נשים משרתות בצה"ל מאז יומו הראשון, אולם לא תמיד הן יכלו להיות חלק מכל המערכים שמרכיבים אותו. מאז קיבל בית המשפט את עתירתה של אליס מילר ב-1995, נשים יכולות לשרת בצה"ל בתפקידי לוחמה שונים, כמו במערך האב"כ של חיל ההנדסה, בחיל התותחנים, במערך הנ"מ של חיל האוויר, במשמר הגבול ואפילו בחי"ר, כלוחמות בגדוד קרקל.
בשנה האחרונה הקים צה"ל את גדוד "אריות הירדן", גדוד חי"ר משולב אשר פועל בשטחי בקעת הירדן. על פי מידע שפרסם צה"ל, מהלך זה יצא לפועל בעקבות עליה משמעותית במוטיבציה של בנות לשרת בתפקידי לוחמה ובהתאם לכך, נערכו גם מספר שינויים בתהליכי המיון וההתאמה המקדימים של הנערות לפני גיוס (גיבוש לוחמות, מכינת לוחמות).
עם זאת, למרות העלייה במוטיבציה הנשית לשרת בקרבי, עדיין נשמעים קולות שקוראים להפסיק את שילוב הנשים בלוחמה. על פי מחקרים שונים שפורסמו בשנים אחרונות, מהלך זה מזיק לנשים ופוגע בהן פיזית (פריצות דיסק, פגיעה חמורה בפוריות עקב מחסור בהיגיינה). מעבר לכך, נטען כי מהלך זה פוגע גם ביכולותיו הצבאיות של צה"ל, שכביכול מוריד את דרישותיו הפיזיות כדי למנוע פציעה של נשים בשורותיו.
בשבוע שעבר דברנו בפז"ם על הסטטוס שפרסמה בפייסבוק סמל ספיר אבוטבול, לוחמת בגדוד קרקל. בדבריה היא תיארה הפגנת זלזול בוטה מצד אזרחים וחיילים כלפי לוחמות צה"ל, בכל מה שקשור ליכולות הפיזיות או לרמת הפעילות והמבצעיות שלהן: "בצבא יש אנשים שמסתכלים עלינו מלמעלה. אתה בן ואני בת, אבל שנינו קרענו את התחת". הפוסט זכה לכמעט 14 אלף לייקים ומעל ל-700 תגובות תומכות: "כל הכבוד לך, את ראויה להערכה!".
אין ספק שמדובר בנושא מורכב עם לא צדדים וטיעונים סותרים. מה אתם אומרים?