"אחרי כל אתגר שאתה עובר, אתה מסתכל אחורה ומתמלא גאווה שאי אפשר לתאר במילים".
כך מתאר חייל בצה"ל בעמוד הפייסבוק של פז"ם את החוויה החיובית שלו מהשירות בצבא ההגנה לישראל. הדיון על הצדדים החיוביים של צה"ל התבקש לאחר שבשבוע שעבר החיילים סיפרו על ההשפלות והרגעים הקשים אותם הם עוברים בשירות. הפעם החלטנו לעשות הפוגה בין ה"עד מתי" ל"נשבר הזין" ולראות למה דווקא שווה להיות חייל. לשמחתנו גילינו שהתחושות מאוזנות - לצד המרמור הבלתי פוסק והכמיהה לשחרור, הצלחנו למצוא גם לא מעט פוסטים חיוביים.
גאים להגן על המדינה
בישראל שמוקפת באיומים מוחשיים יום-יום, קשה שלא להרגיש גאווה לשמור על המולדת ולדעת שבגלל שמנעת פיגוע גדול, האזרחים יכולים לישון בשקט. זה נפוץ לשמוע את המשפט הזה מתצפיתניות שזיהו מחבלים בגזרה שעליה הן אחראיות, מלוחמים שחיסלו כוח של מחבלים או משוטרי מעברים שמצאו משלוח נשק מוחבא בתוך משאית עופות.
כותבים לנו גולשים:
"זו זכות גדולה להגן על המדינה שלך"
"לדעת שכולנו פועלים למען מטרה אחת, ובלעדינו - בחיים לא היינו יכולים לחיות פה"
"כי אתה מרגיש מישהו! אתה הולך עם מדים וכולם מסתכלים עליך בגאווה, אנשים מצפים שתעזור להם, אנשים נותנים לך אהבה, אפילו תוך כדי מבט קצר ומהיר. אתה לא עוד אחד"
נראה שבישראל שנת 2012, זו עדיין גאווה לשרת בצבא וכנראה שהרחוב עדיין אוהד חיילים.
"בנות נמרחות עליך כי אתה לוחם"
ידוע לכל שהלוחם בצה"ל הוא אחד מסמלי הסקס הישראלים הבלתי מעורערים. עם המדים, עם הסיפורים מהצבא, עם הבדיחות מהבסיס ועם הנשק שנושא עליו כל לוחם בדרך חזרה הביתה, מגיעה התהילה שנהנה ממנה כל לוחם ביומיים של חופשת סוף השבוע בבית ההורים או בעגה הצבאית, "הוואסח".
ישנן אפילו שמועות מבוססות על אלה שמתמכרים לוואסח, נסחפים ואפילו בוחרים במדים ובנשק כבגדי היציאה שלהם בשישי בערב. לנו זה נראה מוגזם, אבל מה שעובד לכם.
צ'ופרים של חיילים
אין ספק שהנסיעה חינם בתחבורה הציבורית זה בונוס גדול לחיילי צה"ל. למעשה, השלב אחרי השחרור שבו אתה צריך לשלם על האוטובוס, הוא שוק גדול ברגעיה הראשונים באזרחות.
אך הנסיעה חינם באוטובוס היא לא ההטבה היחידה המגיעה לחיילים, רחוק מכך. חיילים זוכים במהלך השירות הצבאי ללא מעט צ'ופרים: ימי כיף, נופש מבצעי, ליווי קבוצות מתכנית "תגלית", הטבות בכל מיני חנויות, ארוחות צ'ופר מתורמים, מועדוני רווחה בבסיס שלא היו מביישים את הבית ועוד. לא כל ארגון אזרחי מעניק את ההטבות האלו לעובדים שלו, ובעבור רבים, הצ'ופרים האלו שמורים לשירות הצבאי.
"כשאתה חוזר הביתה מהצבא תמיד יש לך אוטו"
מי שהיה החייל היחיד בבית, יודע היטב מה טעמה של ההעדפה של האח החייל על שאר האחים. להיות החייל היחיד בבית מנצח כל פקטור אחר שקיים – אח גדול, אחות רופאה, אחים תאומים שבדיוק נולדו וכל מה שרק תחשבו עליו. הדברים יבואו לידי ביטוי כך – אמא תכין לך בדיוק את האוכל שאתה אוהב, כשיהיו ויכוחים על הרכב המשפחתי הכף תטה לטובתך, ובגדול, אתה יכול לסובב את הבית כולו על האצבע הקטנה. לא מוצא חן בעיני האחים? שיסבלו. יום אחד גם הם יהיו חיילים.
"חוויות כאלו לא עוברים בשום מקום אחר"
ומה שנכון נכון – חיילים בצבא מגיעים למקומות שרק חיילים יכולים להגיע אליהם ורואים נוף שרק חיילים יכולים לראות, נוסעים על כלי רכב שרק בצבא יש (טנקים, האמרים, נגמ"שים), ממלאים משימות שרק בצבא עושים וחווים חוויות ששמורות לצבא בלבד. יהיו כאלו שיוותרו על החוויות האלו, אבל יש כאלו שמקבלים אותן באהבה בידיעה שהן לא יחזרו על עצמן לעולם.
"השירות הצבאי מבגר"
בישראל, הצבא הוא הפעם הראשונה שבו אנשים צעירים יוצאים מהבית והופכים להיות אנשים בפני עצמם, בלי אספות הורים ובלי שההורים יתערבו להם עליהם. בעבור רבים, תחושת הסיפוק הראשונית של "סומכים עלי" היא סיבה מספיק טובה שבגללה שווה להיות חייל.
"חבר'ה ואנשים מדהימים", "אחווה שיש רק בין לוחמים", "חברים לכל החיים"
משפט ידוע הוא: "זה לא משנה איפה אתה משרת, זה משנה עם מי אתה משרת". החוויות הכי טובות שאנשים לוקחים מהצבא הן חוויות שקשורות לחבר'ה. נכון, חבר'ה בצבא זה משהו ששמור בעיקר לשירות בבסיס סגור כשאתה חי 24 שעות עם החברים שלך לפלוגה או למחלקה, אבל בדבר אחד אין ספק: לכל אחד יש את החבר'ה שלו מהצבא.