חיל האיסוף הקרבי (לשעבר מוד"ש, מודיעין שדה) הוא החדש מבין חמשת חילותיה של זרוע היבשה. החיל וכוחותיו המבצעיים אחראיים על איסוף המודיעין הקרבי, ועל מחלקות מודיעין בדרג הנפרש, מרמת הגדוד ועד רמת האוגדה.
החיל הוקם על מנת ליצור מערכת שייעודה איסוף מודיעין איכותי בזמן אמת ומשדה הקרב עצמו, והעברתו לאחר עיבוד לכוחות הלוחמים בשטח, כששם הקוד הוא מהירות. הכוחות אמונים גם על הכוונת אש מדויקת אל מטרות האויב, תוך שימוש במערכות תצפית ורדאר מתקדמות, מרכזי שליטה ובקרה ועוד. בקרב הכוחות המבצעיים אין גדס"רים בדומה לחטיבות החי"ר והשריון, אלא גדודים ויחידות המסופחים לכוחות ולגזרות שונות.
ההבדל בין חיל האיסוף הקרבי לבין חיל המודיעין, הוא שחיילי האיסוף הקרבי הם לוחמים לכל דבר ועניין, הפועלים לאיסוף מידע מהשטח באמצעות מארבי תצפית מוסווים, עמדות תצפית ועוד. כל זאת על מנת לעבד את חומרי הגלם המודיעיניים לכדי תמונת מצב שוטפת לצרכים מבצעיים.
סמל החיל: תג היחידה של חיל האיסוף הקרבי מורכב מכוונת שרקעה ירוק, שכמובן קשורה למקצועיות החיל הצופה אל האויב ואוסף מודיעין. בנוסף מסמלים החרב ועלה הזית את מחויבות צה"ל להגן על אזרחי המדינה ומחויבות המדינה לשלום.
שיעור היסטוריה: עוד טרם הקמת צה"ל, אספה יחידת "השחר" המסוערבת של הפלמ"ח מודיעין בשטח האויב. במלחמת השחרור קיים צה"ל תצפיות שאספו מידע על הכוחות המצריים והירדניים, ובתקופה שלאחר המלחמה ריכז את מירב מאמציו להקמת גוף מודיעין אסטרטגי שהפך לאמ"ן, ונטש במידה מסוימת את איסוף המודיעין בשטח.
ב-1957 הוקמה תחת אמ"ן סיירת מטכ"ל, שייעודה העיקרי איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב. במלחמת ששת הימים החזיק צה"ל מערכת תצפיות בפיקוד צפון, שנתנה מענה מודיעיני בכל הקשור לכוחות סוריה ולבנון. ב-1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, הגיע לצה"ל מכשיר המכ"ם "קשת", ששידר רחשים על סמך תנועות בשטח. באזור התעלה התבצע איסוף המודיעין תחת אש וכלל תצפיות וטיסות מודיעיניות. לאחר המלחמה הוקמו לאורך התעלה נקודות תצפית רבות. במלחמת יום הכיפורים נערך שימוש רב במכ"ם "קשת" ברמת הגולן ובקרב כוחות שריון ומוצבים. תוצאותיה המרות של המלחמה הבהירו עד כמה גדול הצורך במודיעין שדה. בדו"ח ועדת אגרנט צוין כי "קיים צורך במודיעין חזותי [...] על מנת לאתר באופן מדויק ומפורט את היערכות האויב ופעילותו, עד רמת המטרה הבודדת".
עקב כך הוקמה ב-1974 יחידת תצפיות מטכ"לית (הית"ם) ברמת הגולן. עם תום מלחמת שלום הגליל ובעיצומה של שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, התרחבה היחידה ב-1985 ונוספה לה פלוגת תצפיות נוספת בגזרה הלבנונית. בין שנות ה-80 לשנות ה-90, עקב אירועי האינתיפאדה, נוצר צורך ביחידת תצפיות ניידת, ופלוגה שיוחדה לגזרת יהודה ושומרון צורפה ליחידה המטכ"לית. הית"ם הייתה למעשה הגוף המקצועי הראשון בצה"ל שעסק בתצפיות ובאיסוף מודיעין, ובמרוצת השנים היווה את השלד למה שהפך לבסוף לחיל האיסוף הקרבי.
ב-1993 הוקמה יחידת מודיעין מטרות (היחמ"ם), שתפקידה לספק מודיעין בזמן אמת לכוחות הפועלים תוך הכוונת האש לעבר האויב. היחידה סופחה למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (זרוע היבשה של ימינו), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל מודיעין. היחידה פעלה רבות בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון. באסון המסוקים נהרגו שניים מלוחמיה, ורק עקב עתירה לבג"ץ בעניין פרסום שמותיהם התגלה לציבור עצם קיום היחידה.
בשנת 2000, עקב אירועי אינתיפאדת אל-אקצה והבנת הצורך ההולך וגובר באיסוף מודיעין קרבי על ידי גופים מקצועיים שיטפלו בנושא באופן רוחבי ומאורגן, הוחלט על הקמת חיל מודיעין השדה במסגרת מפקדת זרוע היבשה. עם הקמתו הועברו אליו יחידות מודיעין חטיבתיות ומחלקות מודיעין גדודיות, קציני מודיעין, יחידות תצפית ומכ"ם ועוד. ב-2009 הוחלט לשנות את שם החיל לחיל האיסוף הקרבי, בעקבות ההחלטה לצמצם את עיסוקו לאיסוף קרבי בלבד, תוך העברת האחריות על הכשרת מש"קי וקציני מודיעין של יחידות השדה לחיל המודיעין.
מבנה: חיל האיסוף הקרבי מפוצל למטה ולשטח. על בניין הכוח אמון חיל האיסוף הקרבי שבזרוע היבשה, בראשו עומד תת-אלוף הקרוי קאס"ר (קצין איסוף קרבי ראשי) ותחתיו נמצא ביסלא"ק (בית הספר לאיסוף קרבי). הכוחות המבצעיים כוללים שלושה גדודים, הכפופים מקצועית לקאס"ר ופיקודית לשלושת הפיקודים המרחביים. שלושת הגדודים מורכבים מצוותי לוחמי איסוף רכובים ונייחים, מלוחמי היחמ"ם ומפלוגות תצפיתניות המאיישות חמ"לי איסוף.
גדוד שחף (869) מסופח לפיקוד הצפון ופועל בגזרת רמת הגולן וגבול לבנון; גדוד ניצן (636) מסופח לפיקוד המרכז ופועל בגזרות איו"ש ובקעת הירדן, גדוד נשר (414) מסופח לפיקוד הדרום ופועל בגזרות רצועת עזה וגדוד "איתם" הצעיר שבחטיבה פועל לאורך הגבול עם מצרים. בכל אחד מהגדודים יש פלוגות ייעודיות המורכבות מצוותים רגליים. פעילות הפלוגות הללו מורכבת ומסווגת יותר מפעילות שאר הפלוגות, והכשרת הלוחמים ארוכה ומאתגרת יותר. הפלוגה הייעודית של גדוד נשר פועלת בעיקר ברצועת עזה, פלוגת זיקית שייכת לפיקוד המרכז ופועלת באיו"ש, ובגדוד שחף פועלת היחמ"ם, המורכבת משתי פלגות סיור ופועלת בפיקוד הצפון.
תנאי קבלה: פרופיל 72-97 ללא סעיפים פוסלים וקב"א בינוני עבור לוחמי האיסוף הרכובים, ופרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים, קב"א גבוה והצטיינות לאורך תקופת המסלול בעבור לוחמי האיסוף הרגליים (המשרתים בפלוגות הייעודיות). יש להביע רצון ללחימה ולתעדף שיבוץ בחיל בשאלון ההעדפות. החיילים עובדים בצוותים קטנים ומעבירים דיווחים קריטיים בעת פעילות מבצעית, ולכן מצופה מהם להיות קרי רוח ולא להירתע מהתמודדויות עם מצבים משתנים.
לוחמות איסוף קרבי נדרשות לפרופיל 82-97, מעבר גיבוש במהלכו נערכים מבחני כושר, בדיקות רפואיות וסימולציות, ותעדוף "לוחמת איסוף קרבי". הן נדרשות להתחייב ל-36 חודשי שירות חובה. תצפיתניות נדרשות לפרופיל 64 ומעלה ולקב"א 51 ומעלה.
מדריכות איסוף קרבי נדרשות לפרופיל 72 ומעלה וקב"א גבוה; השתתפות ביום המא"ה; בחירה ב"תפקידי הדרכה ביחידות השדה" בשאלון ההעדפות; יום השמה בו ייקבע השיבוץ הסופי.
הכשרה: הכשרת לוחמי האיסוף מתחלקת להכשרת הצוותים הרגליים והניידים (רכובים, צוותים ייעודיים לבלוני תצפית וצוותי עמדת תצפית). לפני הגיוס ולעתים גם אחריו עוברים החיילים המיועדים לחיל תהליך של סיווג ביטחוני. עם גיוסם, עוברים החיילים טירונות ברמת רובאי 03 (שמשכה חודשיים ומיועדת ללוחמי האיסוף הניידים) או טירונות ברמת רובאי 05 (שמשכה קצת יותר מחודשיים, ומיועדת ללוחמי האיסוף הרגליים).
לאחר מכן עוברים החיילים מסלול הכולל הכשרות הנוגעות לאיתור אויב, סיוע בהשמדתו ואבטחת כוחות בתצפית ובסיוע אש. בין השאר לומדים הלוחמים תכנים בתחום הלוחמה, תודעת אויב, הפעלת אמצעים טכנולוגיים, הסוואה ועוד. האימון המתקדם עורך כחמישה חודשים, ובמהלכו לומדים החיילים את מקצוע האיסוף הקרבי.
לאחר מסע כומתה של כ-30 קילומטרים משובצים החיילים ביחידות האיסוף הקרבי בגזרות השונות. בתחילה לומדים את הגזרה והכשרות ספציפיות, ולאחר כחודש מקבלים את סיכת הגדוד ומתחילים לפעול כלוחמים לכל דבר. המתאימים יוצאים לקורסי מ"כים וקצינים. קציני איסוף עוברים קורס קצינים בבה"ד 1, ולאחר מכן השלמה חילית בת כ-3.5 חודשים. לאחר מכן משובצים קציני האיסוף ביחידות ומפקדים על מחלקות וצוותי לוחמים, או לחילופין על מחלקה העוסקת בהכשרת לוחמים. קציני האיסוף הקרבי נדרשים ליכולות מקצועיות גבוהות, להכרת אמצעי התצפית והגזרה בצורה הטובה ביותר ולהתמקצעות בזט"ר (זיהוי טווח רחוק), ניווט ושליטה בשטח.
תצפיתניות עוברות טירונות ברמת רובאי 02 והכשרה בת 8-9 שבועות, ולאחריה מוצבות בגזרות השונות.
מדריכות האיסוף הקרבי עוברות טירונות ברמת רובאי 02 ומתמקצעות בתחומי התצפית, הסיור, אמצעי האיסוף והאיכון, הקשר, המודיעין ותודעת האויב. משך ההכשרה כארבעה חודשים.
ובסדיר: לוחמי האיסוף הרכובים פועלים מפלטפורמה שבסיסה רכב, ועל כן נדרש החייל להשתמש בצורות הסוואה ייחודיות. הצוותים הרגליים, לעומת זאת, נושאים על גבם את מכשירי התצפית והאיסוף, ויכולים לחדור בחסות תנאי השטח והחשכה. הלוחמים מבצעים פעילות מודיעינית ארוכת טווח ולעתים ארוכה בזמן אמת, שאינה מוגבלת ללילה אחד, למשל.
החיל פועל במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בכל גזרה בה צה"ל נמצא. רבות הפעולות המבצעיות המסתמכות על נתונים שנאספו על ידי לוחמי האיסוף הקרבי, המחויבים לספק מידע מקיף ומהימן, שמביא לתוצאות מיידיות בשטח.
תצפיתניות מוצבות בבסיסים בכל רחבי המדינה, המוצבים על גדר המערכת. הן מתצפתות מעמדה קבועה בעזרת מכ"ם, ומתריעות מיידית על ניסיונות חדירה או פגיעה של גורמים עוינים. למעשה, התצפיתנית היא העיניים של המפקדים ואמונה על מסירת תמונת מצב כוללת במקרה חירום, כאשר כל המידע מגיע לעמדות התצפית ויש להעבירו ללוחמים בשטח. לעתים קרובות מדובר בתפקיד שעלול לסכן או להציל חיים, כאשר התצפיתניות אמונות על שמירת גבולות המדינה והגזרה, מאתרות אויבים ופעילויות חבלניות, מעבירות את הדיווחים הלאה, מקפיצות את הכוחות ומכווינות אותם אל המטרה. בעצם, בזמן אמת, יכולה תצפיתנית בדרגת רב"ט להכווין למעשה את כל הכוחות בגזרה, פשוט כיוון שהיא מכירה את השטח ככף ידה. התפקיד חשוב מאוד, אבל לא קל – פעמים רבות, בשל מחסור בכוח אדם, מבצעות התצפיתניות משמרות ארוכות בחברת תצפיתנית נוספת אחת לפחות, על מנת שידברו זו עם זו ויישארו מפוקסות, וגם על מנת להתחלף מספר פעמים במהלך המשמרת. כל זאת, מבלי להזיז את העיניים מהמסך ולו לרגע.
התצפיתניות עלו לכותרות כאשר התלוננו על תנאי שירותן בפני נציב קבילות החיילים, שהגדיר את המצב שמצטייר מהפניות החוזרות ונשנות בנוגע לטעמים מבצעיים שהובילו למחסור כרוני בשעות שינה, שגרת תורנויות שוחקת, אי מימוש חופשות ועוד, כ"פגיעה בכבוד האדם", אולם בהנחייה של סגן הרמטכ"ל, תנאי השירות של התצפיתניות שופרו באופן משמעותי. הדבר בא לידי ביטוי במגורים ששופרו, בתנאי היציאה הביתה ובסביבת העבודה. סיבה נוספת לעלייתן לכותרות בשנים האחרונות היא מערכת "רואה יורה", מערכת מבצעית באוגדת עזה המאפשרת לתצפיתנית לעקוב אחר המחבל מהחמ"ל, לכוון עליו את המקלע המרוחק מאות מטרים ממנה ולירות בו בלחיצת כפתור. הנושא העלה דיון ער, שנגע בשאלות חשובות: מצד אחד מדובר בפיתרון שעשוי למנוע פגיעה באזרחי מדינת ישראל וחיילי צה"ל, אבל מצד שני יש האומרים שאין תחליף לכוח שיוקפץ למקום האירוע. אך השאלה המרכזית היא המוסרית, הנוגעת בעיקר לסיכון שבאצבע קלה על הג'ויסטיק.
לוחמי האיסוף הקרבי והתצפיתניות, שהוכיחו עצמם שוב ושוב ככוחות שהשפעתם על תמונת הקרב קריטית, פעלו בכל מלחמות ישראל, וכחיל עצמאי במלחמת לבנון השנייה (בסיוע באיתור מחבלים ומצבורי קטיושות, הכוונת כוחות ואבטחת העורף) ובמבצע עופרת יצוקה.
יציאות: היציאות הביתה אינן קבועות, ותלויות בסד"כ, במצבי כוננות ועוד. במהלך הטירונות וגם בשירות הסדיר יוצאים לרוב אחת לשבועיים. תצפיתניות נהנות לעתים גם מחמשושים.
תפקידים במסגרת היחידה: בתחום האיסוף משרתים חיילים וחיילות כלוחמי איסוף רכובים, בעמדות תצפית פאנורמיות וכמפעילי בלון. חיילים משרתים כלוחמי איסוף רגליים. חיילות משרתות כתצפיתניות. לאחר סיום המסלול ניתן להמשיך לתפקידים פיקודיים.
נשק ואמל"ח: בין אמצעי איסוף בשימוש חיל האיסוף הקרבי ישנם בלוני איסוף, רכבי "רקון" מתוצרת רפא"ל, מערכת "ראי מוצק" (מערכת חיישנים ואמצעי גילוי שמטרתה ניטור והתרעה), מטוסים ללא טייס ומערכות תצפית ואיסוף נוספות. הלוחמים והתצפיתניות נושאים גם נשק אישי בהתאם לתפקידם ולגזרה בה הם מוצבים.
מדים: בימיו הראשון של החיל, עוד כשהיה קרוי מודיעין שדה, השתמשו חייליו בערב רב של כומתות בצבעים שונים – ירוק, שחור, אדום ועוד, בהתאם לשיוך הפיקודי של יחידת התצפית הספציפית. ב-2003 נקבע כי כל חיילי החיל יישאו כומתות בצבע ירוק בקבוק, כצבע כומתת חיל המודיעין (ומאוחר יותר חיל האיסוף הקרבי), עליהן סיכת מודיעין שדה, שהחליפה את סיכת חיל המודיעין. בעבר דובר על קביעת כומתה חדשה וייחודית לחיל, בצבע חום בהיר (כצבע המדבר), אך השינוי עוד לא נכנס לתוקף.
שילוב בנות: החל מ-2006 משובצות בנות לתפקידי לוחמות איסוף בחיל, אם כי הן יכולות לוחמות איסוף בצוותים ניידים בלבד.כמו כן, משרתות חיילות בתפקידי תצפיתניות ומפעילות מכ"ם. חיילות משרתות גם בתפקידים תומכים כמו מש"קית ת"ש או חינוך. מדריכות איסוף קרבי אמונות על הדרכה מקצועית של לוחמי האיסוף הקרבי בתחומי התצפית, הסיור, אמצעי האיסוף והאיכון, הקשר, המודיעין ותודעת האויב, ומשובצות בביסלא"ק (בית הספר לאיסוף קרבי).
המרוץ לרמטכ"לות: חיל האיסוף הקרבי עצמו צעיר מדי על מנת להנפיק רמטכ"ל או אפילו אלוף. לאורך השנים הגיעו לתפקיד נציגים מיחידות שעסקו באיסוף קרבי, למשל מסיירת מטכ"ל.
כולם יודעים ש: על פי סיסמאותיו שלו, חיל האיסוף הקרבי הוא "הצופה לפני המחנה", בעוד התצפיתניות הן "העיניים של המדינה". בשתי הסיסמאות יש אמת – תפקיד חיל האיסוף הקרבי הוא משמעותי וקריטי, גם אם רבים לא מודעים לכך (וזאת גם בשל הסיווג היחסי של התפקיד).
לאורך השנים האחרונות נתפסו לוחמי החיל כ"חצי-לוחמים" – תפיסה שקצת קשה להפריך כשאסור לדבר על התפקיד יותר מדי. לאורך הדרך נערכו ניסיונות לייחד את החיל ולתת לו קצת יותר כבוד – באחרונה עם הדיבורים על כומתה חדשה, וב-2009 עם שינוי השם (שלרוע המזל כבר גרם ללא מעט חיילים להדביק לו את הכינוי אס"ק, שחוץ מאיסוף קרבי זה גם ראשי תיבות של אווירת סוף קורס).
עם הזמן, וככל שהחיל השתתף ביותר ויותר פעילויות ומבצעים, כולם כבר התחילו להבין שחיל האיסוף הקרבי כאן כדי להישאר.
האתר הרשמי של חיל האיסוף הקרבי
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il