כשמסתכלים על זירת האירוע נראה כאילו מדובר בסצנה הלקוחה מתוך סדרת מתח. הגופות, אותן מגלמות בובות ראווה, שכובות במקומות שונים, בזוויות שיכולות רק לרמוז למתבונן מה קרה שם קודם. כתמי הדם המזויף, המרוחים על הבובות ועל יתר הזירה, עוזרים לספר את הסיפור. כשצוות איתור הנעדרים (אית"ן) מגיע, התמונה מתבהרת. עכשיו זהו תפקידם לחקור ולהבין את עלילת הסיפור שמספרת הזירה, וממנו לגזור משמעויות – האם יש לנו חיילים נעדרים? ואם כן, איפה הם?
כמה שעות קודם לכן המקרה כבר הוצג בפני הצוות. הפעם מדובר בחמישה חיילים מפלוגת סיור שנשלחו להקים עמדת ממסר. צוות הפלס"ר גילה בדרכו לשם כי לא לקח איתו מיכל דלק שהיה דרוש להם ונאלץ לסטות מהציר, מה שבסופו של דבר גרר היתקלות בחוליית אויב. ברגע שקיבל צוות האית"ן את הידיעה על החשד להיעדרות החיילים, מיד החל באיתור הנעדרים ובתחקור חיילים וקצינים שיכולים לשפוך אור על המקרה. "לפעמים העד משתף פעולה ולפעמים הוא מתגונן, לחוץ בזמן או משקר וצריך לבנות את החקירה בהתאם", מסביר מפקד חוליית האית"ן של החטיבה המרחבית יהודה, סרן אמיתי זיו, שלוקח חלק בתרגול הצוות.
מיומנות התשאול היא אחת המיומנויות החשובות ביותר עבור קצין אית"ן. הקצינים, כולם אנשי מילואים, באים בדרך כלל מרקע מבצעי או בוגרי מצ"ח אשר מיומנים בחקירות. נוסף להם, מגויסים ליחידה גם אנשים שהמקצוע האזרחי שלהם נותן להם כלים המתאימים למשימת החקירה. את התחקור מבצעים שני קציני אית"ן ביחד, בטקטיקה לפיה אחד מהם מתשאל והשני כותב בדף העדות.
המיומנות השנייה היא סריקת זירת האירוע. כשמגיעים לזירה, ניתן לגלות המון דברים על מה שאירע אם יודעים להתמקד בדברים הנכונים. דלת פתוחה של רכב, סימני גרירה, עקבות טריות או ענפים שבורים – כל אלה יכולים לתת מידע קריטי כאשר מדובר בנעדר. סימני גרירה למשל, יכולים לרמז על חטיפת חייל. "צריך לתעד הכל ולבנות את הסיפור, לתעד ממצאים, לאסוף דגימות דם ולשרטט את הזירה ממבט על. כל דבר כזה נכנס לתיק הממצאים", מוסיף סרן זיו. מיומנות הסריקה של צוותי האית"ן באה לידי ביטוי גם בתרחיש אמת בתקופה האחרונה עם חידוש החיפושים אחר החייל הנעדר גיא חבר ברמת הגולן.
"אין דבר יותר חשוב מלהביא חייל שנהרג לקבורה"
בפני צוות האית"ן שמתאמן, עומדת זירת תרגיל מסובכת במיוחד. שני הרכבים שרופים לחלוטין ונותרה רק השלדה. במקום שתי גופות מחבלים ורק חדי העין יכולים לגלות גופת חייל קבורה בצד בקע באדמה, כשהיא מוסתרת על ידי אדמה וצמחייה. בסיפור המדובר, נדרש הצוות להבין שאחד החיילים נהרג ונקבר שם על ידי חבריו לצוות, שלא היו יכולים לסחוב את הגופה, שנהג הצוות ברח לכיוון אחד וששלושת החיילים האחרים, שאחד מהם פצוע, ברחו לכיוון השני והתפצלו. מדובר בתיק מסובך במיוחד מסיבות מגוונות, אחת מהן היא העובדה שהחיילים התפצלו.
סיבה נוספת לקושי בפתרון תיק כזה היא שהחיילים סטו מהציר המקורי שלהם. "זה אופייני לאירועים שאנחנו מכירים", טוען מפקד צוות האית"ן של אוגדת יהדה ושומרון, רס"ן אריק לשם, שמתרגל את הכוחות. "כשכוח נוסע למקום שהוא לא צריך להיות בו ולא מדווח, זה יוצר לפעמים מקרים של נעדרים".
התרחיש מהווה חלק מימי השטח של אימון ייעודי, שמקיים צוות עוצבת סיני של יחידת אית"ן, אותו מתרגלים אנשי צוות אוגדת יהודה ושומרון. באימון, היומיים הראשונים היו תיאורטיים והוקדשו לחזרה על מקצועות איתור הנעדרים, ואילו היומיים השניים הוקדשו לתרגיל בשטח, בו קיבל הצוות תרחישים שהוא צריך לחקור אותם. "מטרת התרגיל היא להעלות את רמת הצוות, לשפר כשירויות - ובסוף לתת ציון לפיו הצוות כשיר או לא כשיר", אומר רס"ן לשם. "מכיוון שרוב האימונים הם של חוליות ולא של כל הצוות, יש לזה חשיבות כדי שהצוות יתגבש וילמד לעבוד כצוות. יש לזה המון משמעות", הוא מוסיף.
במהלך התרגיל קשה לפספס את קצין הלוגיסטיקה של יחידת איתור הנעדרים, רנ"ג חיים בחור. רנ"ג בחור התחיל את שירותו הצבאי בשנת 1956, והצטרף לשירות מילואים ביחידת אית"ן לפני כ-30 שנה. "רציתי להמשיך בשירות מילואים וזו יחידה חשובה בעיניי, ואין דבר יותר חשוב מלהביא חייל שנהרג לקבורה", הוא אומר.
שומרים על הזירה
לצד צוות האית"ן, התאמן בשטח גם צוות של יחידת הסריקה (יס"ר) של הרבנות הצבאית. "כשצוות האית"ן מגיע לזירה הוא רוצה להשאיר אותה כמו שהייתה, לעומת היס"ר שרוצה לאסוף הכל ובכך הוא מוחק את הזירה", מחדד רס"ן לשם את השוני בין היחידות. "באימון הזה אנחנו רוצים להביא למצב שהם יידעו לעבוד ביחד", הוא אומר.
"באירוע מורכב חייבים את השילוביות בין אית"ן ליס"ר, לדעת מי נכנס ראשון ואיך", מדגיש מפקד מגמת שלישות במרכז האימונים הלוגיסטיים, ששימש כמפקד התרגיל, רס"ן רון מרציאנו. "צוות של אית"ן הוא פונקציה מאוד ייעודית. חשוב שיידעו איך לחקור, מה לחקור ואיך לגשת לתחקיר ולזירה", הוא מוסיף.
יחידת איתור הנעדרים הוקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים וכחלק מלקחיה. אותה מלחמה עקובה מדם ב-1973 יצרה מצב בו לצה"ל היו למעלה מאלפיים נעדרים. הצוותים הראשוניים אמנם פורקו, אך לאחר מלחמת לבנון הראשונה הוחלט להקימם מחדש. כיום, בכל פיקוד ובכל אוגדה ישנו צוות אית"ן. "המשימה של קצין האית"ן, ברגע שיש חשד להיעדרות, היא לבדוק האם חייל אכן נעדר. במידה ומחליטים שכן, צריך לברר מה קרה", מדגיש רס"ן לשם.
רק לפני מספר חודשים נקרא הצוות של רס"ן לשם לאתר את החייל שתחילה הוכרז כנעדר, תומר חזן ז"ל. מאוחר יותר התגלה כי נרצח בקלקיליה. "בממוצע יש אירוע בכל שבועיים-שלושה", חושף רס"ן לשם. "הצוות של אוגדת איו"ש הוא מיוחד בגלל היקף האירועים הגדול והיקף הגזרה. אנחנו מעורבים גם בחיפוש אחר נעדרים אזרחיים יחד עם משטרת ישראל", הוא מספר.
אירועים בהם מתעסקים צוותי האית"ן הם גם מקרים של אובדנות בהם לא מצליחים למצוא את החייל. לפני זמן מה, חייל הודיע לבת זוגו שהוא מתכנן להתאבד, ושלא ימצאו את גופתו. החייל ערך הכנות להתאבדות ודאג למצוא מקום מבודד בו לא תישמע הירייה, אך לאחר שהפך נעדר - צוות האית"ן עלה על עקבותיו ולאחר מספר ימים נמצאה גופתו ביערות בית שמש. "בכל מקרה שאנו נתקלים בו, צריך לחקור ולגלות לאן סביר להניח שהנעדר הלך", סיכם רס"ן לשם.
