לוט
מוקפצים מהים, מהעבודה או ממכון הכושר לטפל באירועים ברמה המיידית|צילום: שי לוי, צבא וביטחון

אוגוסט 2011. מחבלים מבצעים פיגוע רצחני על גבול מצרים. הפיגוע גובה את חייהם של ישראלים רבים. לוחמי לוט"ר אילת מוקפצים לגזרה – אחד מחוף הים, שני מהעסק שלו, שלישי מתחנת הכיבוי ובעצם מכל סוג עבודה אפשרי או סתם מרגע של נחת בבית. צוות אחד בפיקודו של סרן במיל' פיני, מפקד פלגת לוחמים, כבר נמצא בגזרה רק בזכות החלטה של מפקד היחידה שלא לשחרר את הכוח כשירדה הכוננות. בשל אופי היחידה, שניות אחרי שהגיעו הם כבר מעורבים בלחימה עד מעל לראש. הקרב דועך וכוחות צה"ל מעריכים שהסתיים, שר הביטחון ברק כבר נותן ראיונות בשטח. אבל בצד המצרי יושב מחבל נוסף, צלף קר רוח, שמחכה לרגע הנכון. על הכוונת – לא אחר מאשר מפקד לוט"ר אילת סא"ל במיל' תומר, ומספר קצינים וחיילים נוספים. הוא יורה – והקליעים פוגעים מטרים בודדים מהכוח שתופס מחסה. הצלף בצד המצרי מספיק להרוג את צלף הימ"מ פסקל אברהמי ז"ל בטרם כוחותינו מחסלים אותו.

כמעט שנתיים אחרי האירוע הזה, כשמאז כמובן שעברו עוד הרבה אירועים אחרים, אני פוגש את יחידת לוט"ר אילת באימון חילוץ בני ערובה במתקן אדם. על בניין אחד אפשר לראות לוחמים שקופצים מהגג ישר לחלון – אלו קופי הטרור עליהם נדבר בהמשך – בבניין אחר לוחמים פורצים לחדרים ומשחררים בני ערובה וירטואליים, ובמקום "אחריי!", נשמעים הדי ירי מהיר של אקדח ופיצוצי רימון הלם. סצנה של סרט פעולה אמריקאי, אבל בלייב.

אימון לוט
הפעולות נעשות תוך שניות במקצועיות וביסודיות|צילום: שי לוי, צבא וביטחון

אחת משלוש יחידות בלבד שמוסמכות לשחרר בני ערובה

יחידת לוט"ר (לוחמה בטרור) אילת הוקמה בסוף שנות ה-80 כיחידת התערבות – כלומר מתן מענה מהיר עד להגעת היחידות המיוחדות. בשנת 1989 התרחש האירוע המכונן של היחידה, כשהלוחמים הוזנקו לקיבוץ לוטן, שם שמחבל ירדני חטף את אחת מתושבות המקום והתבצר. לוחמי היחידה הראו שם יכולות גבוהה במיוחד כשחיסלו את המחבל וחילצו את בת הערובה ללא פגע. "שתי יריות מדויקות זה בדיוק מה שהיה שם, וזו המקצועיות", אומר הלוחם ביבי, שהשתתף בחילוץ ובגיל 47 עדיין משרת ביחידה כלוחם. בשל כך הוחלט שהיא תהיה יחידת השתלטות ולא התערבות, כמו סיירת מטכ"ל והימ"מ. ללא ספק תעודת כבוד ללוחמים שמשרתים באחת משלוש יחידות התערבות שיש לישראל.

מלבד האירוע המכונן בקיבוץ לוטן הם היו מעורבים בשחרור שני מטוסים שנחטפו ונחתו בנמל עובדה, האחד צ'צ'ני והשני איראני, היו מעורבים בפעילות מסווג שלא ניתן לפרט וב-2012 ניטרלו אדם שחטף במלון לאונרדו נשק ממאבטח, התבצר וירה לכל עבר כולל על לוחמי היחידה. כמובן שהיו בפיגועים בגבול הדרום ואין אירוע פלילי או ביטחוני באילת שהם לא היו מעורבים בו. לעיתים, היחידה גם נותנת מענה לאירועי טרור שלא נמצאים בגזרתה – לא ניתן לפרט, אבל לוחמים של היחידה כבר היו גם באיו"ש, בגבול לבנון ועוד.

תזכורת כואבת: הפיגוע בגבול עם מצרים (צילום: חדשות 2)
הפיגוע בציר 12 - חרוט היטב בזכרון הלוחמים ביחידה|צילום: חדשות 2

"יש לנו לוחמים בני 22, 23 ויש לנו גם חבר'ה בני 48", אומר פיני, מפל"ג לוחמים, שבתפקידו הקודם היה מפקד צוות הקופים. "אני עצמי בן 44. כל עוד אתה עומד בתנאים ובכושר אתה יכול לשרת ביחידה. כל הלוחמים פה הם על טהרת המילואים כשיש לנו סטודנטים, אנשי עסקים, הייטק וכאלה שעדיין מחפשים את עצמם". אגב כשהוא לא לוחם לוט"ר במילואים, פיני עצמו משרת ככבאי בתחנת אילת.

"בסופו של דבר, הייחוד של יחידה מיוחדת זה המוטיבציה והמשמעת הגבוהה, וזה לא גימיק כשכל דבר נמדד בשניות", מסביר פיני על משימות היחידה. "בתהליך השתלטות יש תזמון על שניות, למשל אם צוות קופים צריך לקפוץ לתוך חלון ויקפוץ אחרי הפיצוץ או במקביל לירי הצלף, יש לזה משמעות ופספסנו את העיקר שזה הצלת בני ערובה. אנחנו לא יחידה שהורגת מחבלים, אנחנו יחידה שמחלצת בני ערובה. אם יש משהו שיפריע אז נדע להתמודד אתו אבל העיקר זה הצלת חיים". השם "לוט"ר אילת" חוטא מעט ליחידה משום שבאחריותה של היחידה נמצאת לא רק העיר אילת, אלא גם אזור הערבה, גבול מצרים ועד ים המלח.

בלוט"ר אילת שתי פלגות - פלגת לוחמים ופלגת השליטה. במסגרת פלגת הלוחמים יש צוותים עם התמחויות שונות: קופי הטרור יודעים לפרוץ למבנה דרך החלון בסנפלינג ולירות במדויק במטרה גם כשהחלון נמצא בקומה ה-40; צוותי הפריצה יודעים לאפשר לצוותי הלוחמים להיכנס למבנה גם כשהדלת נעולה "ולא ניתן להרחיב יותר מזה"; ובנוסף יש את צוות הצלפים שידוע כאחד מהמובילים בארץ. החלק השני זה פלגת השליטה, הכוללת את פיקוד היחידה ובעלי תפקידים שונים שמסייעים לצוותי הלוחמים: מודיעין, פסיכולוגים, מהנדסים ועוד.

אימון יחידת לוט
"לכל כדור יש כתובת". לוחמי היחידה כשברקע דמויות המדמות מחבלים|צילום: שי לוי, צבא וביטחון

מטהרים בניין שלם בשניות

אני נכנס יחד עם פיני לחדר בבניין אליו יפרצו בהמשך היום צוותי לוחמים לתרגול שחרור בני ערובה. אנחנו עומדים בקצה של חדר בו מטרות שמדמות בני ערובה ומחבלים. כשהם פורצים לבניין, אני מכוון את המצלמה לפתח החדר כשלפתע לוחם פורץ פנימה, קולט אותי מכוון את המצלמה, בשנייה הוא מכוון עליי את הנשק, קולט את התמונה – ומכוון ישר למחבל. הוא מטהר את החדר ושאר אנשי הצוות סורקים בשניות ממש בניין בן שתי קומות מלא בחדרים. הכול במהירות וביעילות.

"כרגע זה אימון בסיס של חילוץ בני ערובה. הם מתחילים בתרגילי פרט וחוליה ועובדים בצורה הכי בסיסית על פריצה לחדרים מסוגים שונים", מסביר פיני. "הפריצה נעשית אחרי עבודת מטה של פלגת השליטה. המודיעין נותן את התמונה שלו, וכך גם המהנדסים שיודעים איך להסתכל על מבנה כי יש חוקים לבנייה, איפה יש קורות, עובי חומה, הכול. כל המידע הרלוונטי זורם לצוות הלוחמים ומרכיב לו את התמונה". באירוע אמת בחפ"ק (חוליית פיקוד קדמית) נמצא גם הפסיכולוג וצוות משא ומתן, כשהשאיפה של היחידה זה לסיים את האירוע ללא נפגעים.

יחידת לוחמה בטרור אילת (צילום: שי לוי, צבא וביטחון)
פרק הזמן לביצוע המשימה - מספר שניות|צילום: שי לוי, צבא וביטחון

רצה הגורל והאימון של לוט"ר אילת החל ביום בו התרחש הרצח בבנק הפועלים בבאר שבע – אירוע אשר אם היה מתרחש באילת, לוחמי לוט"ר הם אלה שהיו קופצים לטפל בו. "ברמת הטכניקה והכשרות, אירוע בני ערובה ניתן לחלק לשתיים", מסביר סא"ל תומר מפקד היחידה. "היתרונות זה שבדרך כלל מדובר בתא שטח מוכר, היריב מוכר ומוכל ובני הערובה לרוב מוכלים. הבעיה מתחילה בזה שהלחימה היא סלקטיבית ומהירה. תפקידה של היחידה הוא להציל אנשים ובאופן אבסורדי לזה, אני נכנס ללחימה. כשאתה נכנס סלקטיבית לכל כדור יש כתובת ואתה חייב להיות בטוח במאה אחוז מי עומד מולך. אגב, כל זה ייקח לך בין חצי שנייה לשנייה, אבל זה אותה חצי שנייה שנייה שלאויב יש את היתרון עליך. יש טכנולוגיה, יש את האימון אבל בסוף זה המוח. פה יש לנו את היתרון של הוותק. בקיבוץ לוטן היו שני כדורים במחבל; באירועים של יחידות סדירות היו גם מאה ויותר".

ביבי בן ה-47 הוא הלוחם הכי מבוגר בפלגת הלוחמים. ליחידה הצטרף ב-1988, השתתף באירוע בלוטן, בשחרור המטוסים החטופים שנחתו בעובדה ובעצם בכל אירוע של היחידה. באזרחות הוא עובד במחלבה של הקיבוץ בו הוא מתגורר. "אני חושב שבאירוע בני ערובה הגיל שלי נותן יתרון. ירי כירורגי הוא בעיה כי אין הזדמנות שנייה באירוע כזה והוותק נותן את היתרון. אתה צריך בחלקיק שנייה להבין מי מולך, אולי שמו נשק על בני ערובה".

באימון נוסף אליו הצטרפתי צוותי הלוחמים מטהרים מבנה ארוך וצר שנראה כמו מבוך ורווי בחדרים. בהחלט לא סיפור פשוט אבל גם פה הם עושים את זה במהירות ומחסלים רק את המחבלים. אור, אחד הלוחמים, מסיים את האימון ומספר לי שהוא מורה באילת. "זה דווקא מרשים את התלמידים שלי ואני יכול להגיד שאם יש כאלה שחשבו לא להתגייס עכשיו הם רוצים להיות קרביים". על השירות הוסיף, "אני שלוש שנים ביחידה וזה לא פשוט אבל ההווי פה והיחידה שווים את הכול. אתה שנייה אזרח ושנייה חייל כי אני יכול למצוא עצמי בחוף הים ושנייה אח"כ מוקפץ והיו לא מעט מקרים כאלה".

יחידת לוט
"מעשית לא קיים יום שאני לא נמצא ביחידה". לוחמי היחידה באימון|צילום: שי לוי, צבא וביטחון

לוחם נוסף, יניב, לקח את האישה והילדים וירד לאילת. אחרי הפיגוע בכביש 12 היה ברור לו שהוא חייב להצטרף ליחידה. "התחלתי בצוות פורצים אבל בגלל כמות ימי המילואים עברתי לצוות לוחמים שם עושים מעט פחות. אנחנו עושים המון ימי מילואים והאורגניות פה מדהימה". כמו כל לוחמי היחידה גם האירועים בהם השתתף התחילו באזרחות. "כשהיה האירוע במלון לאונרדו הייתי בעבודה, קיבלתי את ההודעה וישר הגעתי. זהו הגענו לשם והאירוע הסתיים כמו שכולם יודעים", אמר כשהוא מעדיף שלא לפרט.

מי שמתקבל ליחידה לא רוצה לעזוב

לפני שנמשיך באימון של קופי הטרור נספר לכם על המשאב הכי יקר של היחידה – ההון האנושי. על תהליך הקבלה הלא פשוט מסביר סא"ל תומר, מפקד היחידה שגם באזרחות עוסק בתפקיד ביטחוני רגיש. "קודם כל מי שרוצה להגיע ליחידה מגיע אלי לראיון. צריך לרצות להיות ביחידה ואני בוחן את האישיות של המועמד והמוטיבציה. בלי המוטיבציה, וצריך להגיד גם הציונות, לא תחזיק מעמד ביחידה. יש הרבה אנשים שמגיעים מהסיבות הלא נכונות, המיתוסים וההילה של יחידת עילית. הם לא מבינים את גודל ההקרבה ולפעמים אני מוצא עצמי כאילו משכנע אותם למה לא כדאי. תהליך הקבלה לא פשוט גם מהצד שלי כי חוץ מהצורך של המועמד לעמוד בתנאים ליחידה כזו הוא חייב להיות תושב אילת והסביבה. הבן אדם מתחייב לגור פה חמש שנים. אגב אין חוזה על זה, רק לחיצת יד ואני יכול להגיד שזה חזק מכל חוזה. היו לי אנשים שלא הייתה להם עבודה או שמצאו עבודה טובה במרכז והם נשארו רק בגלל לחיצת היד".

מי שמתקבל ליחידה עובר הכשרה ארוכה בלי פשרות, הכשרה ששווה לזו של כל יחידת השתלטות. מכיוון שמדובר באנשי מילואים ייקח כשלוש שנים עד שה"טירון" יוסמך ללוחם מבצעי. פחות ממחצית האנשים מצליחה לשרוד את ההכשרה ואת שנת החניכה.

"ההקרבה של הלוחמים היא באמת גדולה", מוסיף סא"ל תומר. "אנחנו עושים בין 40 ל-160 ימי מילואים בשנה". ביבי עוצר אותו בנקודה זו – "זה רק המדווח. אם אנחנו מגיעים ליחידה לכמה שעות אז בכלל לא מדווחים על יום מילואים". סא"ל תומר מוסיף, "מעשית לא קיים יום שאני לא נמצא ביחידה".

לא פשוט להיות איש מילואים בלוט"ר אילת וגם להעסיק אחד כזה. קצין ביחידה ממש הדהים אותי כשסיפר, "כשהייתי בפיגוע בכביש 12, קיבלתי טלפון מהמעסיק שלי שאם אני לא חוזר אז הוא מפטר אותי. זה היה ממש בדקות שאחרי האירוע אחרי שהוא התקשר אליי כל האירוע". לוחם נוסף שמשרת ביחידה ועובד כמורה הוסיף, "התקשרו מבית הספר ואמרו שזה לא יכול להמשיך ואמרו שלא תהיה להם ברירה ויפטרו אותי אבל בסוף זה הסתדר בעזרת מפקד היחידה". סא"ל תומר מוסיף, "לפחות פעמיים שלוש בשנה אני מתעסק עם מקרים של לוחמים שפוטרו ממקום העבודה. אבל אנחנו גם מסייעים אחד לשני בנושא הזה והתמיכה פה של היחידה היא הרבה מעבר לשירות המילואים".

הסיפורים האנושיים של לוחמי לוט"ר אילת מחממים את הלב. לוחמים ביחידה שמצבם הכלכלי התדרדר זכו לקבל מעטפה עם כסף שנאסף מאחורי גבם – "מעטפות כאלה יכולות להגיע ל-50 וגם 60 אלף שקל". האנשים שם כל כך מאוחדים ומגובשים שזה, אולי, מסביר את מה שמחזיק אותם.

נדב בן 45 משרת ביחידה 23 שנה: "בסדיר הייתי ביחידה לסילוק פצצות והספקתי לעבוד עם היחידה הזו. יש פה אלמנטים של חבלה וגם בגלל זה הצטרפתי ליחידה. אבל חוץ מזה פה אני ממש מגן על הבית שלי ועל הבנות שלי ורק אנחנו יכולים לעזור במה שקורה. כביש 12 עשה סיבוב חזק לאנשים אבל אנחנו חיים את מה שהתפרסם ומה שלא ויש הרבה שלא התפרסם".

"יש לחץ מאוד גדול של מקומות העבודה על היחידה דרך האנשים", אומר סא"ל תומר ואז מפתיע: "אני כן מבין את המעסיק כי בסופו של דבר זה עולה לו כסף משום שהוא מאבד עובד והמדינה לא מפצה אותו וזה משהו שצריך לעבוד עליו".

ולמרות כל זה מי שמצליח להתקבל ליחידה פשוט לא רוצה לעזוב אותה, יעידו על זה הלוחמים המבוגרים, ויותר מזה צוות הצלפים שם ניתן למצוא לוחמים בני יותר מ-60 כולל אחד שעבר צינתור. האנשים פשוט לא מוכנים לוותר. "זה לא פשוט להיות פה והדרישות שלנו מאוד גבוהות", אומר סא"ל תומר. "בקורסים הם צריכים להיות בדיוק כמו בני ה-18, 19 של השייטת וסיירת מטכ"ל. אין הנחות והתפשרות". מי שרוצה להבין את רצינות האנשים מוזמן לבקר בכביש העוקף של אילת. "אתה יוצא כל יום, באזרחות, לרוץ ולשמור על כושר ופוגש שם את כל היחידה", אומר תומר.

קופי הטרור: דרך החלון עם אקדח שלוף

אני מתקרב למבנה עליו מתאמנים קופי הטרור והמראה פשוט מרתק. לוחמים בציוד מלא קופצים מהגג עם נשק שלוף ישר לתוך חלון. הם פורצים לחדר ממספר חלונות ומכוונים את הנשק למטרות שמדמות מחבל – סיפור לא פשוט שצריך לעשות כשאתה תלוי ומתנדנד על חבל. חן, 15 שנה ביחידה ומפקד צוות הקופים, מספר: "יש להם התמחות של צוות לוחמים רגיל וגם במקצוע שלהם. המשמעות של זה מקצועיות, משמעת והרבה ימי מילואים. רמת הרצינות של האנשים מאוד גבוהה כי מקדם סיכון מאוד גבוה. אנחנו מבחינתנו כל אימון נחשב לרטוב בגלל המסוכנות. להביא אנשים מהבית לדבר כזה מצריך טירוף של ממש. אנחנו מתנהגים פה לאנשים כמו טירונות ואולי זה פוגע מעט בהווי אבל שוב זה בגלל סכנת המקצוע".

במהלך השיחה עם חן, הלוחמים שלו לא מפסיקים לעלות לגג ולקפוץ לחלונות באקדחים שלופים כמובן. צעקות כמו "3 נכנס ימינה" עפות באוויר. הם עושים זאת שוב ושוב ונראה שהם ממש נולדו על החבל. "הם צריכים להתחשב בהרבה מאוד פרמטרים, האם הגג בולט, האם יש יחידת מזגנים וכל דבר שיכול להפריע בגלישה. לא מספיק לדעת לשלוט באקדח ולא מספיק לדעת לגלוש אתה צריך לדעת לשלב את זה ברמה הכי גבוהה. אגב, בגלל כל זה אתה בכוננות כל הזמן ובכושר רוב הזמן וכמובן זמין כל הזמן. לוחם שמגיע לצוות הזה יעבור שנתיים עד ההסמכה".

פיני, שבתפקיד הקודם היה מפקד הקופים, מוסיף: "החינוך פה אומר שלא משנה מה, עם חבל או בלי חבל אתה נכנס דרך החלון, אין מישהו אחר וזה כמו כלב שאתה משחרר. מרגע ששמעת את ה'פרוץ' זה נגמר ואתה בפנים".

לוט
משמשים מקור גאווה של ממש. מרגישים שהם מגנים על הבית|צילום: שי לוי, צבא וביטחון

הגאווה של העיר

התייר הממוצע לא יודע את זה, אבל סביר להניח שלא פעם המלצר, מדריך הצלילה ואפילו המהנדס שפגש הם אנשי לוט"ר אילת. מבחינת תושבי אילת עצמם, אנשי הלוט"ר הם גאווה מקומית לא קטנה. הלוחמים עצמם כל הזמן יחד וגם בזמן הפנוי מבלים יחד ואף עושים עסקים יחד. הם מבינים שאין איש מלבדם. "יש משפט של מפקד היחידה שאומר, אתה שם את החיים שלך לפני הכול", אומר פיני. "אתה תפקידך כחייל להגן על האזרח ולא הפוך". עוד לפני סכנת החיים מדובר באנשי מילואים שמשקיעים מחצית מהשנה בימי מילואים והכול על חשבון הפרנסה והמשפחה – דבר שבמדינת ישראל כבר מזמן לא מובן מאליו. ולמרות זאת, כל הלוחמים והקצינים אמרו לנו שלמרות הקושי אין סיכוי שיוציאו אותם מהיחידה, "אולי אם נאבד יד או רגל וגם אז לא בטוח שיצליחו".

_OBJ
>> ובצד השני של המדינה: יחידת העילית של המילואים, האלפיניסטים