במלחמת לבנון השנייה התפתח קרב סוער של צוותי גדס"ר צנחנים, שריון והנדסה, נגד עשרות מחבלים מהיחידה המיוחדת של חיזבאללה. המחבלים קבלו סיוע מלוחמים אחרים שהרעישו את הכפר מרון א-ראס בפגזים ופצצות מרגמה. רס"ן ע', קצין שיתוף ארטילריה של גדס"ר צנחנים, מקבל בקשות סיוע רבות בקשר, צעקות קרב של ממש, אבל חסרים לו נתונים וגם המפות הישנות לא מסייעות לו. במקביל, תופסים הלוחמים מכשיר קשר שנלקח מגופתו של לוחם חיזבאללה ומעבירים אותו אל חוקר שבויים של יחידה 504, שמאזין ומנתח את מהלכיו של האויב. "לפתע אני מקבל סיוע ממקור לא צפוי", סיפר רס"ן ע' לפז"ם: חוקר השבויים שצותת לקשר של החיזבאללה מצליח להכווין אותו למטרות המדויקות. בזכות אותו מהלך, הוכרע הקרב שהביא גם לפגיעה קשה בחיזבאללה.
הקרב על מארון א-ראס הוא רק דוגמה קטנה לחשיבות של המודיעין בשדה הקרב. הלוחם הפשוט לא מרגיש את זה בדרך כלל, אבל עולם הצללים מלווה אותו בכל המשימות, החל בסיור הפשוט על הגדר, דרך מבצע למעצר מבוקשים ועד ליעדים שנכבשים במלחמה. מטוסי חיל האוויר תוקפים מטרות שאתרו אנשי המודיעין וספינות חיל הים יודעות לאן לשוט בזכותם.
החשיבות של אנשי המודיעין ברורה, ההצלחה שלהם חוסכת חיים וטעות קטנה שתיפול יכולה להשפיע על מדינה שלמה. להבין איך מאתרים את אנשי המודיעין של צה"ל (טיזר - בגיל צעיר מאוד), שוחחנו עם סא"ל ל', ראש ענף הדרכה באמ"ן. הוא סיפר לנו איך מכשירים אותם, ואיך הופכים אותם לג'יימס בונדים של מדינת ישראל. איך לוקחים צעירים שרק סיימו תיכון והופכים אותם לאותו חוקר שבויים או לזה שממציא את הגאדג'ט הכי מתוחכם.
מאותרים כבר מגיל 15
מטבע הדברים, קשה מאוד לספר על התפקיד החשאי שימלאו אנשי המודיעין ועל תהליך האיתור וההכשרה שלהם. החיפוש אחר מועמדים ליחידות כמו 8200, חוקרי שבויים או מהנדסים, ארוך במיוחד ומתחיל בשלב מאוד מוקדם. החשיבות של התהליך הזה ברורה ודי אם נזכיר את בן זגייר, איש המוסד שהתאבד בכלא, ואת סיפורו שחשף תהליך גיוס בעייתי, כזה שבסופו של דבר משפיע על מדינה שלמה.
"אנחנו מחפשים אנשים עם זיקה לשפות, לעולמות הטכנולוגיה, יכולות קוגניטיביות גבוהות ויכולות למידה", מסבירה סא"ל ל'. "זה מגיע לידי ביטוי בעיקר בהישגים הלימודיים שלהם בבתי הספר ובמבחנים שהם עושים בצו הראשון, מתוך זה נגזר הקב"א והדפ"ר שלהם. דרך הדפ"ר או הזיקות המקצועיות שאנחנו מכירים קודם לכן, למשל מי שלמד ערבית או מחשבים בבית הספר, אנחנו מאתרים אותו". מהדברים האלה ניתן להבין שכבר בגיל 14-15, חיל המודיעין מתחיל לעקוב אחר המועמדים הפוטנציאלים שלו ומאתר אותם. "לתפקידים מאוד מסוימים נחפש גם אנשים בעלי יכולות פיזיות גבוהות", מוסיפה סא"ל ל'.
את אנשי המודיעין מחלקים פחות או יותר לשלוש קטגוריות: טכנולוגי, מודיעין ומבצעי. "יש בחיל תפקידים מאוד מגוונים. בעולם הטכנולוגי אנחנו מזמנים אנשים למספר מפגשים שחושפים אותם באופן ראשוני לתפקיד. לאחר ראיונות ומבחנים, אנחנו גוזרים מתוכם מי רלוונטי ומי לא". כל ניסיון לתת דוגמה לתפקיד שכזה, נכשל, סא"ל ל' מסבירה "במקרה של עולם המודיעין, אם יש לך דפ"ר גבוה ואנחנו מאתרים אותך כבעל יכולות קוגניטיביות גבוהות, גם פה יש מסלול של מבחנים תיאורטיים ומעשיים, דרכם אנחנו לומדים להכיר את המועמדים ובודקים אם הם מתאימים".
סא"ל ל' לא מסתירה את הצחוק שלה כשעולה השאלה בהקשר לקטגוריה המבצעית, האם הם מחפשים את ג'ימס בונד הבא, ומדגישה שאנשי המודיעין הם בני אדם. "אנחנו מחפשים בני אדם בעלי יכולות פיזיות, שגם חושבים, שזה מאוד חשוב. צריך להבין שמגוון התפקידים שאנחנו מתעסקים בהם, הם תפקידים בעלי רגישות מאוד גבוהה". בסופו של דבר מדובר בבני אדם בעלי כישורים בתחום ולא בדמות דמיונית.
עוד ציינה סא"ל ל' שהמועמדים לא יודעים אם הם התקבלו למודיעין במשך תקופה ארוכה, ותשובה מגיעה רק אחרי תחקיר ביטחוני מקיף וסדרה ארוכה של מבחנים, "חלק מעשיים חלק תיאורטיים", ומבחני אישיות וסימולציות שונות. "התהליכים אצלנו ארוכים והם במתח עד הסוף. ההתקשרות שלנו עם התלמידים מתחילה כבר בכיתה י'. קשה ומורכב לדעת כבר בגיל הזה מי מתאים, אבל יש לנו את הכלים. אנחנו מלווים אותך כמלש"ב שלנו לאורך כל הדרך ואנחנו נפגשים בצמתים מרכזיים החל מכיתה י'. יש פה גם יתרון כי בסוף כיתה י"א, אתה כבר יודע האם התקבלת. זה בזמן שהחברים של המועמד רק מתחילים את המיונים שלהם", ציינה.
מקפצה לעתיד חשאי או טכנולוגי
יתרון גדול שסא"ל ל' מציינת, הוא העתיד של המשרתים ביחידות המודיעין: "מי שמשרת אצלנו מאוד מרוצה, גם בגלל העניין וגם בגלל האוכלוסיות. מלבד זה, מדובר בתפקידים שפותחים דלתות אצל הרבה מאוד גופי ביטחון של מדינת ישראל. אין ספק שתהליך המיון ארוך, אנחנו ממש בוררים את המתמודדים ויש לנו יכולת סינון טובה".
היא מספרת שבמבט לאחור, כלי הסינון מוכיחים את עצמם והתפקיד שלה עצמה, נחשב למבחן האולטימטיבי, היא זו שמקבלת את אלה שעברו את סינון ומכשירה אותם. "אני עוקבת אחריהם בקורסים ואני זו שאומרת מה אחוז ההרחקות שיש לנו בעולם ההדרכה". היא הפתיעה כשציינה, "אחוז ההרחקות שיש לנו בעולם המודיעין נמוך ביותר. האקט הזה של הפסקת קורס, כמעט שלא קיים בחלק מהמקומות", וזה נזכיר, בעולם שנחשב לאחד מהקשים של צה"ל.
הכשרת אנשי המודיעין, הראשונית, נעה בין שלושה לתשעה חודשים. "בדרך כלל ההכשרות הארוכות זה עבור אוכלוסייה שחתומה על קבע של שנה וחצי לערך. זה הממוצע של כל ההכשרות בחיל. מה שכן, ההכשרות הטכנולוגיות והסייבר שלנו, נמצאות בסביבה טכנולוגית משלה ומרבית ההכשרה מתנהלת ללא ציונים, כלומר רק אנחנו רואים את הציון של כל חניך אבל הם לא יודעים איך הם ביחס לתלמידים אחרים בכיתה".
בסוף כל שבוע החניך מקבל משוב מהמדריכים, דרכו הוא יודע איפה הוא צריך להשתפר ואיפה הוא טוב. "אנחנו מדברים על אוכלוסייה באמ"ן שהיא מאוד הישגית, וכל הזמן רוצים להיות יותר טובים. ברגע שאתה שם אותם במקום שלא משווה אותם לאף אחד, רק לעצמם, זה מרגיע להם את הנפש ומעצים את המסוגלות שלהם. הם לא מספר, רק שם, ואני כל הזמן מצפה ממך להתקדם". יש לציין כי בהתאם לקצב ההתקדמות, מחליטים המדריכים האם לתת לחניך חופש פעולה או להצמיד לו חונך אישי, שממש מלווה אותו יד ביד. "התכנים בקורסים כוללים הרבה תרגילים ופרויקטים שהם עושים לבד ובקבוצה, ובהתאם לזה הם מתקדמים. במסלולו המודיעיני, ההכשרה בנויה ממבואות. חלק ממנה, בשלב המתקדם יותר, הם ממש הולכים ליחידה וממש עובדים בסביבה המבצעית. אחרי שיצא לך לחוות את סביבת האמת, אתה עובר את מבחן ההסמכה. כמובן שבתחילת הקורס אני לא חושפת אותם לעומק הדברים, אבל אחרי שאני יודעת שלא יהיו לי הפתעות הם נחשפים להכל".
בשלב הזה החניכים עוסקים גם ב"פרויקטים אמיתיים", ואת התגובות שלהם לחשיפה לעולם האמת, "אי אפשר להסביר במילים. אתה רואה את הרצון העז שלהם להגיע ליחידה ולעבוד". בשלבים יותר מתקדמים, החניכים נחשפים גם לדילמות מוסריות. "כדי לקבל תמונת מצב לאיך נראות ההכרות של אמ"ן, צריך להבין שכל זה נחשב להכשרות יסוד. אחרי הקורס יש את מה שנקרא 'הדרכה משלימה'".
הקורס מלמד את החניך להיות חוקר למשל, ולאחר מכן הוא ממשיך להכשרה שמלמדת אותו להיות חוקר בזירה מסוימת, סוריה או לבנון. הדבר נכון גם לשאר תחומי המודיעין, הם לומדים להיות קציני איסוף או אנשי מחקר ובהמשך לומדים לעבוד בגזרה ספציפית. "פה הממוצע של ההכשרה נע בין חודש לשלושה חודשים, אז הם לומדים את הניואנסים הקטנים של הזירה. פה בעצם הם מקבלים את הרישיון לעבוד, אבל בהמשך הם מבצעים את התפקיד עם חונך, גורם מקצועי שמלווה אותם בתפקיד ובוחן אותם עד לאישור הסופי". מדובר בפס ייצור של אנשי מודיעין שמחולק לתתי פס ייצור, "תחשוב שהכשרה ממוצעת של איש מודיעין נמשכת כשנה של למידה, כולל ליווי. רק אז מתחילים לעבוד בתפקיד, כאשר בשנה השנייה אתה מגיע להכשרה מתקדמת, שאורכת בממוצע עוד שלושה חודשים בהם לומדים מיומנויות מסוימות, שמעמיקות את הידע. מעבר לכל אלה, אנחנו מעדכנים את החניך בכל מה שהשתנה ורלוונטי לתפקיד שלו".
אגב, גם זה לא הסוף, יש עוד הכשרות מקצועיות שעוברים בשנה השנייה או השלישית שכוללות שלל התמחויות, "למשל משהו מסוים בסוריה או לבנון, או כל דבר, והן יותר קצרות, למשל שלושה ימים עד חמישה ימים שמלמדים אותך על משהו מסוים, שלא קשור לשלב בו אתה נמצא".
קמפוס המודיעין של צה"ל
הלמידה באמ"ן לא נפסקת לעולם, דברים משתנים כל הזמן, מתעדכנים ואין סוף למאגר הלמידה. סא"ל ל' מציינת שגם קצינים בדרגת אל"מ מגיעים להכשרות ולמידה, מתעדכנים מה חדש באזור האחריות שלהם, אמצעים חדשים שנכנסו לארגון הטרור שבתחום גזרתם, אמצעי איסוף חדשים וכל מה שאתם יכולים לחשוב עליו.
ענף ההכשרות נחשב גם למקור מידע עצום. לא פעם מסיימי ההכשרות שכבר נמצאים בתפקיד, מתייעצים עם המדריכים של ענף ההכשרות על בעיה מסוימת שנתקלו בה, מתעדכנים ועוד. במקביל, ענף הכשרה שולח ליחידות חומרים רלוונטיים באופן שוטף. סא"ל ל' חושפת שאמ"ן הקים קמפוס ייחודי, אם תרצו האוניברסיטה של עולם המודיעין: "יש לנו אקדמיה ששמה קמפוס המרחב המשותף. כשמו כן הוא, זה בית ספר לכל מי שרוצה לבוא ולשאול או ללמוד משהו מסוים. זה פתוח לאנשי אמ"ן מתי שהם רוצים, מבלי שהם צריכים להפסיק את עבודתם ולצאת לקורס מסוים".
כל איש אמ"ן שרוצה להעשיר את הידע או ללמוד משהו מסוים, נרשם באופן מסודר, מגיע לסדרה של מפגשים ולומד על כל דבר שהוא בחר, "אחרי שקיבל אישור מהמפקד שלו". נציין שלא מדובר בקמפוס לחיילי חובה, אלא רק לאנשי קבע. "הם יכולים ללמוד שם כל מה שקשור למודיעין או מה שליד המודיעין. אחת לסמסטר אנחנו מפרסמים את רשימת הנושאים שנפתחו בקמפוס ואנשים באים בהמוניהם. למשל החלום שלך ללמוד ערבית וזה לא משהו שקשור לתפקיד, אתה מגיע לקמפוס ומעשיר את הידע שלך. זה מה שיפה פה, אתה מתעסק עם אוכלוסייה שכל הזמן רוצה ללמוד ולהתפתח, ולכן אתה מביא אותם לסביבה שיש בה כל הזמן למידה והם מגיעים בהמוניהם".