טייס קרב. תמונת אילוסטרציה (צילום: חדשות 2)
האם מכירים את עזה היטב גם מלמעלה וגם מלמטה (אילוסטרציה)|צילום: חדשות 2

מרבית אנשי צוות-האוויר שלוקחים כעת חלק במבצע צוק איתן מכירים את רצועת עזה רק במבט על. חלק מאנשי צוות האוויר הספיקו כבר להכיר את אותה הרצועה שהם רואים מהאוויר גם מהקרקע – מסוללת הארטילריה, מהטנק ואפילו מהמוצבים שבהם הם שירתו כלוחמי חי" ר לפני שהתקבלו לקורס טיס. בעגה המדוברת בחיל האוויר, הם מכונים "ותיקי צה"ל", או בקיצור, ותק"צים.

אותם צוותי אוויר זוכרים עם אלו אתגרים הם התמודדו בתקופה שבה לחמו על הקרקע, אתגרים אשר עמם מתמודדים עכשיו הכוחות שלוחמים בתוך הרצועה. "כשתפסתי קו בכיסופים, ליד רצועת עזה, כבר הכרנו את איום המנהרות", מספר רס"ן ג', ששירת עד שנת 2008 כמפקד פלוגה בגדוד אפעה של חטיבת הצנחנים. "ירו לעברנו פצצות מרגמה והתמודדנו עם אירועי חדירה אל תוך שטח ישראל". כיום רס"ן ג' תורם את חלקו בלחימה כטייס בטייסת המודיעין מלכי האוויר, אשר בסיסה הוא בשדה-דב. "הטייסת שלנו אמנם לא פועלת בקשר ישיר עם הכוחות הקרקעיים, אבל היא מספקת מודיעין איכותי שמגיע אליהם בזמן אמת ועוזר להם להתמודד עם האיומים האלה", הוא אומר. "כמי שהתמודד עם זה מהקרקע, אני מבין מה החבר'ה למטה עושים ומה החשיבות של הטייסת בסיוע להם".

לתחושה זו מצטרף גם סרן אורי, היום טייס קרב בטייסת הסילון הראשונה וקצין בחיל התותחנים עד אחרי מלחמת לבנון השנייה, אז יצא לקורס טיס. "אני מבין את הלוחמים שבשטח", הוא אומר ומוסיף, "כשאני משתתף במשימות סיוע אני מבין את הלחץ שיש בקרב הלוחמים כשיורים עליהם והמרגמות עפות באוויר. העבודה עצמה היא די טכנית והניסיון מהשטח לא בהכרח מעניק לי יתרון בזמן הטיסה, אבל אני מרגיש חיבור חזק יותר למה שקורה למטה".

שומרים על החברים מלמעלה

בתחקירים שנערכו לאחר מלחמת לבנון השנייה, עלו ליקויים בנושא הקשר בין כוחות הקרקע לחיל-האוויר. מאז, חלה תפנית בשיתוף הפעולה והזרועות למדו זו את שפתה של זו. כעת, מה שעומד בראש סדר העדיפויות של חיל-האוויר הוא מתן הסיוע הנחוץ לתמרון הקרקעי. סרן אורי, שלקח חלק בקרבות בלבנון, מעיד כי כיום שיתוף הפעולה שהוא חווה טוב מבעבר. "כשהייתי קצין תותחנים ונדרשתי לבקש סיוע אווירי, זה היה נראה לי כמו מעגל גדול מאוד מרגע הבקשה ועד שזה קורה בפועל", הוא נזכר ומשתף, "אחרי כמה שנים, התחושה שלי היא שהקשר התהדק מאוד והחבר'ה למטה מרגישים שיש מי שהולך איתם יד ביד".

האסון בנחל והעדויות (צילום: דובר צה
מבינים את הכוחות הקרקעיים ודואגים לחברים שביניהם|צילום: דובר צה"ל, חדשות

נראה שהקרבה הרגשית לקרקע גורמת לצוותי-האוויר לחוש מחויבות עמוקה אף יותר למשימה. רס"ן ארז, טייס קרב מטייסת הנגב אשר שירת בעברו בדובדבן, מספר על תחושת חמימות בקוקפיט כשמשימה שלו קשורה בסיוע לכוחות על הקרקע. "אני רוצה לעזור ככל שניתן. בכל פעם שאומרים לי שאני עולה לאוויר כדי לתת סיוע לכוחות קרקע זה מחמם לי את הלב והייתי רוצה שיעזרו בנו כמה שיותר למשימות כאלה", הוא מעיד.

אם מדברים על רגשות, גם הטייסים לא יכולים להתנתק מהידיעה שבני משפחה וחברים לוחמים בעומק השטח ונתונים לסכנות הכרוכות בלחימה. חלק מחבריו של רס"ן ג' לדוגמא, עדיין משרתים בצבא וכמה מהם אף לוחמים בעזה. "לבי עם האנשים שנלחמים על הקרקע, שביניהם גם חברים שלי מהשירות. חלקם נפצעו במהלך המבצע", מוסיף רס"ן ג'. "חיל-האוויר עושה כל מה שהוא יכול כדי להגן עליהם ואני מקווה שכולם יחזרו בשלום וישלימו את משימותיהם בהצלחה".

אתר חיל האוויר

>> "האבק שוקע ואתה רואה את החיילים והאלונקות"