יעקב טרנר מסביר (צילום: דובר צה
תמיד חלמת להיות טייס? עכשיו תדע איך לעשות את זה|צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים


 

בשנת 1965 פרסם בביטאון חיל האוויר תא"ל במיל' יעקב טרנר, לימים מפקד בסיס חצרים, מייסד מוזיאון חיל האוויר, מפכ"ל המשטרה וראש עיריית באר שבע טיפים ועצות סודיות לאלו שמייחלים יום אחד להטיס מטוס קרב בעצמם. האם העצות תקפות גם היום? קראו ותחליטו בעצמכם. (הכתבה מנוסחת בלשון זכר, אך מיועדת לשני המינים).

 

אז אתה שואל איך המטוסים ״יושבים״ כל-כך יפה "במקום" ביום העצמאות? תראה, העניין הוא שקודם כל צריכים להיות טייסים בשביל להבין ולבצע זאת. אם אתה רוצה עצות, איך עליך להגיע ומה לעשות כדי לעבור ביום העצמאות בעוד מספר שנים מעל חצי מיליון התושבים המביטים בך, עליך לקרוא כתבה זו בעיון, להתעלם מהבדיחות הטפלות ולקלוט את העיקר.

1. היוולד במקום הנכון

שעה שאתה קורא שורות אלו, ברור לכולנו שכבר אין לאל ידך לקבוע היכן תיוולד ומהיכן בדיוק תשאב את מקורות ינקותך. על כל פנים, להבא, אם תזדמן לך האפשרות, השתדל מאוד להיוולד בקיבוץ ו/או במושב-מושבה ו/או בעיר כל שהיא, שכן הוכח ש-100% מבין הבוגרים מקבלי הכנפיים הם יוצאי מקומות הישוב הנ״ל.
(נ.ב. צדדי - השימוש המופרז ב-או/ו הוא פרי השפעתם של מסמכים ומכתבים בחיל-האוויר. מדובר בניסוח קצר, עניני ומאוד מסובך).

2. דע היכן לקבל את החינוך

אלו מאתנו שהתמזל מזלם וההורים מחנכים אותם ודוחסים לתוכם ערכים החל מאהבת המולדת ועד אהבת העבודה, גדולים סיכוייהם שיגדלו כאזרחים טובים, דבר שאינו משמש מגרעת במסגרת קורס-הטיס.
לעומת אותם בני מזל, רוב הנוער מקבל חינוכו בגנון ובבית-הספר בלבד וזאת מתחילה להיות בעיה. מה שעלול "לשבור" אותך בבית-הספר, זה שבדיוק בשיעור "אזרחות" כשהמורה מגיע לפרק "על כל אזרח במדינה להימנע מלהרוס את מדינתו גם אם זה פוגע לעיתים בנוחיותו הפרטית", בדיוק באותו רגע פורצת שביתה נרחבת של כל המורים והפדגוגים על רקע הפרשיות שכר ורמת חיים, ואז אתה רואה שכל מה שאתה לומד זה יפה רק בכיתה ולא במציאות.

מובן, שאם נולדת בימי המנדט יש לך זיכרונות טובים מימים בלי הרבה שביתות, כשהעבודה הייתה עדיין מכבדת את בעליה, ושפשיטת נבלה בשוק עדיין טובה הייתה מהזדקקות לרחמי הציבור. זה עשוי היה להתקלקל בעיניך עם עלית רמת החיים סביבך. על כל פנים, זכור! פעם היו הולכים לגנון (למי שהיה כסף ללכת לגנון) עם נעליים פעורות פה שנחתכו כדי לתת לאצבעות לצאת החוצה (מי היה קונה נעליים פעם בשנה?!); לבית-הספר היו באים עם מכנסים מטולאים ואף אחד לא הצביע ואמר: "הנה ילד עני".

3. אתה לא מוכרח להיות גאון

אמא שלך מעוניינת שתצליח בתלמוד ובפיזיקה בלימודיך בבית-הספר התיכון, מפני שהיא רוצה שתהיה דוקטור או לפחות עורך דין. בכל מקרה היא מעוניינת שתלך לאוניברסיטה או לטכניון, כי גם הילד של השכנים מאוד מצליח שם. אתה חולם מגיל צעיר על טיס, ולכן האמא משתמשת בעובדה זו כדי לדרבנך ללמוד תלמוד ופיזיקה. היא אומרת לך בכל בוקר ש"אם רוצים להיות טייסים, צריך ללמוד". 
אז שמע חביבי, תלמוד זה טוב בשביל להיות עורך דין ופיזיקה בשביל להיות דוקטור. אך חשוב יותר מכל שתהיה אזרח טוב, מחונך ועם נשמה.

יעקב טרנר ל
יעקב טרנר|תמונת AVI: mako

4. טובה בריאות נפש מבריאות גוף

מבין האלפים שהגיעו לקורס-הטיס היו רבים תפוחי כרס, שהסלידה שלהם מהספורט היא עקרונית, אז מלבד זה שבתוך התא של המטוס, לפעמים, די צפוף - אין זה צריך להפריע לרוח הקרב. מספיק שלבחור יש נשמה לוחמת בגוף של זבן בשביל שהוא יצליח בקורס, את הגוף עם השרירים יארגנו לו כבד בקורס המכין לטיס. לא משנה איך נכנסים לקורס - משנה איך יוצאים ממנו ובלבד שלא יוצאים לפני הזמן.

5. הוועדה הרפואית בוחנת כליות ולב

גש בקור רוח אל נושא הבדיקות הרפואיות והמבחנים. בחדר השיקוף לדוגמה. קבוצה של 10 נבדקים נסגרת בחדר החשוך ואחד אחד עולה לפני המסך והדוקטור מסתכל לקיבה וממשש את הכליות השוקעות ואת הריאות השורקות ופתאום הוא מגלה אצל אחד הנבדקים חפץ מוזר דמוי מטוס בתוך הריאה השמאלית, וזה מאוד לא בריא לבן אדם בכלל ולמועמד לטיס בפרט. הדוקטור מתפלא על הנבדק, שמא הפנאטיות שלו לטיס מעבירה אותו על דעתו עד שהוא "אוכל טיס", "חי טיס" ו"נושם טיס". כשפותחים את החשמל ורוצים להסתכל במועמד הבלתי רגיל הזה, מגלים שהוא שכח להוריד את השרשרת עם המדליון דמוי המטוס מצווארו.

בספרון מרובה דפים מפוזרים מספרים הכתובים בהסוואה בתוך צבעים דומים או קרובים. בעייתם של הנכשלים כעיוורי צבעים מתחילה בכך שהם מוצאים מספרים במקום שאינם בנמצא. ולאחר מכן, מילל הנבחן ש"היה שם מספר" וש"הדוקטור נטפל אלי", וש"הוא בעצמו עיוור צבעים". אחר כך מקרינים עם מכשיר מיוחד אותיות אנגליות ההולכות וקטנות. יובן אפוא שעל הנבחן לראות אותיות קטנות אך יותר מזה עליו לדעת אנגלית, כיון שאחרת לא יוכל לזהות את הכתוב.

אחרון מפחיד - הפסיכיאטר. כל האגדות על שאלות מכשילות ועדינות, על העלאת נקודות בלתי נוחות לתשובה ועל מילוי שאלונים עם הרבה כוונות - הן לא אגדות, הן אמת. הנבדק התמים מוכן להאמין לכל דבר, וגם כשהוא פותח את הדלת לחדרו של הפסיכיאטר הממתין לו, הוא עושה זאת בהרבה היסוס וחשש שמא מאחורי הדלת יעמוד הדוקטור הנכבד ויבהיל אותו ב-"בההה" נוראי.

6. איך להצליח בקורס טיס עם להתאמץ

יחד איתך נכנסים לקורס הרבה חברים - האמת שאתה די ביקורתי כשאתה מסתכל עליהם. הם יהיו טייסים? אתה שואל את עצמך. ואנחנו אומרים - משונה, אבל כן; מבחינת ההופעה החיצונית חסר להם קצת התרפטות הבגדים הירוקים הטירונים, קצת יותר פלומת שפם, ודרגות עם כנפיים. זה באשר לצורה החיצונית, אך אותה שנה וחצי המצפה לבחורצ׳יק כזה, מסדרים לו את עיקר הדברים במערכת הפנימית.
הקילומטראז': בתקופת המכין לטיס אתה עושה ניווטים. אך לא באוויר אלא על הקרקע. אם אמא הייתה שומעת שאתה הולך בלילה, בנגב, ולבד - אז היא הייתה מאוד מודאגת, אבל זה לא אומר שאין ללכת בלילה בנגב לבד, אלא שאין לספר זאת לאמא.

7. סדר ונקיון

כל בוקר בודק הרס״ר או אחד המדריכים את הניקיון, את גיהוץ הבגדים ואת סדר הכלים הפריטים האישיים - אם עד עכשיו לא היית רגיל לזה, הרי האומנות (הרס״ר, או המדריך המוזכרים) מזכירות לך. רצוי לזכור שזה לא הבית האזרחי. שם יכולה אמא שלך להגיד 10 פעמים: "מוישל'ה, שים את החולצה במקום", ואתה אפילו לא עונה לה. כשאתה כבר מספיק מנומס ומוכן לענות, אז הרבה פעמים זה משהו בנוסח "אל תבלבלי את המוח", או "ומה את תעשי?". אז עכשיו, הרס״ר זה האמא והמדריך זה האבא ומה שלא הכניסו לך בבית-הספר בשעת החינוך השבועית - יכנס כאן.

8. יחסי חברה

לעיתים, בשבתות, כשאתה יוצא הביתה, יש לך הזדמנות להפוך למרכז החברה בזכות כמה אמרות כנף, "הרביתי אתמול ברלרול ב־12,000 רגל", "אצלי מאבן גבירול לאבו כביר זה 30 שניות". 
הצץ לשנייה הצדה וראה איך זוהרות עיני הבנות שבסביבתך, אכן עתיד חדש נפתח בפניך. בצד, מספר אחד מהחברים שאתמול הוא נסע ב"שרמן" באבק. אתה יודע שזה חשוב מאוד השריון וגם הצנחנים, אבל מאבן גבירול לאבו כביר אי אפשר לנסוע בטנק. 

יחסי חברה מסוג שני הם היחסים עם החברים בקורס. זה בדרך כלל עוזר אם לא כולם שונאים אותך. אם קרה וגילית שאתה אחרון האהובים בקורס, שומה עליך לחשוב אולי לא כולם הם האשמים. אם אתה במקרה זה גם גאון ותוכל להסתדר לבד, מילא, זה עניינך הפרטי. אך כיון שרוב הסיכויים שאתה לא גאון, אלא בחור ממוצע, תגלה מהר מאוד שאם השכן שלך היה מסביר לך את "חוק - בויס בלוט" במטאורולוגיה או "חוק השטחים" באווירודינמיקה - זה היה עוזר לך מאוד לקראת המבחן מחר.

הטייס א' (צילום: דובר צה
קודם כל, סדר וניקיון. אילוסטרציה|צילום: דובר צה"ל

9. יחסים עם מדריך הטיסה

זהו הפרק המכובד בכל הכתוב סביב. שכן, גם אם הגינה תהיה מטופחת יפה מאוד על ידיך, הניקיון אלף-אלף, הסדר לדוגמה, והמשמעת - מופתית, אז כל הדברים הם רק נסיבות מקלות לגבי החריצה המשפטית, אם הבחור יודע לטוס או לא. בנושא זה של הטיסה, היינו אומרים ברוב ענוותנו, יכול המדריך לעזור הרבה מאוד.
א. מפני שהוא מלמד אותך לטוס.
ב. מפני שהוא עבר את הגלגולים כמוך.
ג. מפני שלכל אחד אתה יכול לספר "בובה מעייסעס", אבל לא לו, הוא מכיר את כל הטריקים - שנים לפניך.
ד. בשביל זה הוא נמצא בבית-הספר לטיסה. (במאמר מוסגר נגלה לך שלאמיתו של דבר הוא היה שמח להיפטר מחבר'ה כמוך ולרוץ לטייסת הקרב ולשרוץ שם ליד מבער אחורי וקרבות אוויר, אך כיוון שבין כך הוא צריך לבלות כאן פרק זמן קבוע, הוא כבר מוכן לעשות זאת על הצד הטוב).

מפקד הטייסים כבר דואג להדביק לך מדריך שיתאים לבעיות האישיות שלך. אם אתה פורע מטבעך - תוכל להבין שהמדריך הדבוק אליך הוא טורף חניכים מועד, ומדכאם ביד נמרצת. אם אתה בחור שקט, ידאגו לך למדריך חביב שיכניס בך מרץ נעורים ותאוות תוקפנות. אם בחור עצבני אתה - ידביקו לך את השקט במדריכים. אם אתה קצת לא אכפתניק ולא משתדל כל כך - ישימו לך את המדריך הלוחץ ("אני אומר לך לפנות ואתה טס ישר, אני אומד לך שמור כיוון ואתה יורד מהמסלול, אני אומר לך תגיד את הבדיקות לפני הזדקרות, ואתה - אתה מרותק שבוע"). אל תדאג - דואגים לך.

אחרי השבוע הראשון אתה מתחיל לגלות שהמדריך הוא בעצם מן אלוהים זוטר, יודע דברים שלא ידעת, מלמד דברים חדשים ומסוגל לבצע דברים בלתי ניתנים להבנה. אל פחד, גם עליו עבר התהליך שעובר עליך. גם לו היה אליל פרטי בזמנו, אליל שהיום הוא מפקד טייסת או טייס ותיק באחת מטייסות הקרב של חיל-האוויר.

עצה נוספת להבנת מדריך הטיסה שלך מתמצית בשלוש המילים "אל תעצבן אותו". למרות התכונות האל-אנושיות שאתה, החניך, מגלה בו לעיתים, הרי המדריך עשוי להתעצבן אם אתה לא משתדל להיות זריז בדרכך למטוס, לתדריך ובטיסה, הוא בסך הכל רוצה שתגלה הרבה רצון טוב ומרץ. אל תשכח שאתה לא בן יחיד אצלו ויש לו שלושה, ארבעה חבר'ה כמוך. הוא לא צריך שתנקה את המכונית הישנה שלו מהאבק המצטבר, או תחליף את הגלגל המפונצ'ר, אך זה יהיה בהחלט מוגזם לגשת אליו בשעת התעלות שלך ולומר תוך טפיחה: "הייתה פעם חדשה, הרסת אותה את הטרנטה, הא??". על כל פנים, כדאי לזכור שהיחס אל המדריך רצוי שיהיה כיחס בן לאביו בתקופה שעוד היו מתייחסים אל האבא בכבוד.

10. סיכום הפרק עד מסדר כנפיים

בחור צעיר הבא לקורס-טיס צריך להחליט מהר מאוד אם הוא מתכוון להיות טייס או שהוא מחפש כמה חודשי נופש. מפני שאם הוא רוצה להיות טייס אז, ראשית, זה המקום היחידי לכך בישראל, ושנית - הוא יצטרך לוותר על מספר דברים, להתאמץ ולעיתים גם להזיע. ואם הוא מחפש מקום לבזבוז זמן, אז הוא מצא מקום שבו עובדים, מזיעים וצריכים לוותר. אגב, רבים הסיכויים שהוא גם לא כל כך יצליח, אבל זה עניינו הפרטי. עקרונית, ניתן להבין מהכתוב שבעצם יכול כל אחד להצליח בקורס, אם הוא מצויד בכמה דברים המצויים אצל כל בחור ממוצע בארץ הזאת.

השאלה היא, באיזו מידה הוא מוכן לשלוף את הפוטנציאל החוצה. השאלה היא באיזו מידה הופכת אהבת הטיסה לאהבת הארץ, אהבת הגבהים לאהבת מרחבי מולדת, המבט הרחוק אל אופקים להתרפקות על זיכרונות עבר עשיר כשחברון הייתה משכן האבות, כשלרגלי החרמון גרו בני דן וכשבשכם ישב שבט אפרים, וחצי שבט המנשה ישב בעבר הירדן. לטוס - יכולים רבים. לטוס טוב - יכולים לא רק אלו הפוגעים טוב במטרה, והמנצחים בקרבות אוויר, אלא אלו היודעים על מה הם לוחמים ובשביל מה הם בכלל טסים. הטייסים הטובים - הם הטייסים בעלי הנשמה.

ואחר כך,

רגע מסדר הכנפיים - זהו הרגע הגדול של הטייס הצעיר. תרגילים באוויר ועל הקרקע, מצעדים, דברי מפקדים, שמחת חברים, גאוות הורים מוסתרת, ועיניים פעורות של פרחי-טיס צעירים בתחילת הדרך. איך שהזמן עובר?! בקשר למה ששאלתם בתחילת הכתבה, איך המטוסים "יושבים" כל כך יפה "במקום" ביום העצמאות.
אז את זה עוד צריך ללמוד בהמשך הדרך כטייסים. קורס-טיס זה לא סוף הדרך ועוד הרבה מטוסים מחכים לך בחיל-האוויר, כמו ששנו חכמי סנהדרין "למדת הרבה? עוד לא למדת כלום, חביבי!".

עוד ב- פז"ם: