונות רובאי 07 ואימון מתקדם, אחריהם מגיעים הלוחמים ליחידה ועוברים שני שלבים הכשרה נוספים. "שלב א' מתמקד בתחום הפרט, וכולל שיעורי התמצאות במרחב, ניווטים, טכניקות לוחמה בטרור והתגנבות", מפרט רס"ן י'. "שלב ב' מתמקד בהכשרה הצוותית וכולל את כל התרגולות והטכניקות הייעודיות של היחידה". בתום שלב זה ימשיכו הפלגות הייעודיות להכשרה נוספת המותאמת למטרתן, השאר ימשיכו לפעילות המבצעית. הכשרה ארוכה זו מביאה את היחידה למקצועיות, ורמת כשירות גבוהה במיוחד. "בסופו של דבר - זה מה שעושה את ההבדל", הוא מדגיש. מלבד אימון זה, שנמשך חודש ומתקיים בהיקף כלל-יחידתי, מבצעת כל פלגה תרגול באופן קבוע אחת לשלושה שבועות. אופי ההכשרה, והיקף שמירת הכשירות, יחד עם ההתמקדות בנושאי הלוחמה הזעירה ולוחמת הטרור – הם אלו שמייחדים את דובדבן, והופכים אותה למקצועית ביותר בתחומה.
חמשת פלגות היחידה מתפצלות, וסורקות את הבתים במהירות. הלוחמים מתעלמים מקריאות המחבלים שמפצירים בהם להיכנס למנהרה המוחבאת באחד הבתים. "כל דבר בזמנו", אומר מפקד אחת הפלגות. "יאללה, תעיפו אותם קדימה", צועק מפקד היחידה, סא"ל י'. הפלגה מתקדמת למרכז הכפר, בעוד פלגה אחרת מתקרבת בחשדנות לפתח - המוביל למנהרה תת קרקעית ממולכדת. "אין להם מושג שהיא ממולכדת, כמובן", משתף מפקד היחידה את האלוף אלון ותא"ל מרדכי. "בדיוק כמו המשימות הבלתי צפויות, שמחכות להם בשטח". כשתדירות המבצעים בהם משתתפים לוחמי דובדבן היא יום-יומית, "וזו ירידה במספר ביחס לשנים קודמות", מעיר סגן המפקד, ניתן לשער שהיחידה התמודדה עם מגוון תרחישים עצום. "נתקלנו כבר בכל המקרים והתגובות ולמדנו שכל מבצע יכול להיות שונה. אנחנו מצדנו מגיבים לכל מקרה בהתאם". סגן המפקד מונה את האירועים המרכזיים בהיסטוריית היחידה ומציין את פרוץ האינתיפאדה הראשונה "שהסלימה את כל השטח", הוא אומר ומוסיף. "הסכמי אוסלו ב-1994 שינו את הכללים והכניסו שחקן משמעותי, הרשות הפלסטינאית, למשחק". רס"ן י' לא פוסח גם על אירוע ירי של כוחותינו על כוחותינו בעצירה א-שמאליה, שזעזע את היחידה, ולבסוף – פרוץ האינתיפאדה השנייה. "זה היה בלגן גדול. לא כולם זוכרים, אבל באותה תקופה נהרגו בערך מאה אזרחים בכל חודש", הוא מזכיר בתקיפות. "בזמן הזה פעלה היחידה בשניים-שלושה מבצעים בכל לילה, ללא הפסקה. היום אנחנו דואגים לקצץ את הדשא לפני שהוא צומח. גם לילדים בני 16 שזורקים אבנים ועוסקים בפח"ע (פעילות חבלנית עוינת) או מתקדמים לכיוונים האלו, אנחנו דואגים להבהיר שזו לא הדרך".
נחים, עד לתרגיל הבא
לא קשה למצוא מור"קים וסיפורי גבורה אודות פעולות היחידה, ולו רק בזכות העובדה שכמעט בכל יום לוחמיה נמצאים בפעילות מבצעית בשטח יהודה ושומרון. ידוע לכל כי על הסיפורים המסעירים ביותר אי אפשר לכתוב. "המבצע הבולט האחרון עליו אוכל לספר - הוא על אדל ביטון ומשפחתה, שנרגמו במרץ האחרון באבנים בכביש חמש, בדרך מאריאל לכיוון המרכז", משחזר סגן המפקד. "ברגע שהיא נפצעה הקפיצו את היחידה, ותוך זמן קצר הצלחנו להגיע אל כל משליכי האבנים". רס"ן י' מבקש לציין כי לאחרונה חגגו לביטון יום הולדת שלוש, כשהיא עודנה בבית החולים. אצל אחד מלוחמי היחידה דווקא נחקק רגע אחר – לאחר דרך מלאה שיבושים ותקלות נערך מבצע במהלכו נאלצו הלוחמים לירות במבוקש. "זה מקרה נדיר בשנים האחרונות, משום שבמרבית המבצעים לא נדרש כלל ירי בעת מעצר או סיכול".
בחזרה לאימון הנוכחי. לאחר לילה ארוך ורווי אדרנלין, נחים "אנשי החזבאללה". הפלגות השונות עסוקות בקיפול הציוד המבצעי ומכשירי קשר מדווחים: "סוף תרנגול'', עד לתרגיל הבא. שיתרחש בעוד דקות ספורות.