שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), מהווה בעצם את עיקר הכוח הלוחם של חיל הים. ייעודה העיקרי הוא לחימה בציי האויב העל-מימיים והתת-מימיים, והטבעתם; הבטחת תנועה חופשית של תובלה ימית למדינת ישראל וממנה; ביצוע סגר ימי על אויבות המדינה וסיוע לכוחות היבשה בפלישה למדינות האויב. בנוסף לכך, אמונות הספינות על פעולות לאיסוף מודיעין, איתור ומעקב אחר מטרות, מתן גיבוי לכוחות קרקע ואוויר בפעילויות מבצעיות והרתעה ימית, סיורים ובט"ש נגד פעילות חבלנית עוינת לאורך חופי מדינת ישראל.
לישראל גבול ימי ארוך מאוד, וספינות הטילים הן שמהוות חלק עיקרי בחומת המגן הנדרשת למול ארגוני טרור, פעילויות פח"ע, אוניות לא מורשות ועוד. הסטי"לים פועלים מסביב לשעון בפטרולים ובסיורים לאורך חופי המדינה, ונוטלים חלק במבצעים רבים כנגד גורמים עוינים, המסווגים בחלקם.
על גבי הסטי"ל משרתים יחד חיילים כצוות מגובש, חולקים תאי מגורים וחיים משותפים, ונדרשים להיות ערניים ודרוכים כל העת מפני האיומים הרבים. עליהם לשלוט בחומר רב הנוגע למערכות הספינה השונות.
בשנת 2009 זכתה שייטת 3 בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל.
להקמת השייטת קדמו כשמונה שנים של פיתוח טיל ים-ים ישראלי, טיל מונחה מכ"ם ששמו גבריאל, שהוכח כמבצעי ב-1968. במקביל, תוכננה תורת הלחימה המבוססת על ספינות קטנות ומהירות שיישאו טילים ויחליפו משחתות גדולות. במערב ובידי מדינות ערב עוד לא היו ספינות כאלה, אלא רק בשימוש ציים בגוש הסובייטי. התקציב לבניית הספינות הישראליות היה אמור להיות מוענק על ידי ממשלת גרמניה (כחלק מהסכם השילומים), ואכן ב-1964 נחתן חוזה לבניית שש ספינות ללא מערכות טילים. שנה מאוחר מכך דלפו פרטים על אספקת נשק, שנגדה את החוק הגרמני. ולכן ביקשה גרמניה להעביר את הייצור למדינה אחרת, במימונה. לבסוף הועבר הייצור לצרפת.
בין 1969 ל-1973 פותחה תורת הקרב לספינות הסער, והשייטת ביצעה תרגילים שונים שבחנו טקטיקות לחימה הכוללת הפעלה מתואמת של כלי שיט. בשנים אלה לכדה השייטת ארבע ספינות מחבלים שהיו בדרכן לפיגועים בישראל. אח"י חנית השמידה סירת מחבלים באזור צור. ב-1973 נטלה השייטת חלק בפשיטות עומק בלבנון, ובמבצע "ברדס" נפגעו הלוחמים, שפונו במסוקים ובסטיל"ים. עשרה סטי"לים ושני דבורים השתתפו גם במבצע "אביב נעורים".
במלחמת יום הכיפורים לקחה השייטת חלק במספר פעולות רב. באותה התקופה היו ברשות חיל הים לבד מכוח שייטת 3 רק צוללת לא כשירה, 14 ספינות משמר ו-3 נחתות – כל זאת למול ציי מצרים וסוריה הגדולים. למפקד שייטת הסטי"לים ניתן עיטור המופת על חלקו בלחימה. השייטת השתתפה בקרב לטקיה למול חופי סוריה, הקרב הימי הראשון שנערך אי פעם בין ספינות הנושאות טילי ים-ים משני הצדדים, ואשר נעשה בו שימוש בלוחמה אלקטרונית. שייטת הסטי"לים השתתפה גם בקרב פורט סעיד, בו השתתפו 5 ספינות טילים ותותחים ישראליות ו-3 ספינות מצריות. היה זה הסיוע המבצעי הראשון שהעניק חה"א לחה"י, שהוכיח את עצמו בזמן אמת.
במבצע שלום הגליל, ב-1982, היה חיל הים בשיא מבחינת מספר ספינותיו ולא עמד מולו כוח ימי ממשי. השייטת השתתפה בפעולות סיוע לכוחות היבשה, שכללו הנחתות, הפגזות חוף, סגר ימי על לבנון ובידוד הזירה מהתערבות סורית. בתקופה שלאחר המבצע, בעת שהיית ישראל ברצועת הביטחון בלבנון, עסקה השייטת בתפיסת ספינות שנשאו אמצעי חבלה ונשק לארגוני המחבלים, ובסיוע למבצעים יזומים של כוחות מיוחדים ושל חיל האוויר כנגד יעדים בלבנון. עם פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000 הורחבה הפעילות גם לרצועת עזה.
שייטת 3 השתתפה גם במלחמת לבנון השנייה. ביום שישי ה-14 ביולי 2006 נפגעה אח"י חנית למול חופי ביירות, מטיל נגד ספינות מתוצרת איראנית. כתוצאה מהירי נהרגו ארבעה חיילים ששהו בירכתיים שנפגעו: שני אנשי חיל אוויר, איש מודיעין ואיש חיל הים.
מבנה היחידה: שייטת הסטי"לים משתמשת בנוסף לסטי"לים גם בכלי שיט נוספים. השייטת פועלת תחת מפקד חיל הים ומוצבת בבסיס חיפה. מפקדה הוא קצין בדרגת אל"ם.
השייטת מחולקת לפלגות, כשבראש כל פלגה עומד קצין בדרגת סא"ל: פלגת סטי"לים מדגם סער 4.5 (נירית) ובה אח"י תרשיש, אח"י חרב ואח"י סופה; פלגת סטי"לים מדגם סער 4.5 (נירית) ובה אח"י חץ, אח"י כידון ואח"י יפו; פלגת סטי"לים מדגם סער 5 (להב) ובה אח"י אילת, אח"י להב ואח"י חנית; פלגה הכוללת את כלי הנצ"ל (נגד צוללות), ובה אח"י ניצחון ואח"י עצמאות (שתיהן סטי"לים מדגם סער 4 שהוסבו), אח"י קשת ואח"י רומח (שתיהן סטי"לים מדגם סער 4.5 שהוסבו) וספינות נוספות כמו ספינת האיתור אח"י בת-ים (יחידת האיתור התת-מימית). על כל ספינה מפקד קצין בדרגת רס"ן, למעט ספינות מדגם סער 5 עליהם מפקד קצין בדרגת סא"ל. בספינות סער 5 המצוידות במסוק נמצא גם צוות מחיל האוויר.
לשייטת כפוף גף סיורי ים שבטייסת 120 (הטייסת הבינלאומית) המוצבת בבסיס נבטים. משימות הגף כוללת עריכת סיורי בט"ש וסיוע בזיהוי ספינות אויב בטווחים רחוקים. הגף מפעיל מטוסי "שחף" המוטסים על ידי חיל האוויר, כאשר הפעילות במטוס נעשית על ידי אנשי חיל הים בנוסף לצוות חיל האוויר.
השייטת כוללת גם גופי מטה מבצעיים ולוגיסטיים.
תנאי קבלה: פרופיל 72-97 ללא סעיפים פוסלים (ניתן להתקבל עם מספר משקפיים בינוני) וקב"א בינונית ומעלה. נדרשים מלש"בים בעלי מוטיבציה ויכולות למידה ויחסי אנוש. היחידה סגורה בפני בנות. על המעוניינים להיות לוחמים בסטי"לים לסמן את חיל הים ויחידת הסטי"לים/דבורים (ספינות חיל הים) בשאלון ההעדפות. המלש"בים יעברו מיון קצר בביתן חיל הים בתל השומר, הכולל מבחנים פסיכוטכניים ובדיקות רפואיות. העוברים מקבלים זימון לגיבוש סטי"לים/דבורים. מדובר בגיבוש בן יומיים, שאינו קשה במיוחד מבחינה פיזית אך מנפה חיילים בצורה מקצועית לפי יכולות למידה, עמידה בלחץ ושיתוף פעולה. בין השאר כולל הגיבוש מבדקי ים (חדר הצפה בו צריך לאטום חדר תוך כדי הצפתו, סירת ההקאה המפורסמת, שיט על סטי"ל וטבילות בים) ואתגרים מנטליים. המלש"בים העוברים את הגיבוש מגויסים ליחידה.
הכשרה: לוחמי הסטי"לים עוברים טירונות 02 בבסיס ההדרכה של חיל הים, ולאחר מכן מחולקים לקורסים לפי המקצועות השונים. הקורסים אורכים חודשיים עד שמונה חודשים, בהתאם למורכבות התפקיד. החיילים עוברים קורס ימאות בסיסי והכשרות ייעודיות: בקרת אש (הפעלת מערכות נשק בסטי"ל), בקר גילוי צוללות, בקר ל"א (לוחמה אלקטרונית), מפעיל מערכות השטה, כוון ימי, בקר שליטה ובקרה, מפעיל מערכות דבורה, מפעיל מערכות מכ"ם, אימונים בסירות גומי ועוד.
עם סיום הקורס מתבצעות ה"שהיות", במהלכן נמצאים החניכים בין שבוע לחודש על הספינה ולומדים על אורח החיים הסטי"לי. לאחר מבחן סוף קורס (שמזכה את עובריו ברמת מקצוע ימי 07), מוצבים החיילים בספינות השונות ולומדים במשך 16-20 חודשים את התפקידים על הספינה. בתום ההכשרה מקבלים סיכת סטי"לן, עוברים מבחן מקצוע ימי 09 ומוסמכים כסמלים. לאורך הזמן ניתן לעבור הסמכות רבות, למשל כמא"גיסט, תאורן, מפקד תותח ועוד.
חיילים מתאימים לפיקוד יוכלו לצאת לקורס מפקדים בסיסי, להמשיך כנגד מקצועי בספינה, לצאת לקורס קצינים (ולחזור כקציני מודיעין, כוח אדם ועוד) או אפילו לצאת לקורס חובלים במטרה להפוך לקצין ים ולפקד על כלי שיט בעתיד.
בסדיר: נוהגים להגיד שמי שמגיע לשירות בים צריך קודם כל לאהוב ים. הפלגה בים אינה עניין פשוט, ולמרות שאין ממש מאמץ פיזי מבחינת סחיבת משקלים וריצות, אפקט השהייה בים לבדו עלול להיות קשה עד מאוד עבור מי שלא מורגל או שאין לו רצון בכך.
ככלל, מצוידים הסטי"לים בטכנולוגיות ובמערכות נשק מהמתקדמים בעולם. מדובר בפעילות מבצעית ברמה גבוהה, גם אם אינה דומה לפעילות חי"ר. מבחינה העשייה הביטחונית, הסטי"לים חשובים מאוד לצה"ל.
מבחינת תפקוד הצוות בים, העיקרון השלט בספינות הוא שככל שאתה ותיק יותר, ככה אתה עוסק יותר במקצוע שלך ופחות בפעילויות השוטפות שנדרשות בהפלגה (הגשת אוכל למדורים; קשירת הספינה לרציף והינתקות ממנו, תפקיד לא קל בכלל; אבטחה ועוד). על הסטי"ל נמצאים כמה עשרות חיילים (לעומת בערך עשרה אנשים על ספינת דבור, המשפחתית יותר, שעוסקת בעיקר בבט"ש ומוקפצת לא מעט), כשלכל אחד תפקיד מוגדר. הסביבה תובענית ודי לחוצה (מה לעשות, אין לאן לברוח), אבל בסך הכל בהפלגה בים יש לרוב אווירה טובה, מורל ורוח צוות.
החלק הפחות נעים, לפי הסטי"לנים עצמם (ובמיוחד הצעירים שבהם), הוא תפקוד הצוות בחוף. ככלל, הצוות ישן בספינה גם כשלא נמצאים בהפלגה. לכל ספינה יש צוות כוננות (שנקרא צד תורן) העוסק במגוון עבודות הניקיון, השמירה והגשת האוכל. הוא מתחלף בין אנשי הספינה, וכל חייל יוצא לרוב יוצא לסגור שבת בתור צד תורן אחת לשבועיים-שלושה. כשמתקדמים בפז"ם משתפרים התנאים. בחוף עסוק כלל הצוות בתחזוקת הספינה, בלימודים ועוד.
יציאות: היציאות בלוחמת חיל הים (סטי"לים ודבורים) לא משהו, אבל משתפרות ככל שהפז"ם דופק. לרוב יוצאים אחת לשבועיים-שלושה במהלך ההכשרות ובשנה הראשונה. פעם בחודשיים בערך סוגרים אפילו 28 ימים; כשהופכים לסמלים ולסמ"רים היציאות תכופות יותר ולעתים גם הופכות לחמשושים.
תפקידים במסגרת היחידה: חיילי הסטי"לים מחולקים לפי מקצועות שונים, וביניהם מפעיל השטה (לוחם המוכשר לפעילות טכנית על גבי הספינה); בקר שו"ב (לוחם המוכשר להפעלת מערכות שליטה ובקרה); בקר ל"א (לוחם המוכשר כמפעיל מערכת לוחמה אלקטרונית כנגד האויב); בקר גילוי (לוחם המוכשר לתפעול מערכות גילוי צוללות אויב); בקר אש (לוחם המוכשר להפעלת מערכות נשק שונות על גבי הסטי"ל).
מבחינת התקדמות, ניתן לצאת לקורס הדרכה (ובעצם להדריך בהכשרת הלוחמים), לקורס קצינים (ולשוב לשייטת 3 כקצין מנהלה, כוח אדם ועוד), או לקורס חובלים (להכשרה כקצין ים ולפיקוד על כלי שיט).
מדים: לוחמי שייטת הסטי"לים נעים במדי חיל הים (בצבע חאקי, דרגות זהובות), סיכת לוחם סטי"ל (סטיל"ן), וכומתת חיל הים (כחולה כהה).
שילוב בנות: לוחמות עוד אין בשייטת הסטי"לים. ישנן חיילות המשרתות בתפקידים פקידותיים, שלישותיים ומנהלתיים. כמו כן, חיילות שסיימו קורס חובלים והוסמכו כקצינות ים יכולות לפקד על כלי שיט בשייטת.
כולם יודעים ש: לוחמי הסטי"לים והדבורים חשובים לאין שיעור בכל הנוגע לשמירת הבט"ש, כמו גם לתפקוד קריטי במלחמות ובמבצעים מיוחדים, ועל כן הם קוראים לעצמם "אגרוף הכוח הימי". השירות בסטי"לים לא זוכה לרוב למיתוג חיובי מדי, וזאת בשל העובדה שמדובר בשירות מאתגר ותובעני, עם יציאות לא קלות לפעמים, שכולל לא מעט "עבודה שחורה" כמו גם פעילות יחד עם מספר אנשים מצומצם בכלי שיט אחד. יחד עם זאת, אם אוהבים ים ומתחברים עם הצוות, זה גם כיף, ואסור לשכוח ששירות בחיל הים כולל המון הווי ייחודי. העוסקים במלאכה יודעים שמה שהם עושים – חשוב שייעשה, והסטי"ליסטים גאים ביחידתם.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל במדי קבע לבנים עוד לא היה לנו – אולי זה בגלל שמספר הקצינים בחיל הים קטן לעומת מספר המתמודדים על התפקיד המבוקש, או מכיוון שהקברניטים משוכנעים שנדרשת מיומנות חי"רניקית לפיקוד על צה"ל. בשלהי 2010 נבחר האלוף יואב גלנט להתמנות לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, ובכך היה אמור להיות גלנט, יוצא שייטת 13 בעל עבר קרבי מפואר גם כמפקד פיקוד הדרום, הרמטכ"ל הראשון שצמח בשורות חיל הים. אבל פרשת הקרקעות, כמו גם פרשת מסמך הרפז, העיבו על המינוי, שבוטל לבסוף, ימים ספורים טרם הכניסה ללשכת הרמטכ"ל שבקומה ה-14 בקריה. בני גנץ הצנחן מונה לבסוף במקומו.
האתר הרשמי של שייטת הסטי"לים
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il