שייטת ספינות הטילים של חיל הים נחשבת כיום לאחת מהיחידות המבצעיות המצטיינות בצה"ל. על רוב הפעילות של ספינות הטילים אסור לדבר, אבל הן מדברות חזק באזור המב"מ, "המלחמה שבין המלחמות": הרבה פעילות מודיעין ושת"פ עם יחידות מיוחדות, בעיקר שייטת 13. על פי פרסומים זרים, הסט"ילים הגיעו מאוד רחוק, ובזמן מלחמה הגיעה השפעתם עמוק לתוך היבשה, כשהטילים שלהם הורגשו ברחבי עזה ועוד קודם לכן בלבנון.
לחיל הים יש 11 ספינות טילים. משרתים בהן מאות רבות של לוחמים שמפעילים מכונות מלחמה מהיקרות והמשוכללות של צה"ל. קורס סטי"לנים נמשך בין 12 ל-22 שבועות (תלוי בתפקיד על הספינה), ואחד השלבים המאתגרים בקורס הוא שבוע הים. שבוע שלוקח את הלוחמים לקצה של הקצה, סוג של מסע כומתה על רטוב ועל קר. הפעם החלטנו להצטרף לשבוע הזה, לראות ולהראות לכם איך זה נראה באמת, ונגיד כבר עכשיו: קל זה לא. מצד אחד, עשיתי איתם דברים שאנשים אחרים משלמים עבורם הרבה כסף במקומות כמו אילת. מצד שני זה קשה עוד לפני שזה מתחיל, כי הדרך לספינות הגדולות והמשוכללות מתחילה על סירות גומי קטנות שמיטלטלות מכל גל קטן.
מי מכיר את האיש שמקיא
אני פוגש אותם בשעת בוקר מוקדמת, היום השלישי לשבוע הים, שמתחיל בירידה ל-11 סירות גומי מהירות ואיתן עוד שתי סירות פיקוד מהירות לא פחות. על סירת הפיקוד אני נצמד לסא"ל אבי אבסקר, איש ים בהגדרה המילונית, כולל העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני ו-20 שנות ותק במים. זה גבר שפשוט נולד לפוזה הקרבית על הגה הסירה, עם האוזנייה והמיקרופון.
תחת שמיים אפורים, כשבחדשות כבר מדברים על הסופה שבדרך, אנחנו יוצאים מבסיס חיפה לכיוון עכו. השמיים כבר מיישרים קו עם התחזית על הסערה, ומנגד פני הים רגועים. אחרי הסירה שלנו נותר טור של 11 סירות עם סירת מארק 5 שחורה במאסף. סא"ל אבסקר מסמן מדי פעם עם הידיים, לפעמים כורז, והסירות משנות פריסה ומערך. אלה תרגילים שיכולים להיכנס למפגן חיל הים, אבל יש להם גם משמעות מבצעית בשטח.
"זה הכרמל", מסביר לי המפקד מה אנחנו רואים כמו מדריך טיולים מנוסה, "והנה עכשיו אנחנו מול הקריות. כשנגיע לעכו נעלה לחוף באזור בית הספר לקציני ים, ושם נעשה סודרים. בחוף הם יתרגלו ירי זיקוק ואז ישחו לרפסודת הצלה ויעלו עליה", הוא מספר. עכשיו, חומר למחשבה: "הצלה" זה רק השם הרשמי שלה. החבר'ה פה קוראים לה "רפסודת הקאות". ועוד חומר למחשבה: שחייה במים הקפואים.
אנחנו מגיעים לעכו. הסירות עושות סיבוב קטן לאורך החומות העתיקות של הנמל, מראה מדהים בפני עצמו. עכשיו הן מסתדרות בשורה, צמודות אחת לשנייה. גוש של חיילים רטובים בתוך סירות. אבסקר והמדריכים שלו מתדרכים את הכוח - איך לנוע לחוף, מי אחרי מי, הוראות בטיחות. החיילים מרימים משוטים ומתכוננים להסתער על החוף. ראשונים יעלו המדריכים על המארק 5 השחורה, שאחראים על הבטיחות.
ואז ניתן האות. סירה ראשונה פותחת מנוע בעוצמה, פשוט טסה לכיוון החוף. רגע לפני שהמנוע שלה פוגע בקרקע, החיילים מרימים אותו, מתקדמים עוד מעט בזכות המהירות וגולשים לחוף בתנועות שמשוטים. כשהסירה הראשונה מגיעה יוצאת השנייה ואז השלישית והרביעית, עד שכל ה-11 על החוף ואפשר לאכול צהריים. ואז מתחיל התענוג האמיתי: הכניסה של החיילים למים כדי לעשות את הסודרים, כפי שזה נקרא בחיל הים, או תרגילים כמו שקוראים לזה הירוקים.
כל השבוע לח
חניכי הקורס פושטים את חגורות ההצלה והמדים ולובשים במקומם בגד ים וחלק עליון של חליפת צלילה. אני מביט בהם, עטוף במעיל וקופא גם בשבילם. הם נעמדים במספר טורים על החוף ומתכוננים לשחות לעבר רפסודת ההקאות שאותה דואגים המדריכים להרחיק מהחוף. בינתיים מסביר לי סא"ל אבסקר מה זה בכלל שבוע הים.
"לשבוע הזה יש שתי מטרות. לחבר את הלוחמים לים, כי אנחנו מביאים לפה אנשים מכל הקשת והגוונים שלה החברה הישראלית, ואנחנו לא עם של מסורת ים מיוחדת. בשבוע הזה אנחנו מתגברים על זה, עם מלח של ים בגבות. הדבר השני הוא בניית החוסן של הלוחם הימי, והשלישי הוא פיתוח ערכים. יש פה אלמנטים שלקוחים גם מעולם היבשה, אבל רוב הפעילות קשורה לעולם הימי שבו הם ישרתו. ניקח אותם לקצה, אבל מה שחשוב לי כששמים אותם באתגר הזה של קושי מנטלי ופיזי זה שהכל קשור לתפקוד אמיתי בשטח".
השבוע הזה כולל לא מעט מסעות עם ציוד מלא כמו בחי"ר, שחיות, הפלגות ומגוון רחב של פעולות ים. יום לפני שהגעתי הם הפליגו על הסירות ללב ים, שם פגשו ספינת טילים ועברו סקירה על המערכות שלה כשהם נשארים לשבת בזמן שהגלים מטלטלים אותם. "אני שולח אותם לישון ואז מעיר אותם למסע", ממשיך אבסקר, "או שאני שולח אותם לישון ופתאום מעיר אותם לאימון סימולטור. מייצר אי ודאות. היום, למשל, הם פה אחרי שבלילה היה במסע". גם אחרי שיסיימו את היום הזה ואני אחזור לבית החם שלי, הם יוקפצו באמצע הלילה לעוד מסע. "הם לומדים לפעול בתרחישים מבצעיים תחת לחץ ועייפות", מסכם סא"ל אבסקר.
השבוע הזה מתחיל בהיכרות עם הכלים והתכנים המקצועיים, הפלגה בסירת גומי ("זה כלי השיט הכי בסיסי בחיל הים") והכנות לוגיסטיות. אחרי שהתרגלו לים הם נדרשים להסתגל לתפקד בסירה שמיטלטלת בין הגלים ("ולהתנהג כימאים - להפעיל את הסירה, להקפיד על הוראות בטיחות, להתרגל לשגרה מבצעית").
חלק חשוב בתהליך הוא החיבוק שמקבלים החניכים מהזרוע: לאחד המסעות הגיע מפקד אח"י חנית עם הצוות שלו, והם פשוט הצטרפו למסע. באחת ההפלגות הם פגשו בים את אח"י חרב וקיבלו סקירה על הסטי"ל.
קבוצה ראשונה של לוחמים כבר נכנסת לטילוף - שחייה עם סנפירים. הם מתקדמים בהליכה מוזרה ובעומק נופלים לאחור ושוחים ביחד עד לרפסודת החילוץ שאליה הם צריכים לטפס. "אתה יוצא מכלי שיט, נרטב, מחליף בגדים וחוזר לכלי השיט. מתיכוניסט שרגיל שעושים בשבילו הכל, הם מתרגלים להיות עצמאיים. הכל כמובן תפור לפיסולם ובמידות שלהם", מבהיר אבסקר.
החניכים נכנסים אחד אחרי השני למים. הם חוברים למדריך ומתרגלים ירי זיקוק מהים. בין השחייה לירי אני תופס לשיחה קצרה את טוראי ערן יהודה שהגיע לקורס מעולם הספורט הימי, ועדיין מספר שהקורס קשה ומאתגר. יהודה מיועד לתפקיד ימאי בספינות הדגל של השייטת, הסער 5. "הקורס מדהים", הוא אומר. "גם נותן לי כלים לחיים, כי הימאים מתמקצעים בנושא חבלים, קשירות ועבודת ידיים. הרבה עבודה במצבי חירום. אתה לומד איך להדליק אש בים כזה, סיפור לא פשוט אבל עובד. בעיקר הרבה משמעת וחוסן נפשי שמאפשרים לך לשמור על עבודת צוות וצלם אנוש".
אי הוודאות שעליו דיבר אבסקר מורגש מאוד במעברים החדים בין שינה למסע לשחייה בים. "לא מספרים לנו כלום", אומר יהודה. "עד שזה לא קורה אנחנו לא יודעים כלום, הכל הפתעה. זה שבוע לא פשוט, הרבה הקפצות ומסעות. אבל תענוג גדול", הוא אומר בחיוך רחב במיוחד.
כשהוא יורד לחוף בצעד כן בטוח
כל לוחם בקורס נבחר באופן אישי על ידי סא"ל אבסקר. "אני בודק את הכישורים שלו. היכולת לתפקד בצוות, להתמודד עם הניתוק מהבית, לחיות בסביבה צפופה ולחוצה, המוטיבציה שלו להתמודד עם כל המאפיינים של השירות. בשלב ההשמה לתפקיד בספינה אני בודק את האוריינטציה של החניך לתפקיד: יש מקצועות מורכבים שדורשים יכולת למידה גבוהה, וכל המקצועות דורשים יכולות אישיות גבוהות. בגלל המורכבות של המקצועות, ההכשרה לא מסתיימת בבה"ד. אני מביא אותם מוכנים מקצועית ומנטלית לשייטת 3, אבל את רמת ההפעלה המקסימלית הם כבר לומדים בסטי"ל עצמו".
אבסקר מגדיר את עצמו כסטי"לן ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. הוא התגייס לקורס חובלים ב-1996, ומאז עבר כמעט בכל תפקידי הפיקוד בשייטת ספינות הטילים, כולל פיקוד על שתי ספינות - אח"י ניצחון ואח"י קשת. בצוק איתן ("ולפניו, ובמבצע עצמו, ובתחקירים", הוא אומר בחיוך) הוא היה קצין אג"ם של אשדוד, הזירה ששלטה במבצע. האיש הוא למעשה ספינת טילים על זוג רגליים, אחד שראה את השינוי האדיר שעשו השייטת בפרט וחיל הים בכלל לאורך השנים. "מה שאנחנו עושים היה בעבר נחלתם של יחידות מיוחדות וכלי שיט קטנים. היום זה חודר בעוצמה לשייטת 3", הוא אומר.
אם ספינות הטילים של שנות ה-80 וה-90 היו בעיקרן כוח מגן, מקסימום שירות הסעות ללוחמי שייטת 13, הרי שהסטי"לים של שנת 2016 הם כבר כוח מטורף שמפגין את היכולת שלו מאות ק"מ ממיקום הספינה, בים, באוויר וביבשה. זה קורה באמצעות טילים ואפילו באיסוף מודיעין, לוחמה אלקטרונית וסייבר. לפני כשנתיים חשפנו כאן מעט ממלחמת הסייבר הזו, כשגורם בכיר בחיל חשף כי "מערכת הסייבר הייתה לפני צוק איתן ואחריו. אבל מה שראינו במהלך מבצע צוק איתן זה התגברות של ההתקפות כאשר לא תמיד אתה יכול לזהות את המקור".
בשנים האחרונות פתח חיל הים במעט את דלת החשאיות. במלחמת לבנון כבר ראינו איך הטילים שנורו ממרחק אדיר סייעו לכוחות היבשה להתקדם והעסיקו את חיזבאללה. אז גם למדנו על הסכנות, כשטיל ים-ים פגע באח"י חנית, אירוע שהסתיים עם ארבעה הרוגים.
ספינות הטילים הובילו את המבצעים לתפיסה של ספינות נשק שונות מאיראן ללבנון ולעזה. בצוק איתן הן היו מהראשונות שתקפו יעדים ברצועת עזה, וכשצבא היבשה נכנס לרצועה הן פעלו מהים בצמוד לכוחות שהתקדמו פנימה, סייעו להם באש ובמידע. לפני שלוש שנים נחשפנו לעוד חלק קטן בפאזל של חיל הים, כשהצטרפתי לאימון של אח"י חנית. יש עליה שלל אמצעי הגנה נגד מטוסים וטילים, כמו למשל טילי ברק.
על רקע זיכרונות טריים וישנים אני מתקפל עם חניכי הקורס והמדריכים מהחוף בעכו לבסיס בחיפה. הם כבר החליפו בחזרה למדים ולחגורות הצלה, וסירות הגומי עוזבות את החוף וטסות דרומה על פני הים. בחיפה הן טסות שוב לכיוון המעגן של הבה"ד ואנחנו עפים לנמל עצמו, כשסא"ל אבסקר פותח מצערת עד הסוף ומראה לי מה זאת סירה מהירה. בדרך אנחנו פוגשים במקרה את עוצמתו של חיל הים - בהתחלה צוללת דולפין שבמקרה עלתה על פני הים ואחריה ספינת טילים שעושה את דרכה צפונה. אין מה לדבר, זה באמת לא מה שהיה פעם.