בקטגוריית "האדם והמכונה" נלחמים על מעמדם בצבא שני חילות בעלי דימוי אפור מעט ודרישות פרופיל מחמירות פחות: השריון והתותחנים. בצד אחד ניצבים שריונרים עטויי סרבלים עם שמן מנוע על האצבעות, גריז בשיער ונהמת הטנק ברקע; מולם עומדים תותחנים מאובקים מחולות שבטה, עם כוח אש עוצמתי וכומתה בצבע טורקיז. מי לוקח?
בכללי
שריון: אגרוף הפלדה של צבא היבשה: חטיבות טנקים שאמורות לשטוף את שטח האויב ולטהר אותו, וכן לבלום את כוחות השריון של האויב.
תותחנים: מערך ארטילרי שנועד לסייע לכוחות האחרים במכות אש, לרכך מעוזי אויב ולהשמיד מטרות בעומק.
סיכום ביניים: בתורת הקרב המשולבת כולם חשובים כדי להשיג ניצחון, אבל השריון נמצא בפרונט, ולכן זוכה. 1-0 לשריון.
מי בפנים
כדי לשרת בשני החילות נדרש פרופיל 72-97, ורצון לעשות משהו משמעותי בצבא. העיקרון זהה – תראה נכונות ותהיה שם גם עם פרופיל קרבי גבולי.
סיכום ביניים: נקודה לכל צד, 2-1 לשריון.
קשה באימונים
שריון: מתחילים בביסל"ש, בית הספר לשריון אי שם בסוף העולם, בתנאים לא רעים – כולל חדרים ממוזגים, שק"מיות ולא מעט בחורות מכל מיני קורסים בסביבה. אחרי חודשיים של טירונות בסיסית, מתחילים בהכשרה הטנקיסטית – חודשיים של פרק המקצועות, במהלכו כל לוחם מקבל תפקיד בטנק ומתחיל ללמוד את החומר: הנהגים לומדים לדהור, הטענים לומדים לטעון והתותחנים – לירות. משם עולים לגדוד, ועושים את אותו הדבר – רק בלייב, בשטח, עם פגזים חיים ואבק על הפנים.
תותחנים: כמעט כמו בשריון, רק בביסל"ת – בית הספר לתותחנות שדה שבשבטה, שזה כמו ביסל"ש רק עם אוהלים – אבל גם עם יותר בחורות, שמשרתות בצמוד לבנים. המסלול: חודשיים טירונות, קורס מקצועות (ההכשרה משתנה לפי השיבוץ), והופ לגדודים.
סיכום ביניים: מסלולים דומים. נקודה לכל צד, 3-2 לשריון.
איזה ראש
שריון: המשמעת ובעיקר הבטיחות בשריון חשובה: זה המחיר של התעסקות עם מכונות שיכולות להרוג אותך באותה מידה בה הן יכולות לקטול את האויב שלך. לכן נדרשים השריונרים לפני הכל – לפני כוח, לפני שכל, לפני יופי – להיות חיילים מיומנים וממושמעים, שעובדים בדיוק לפי הנהלים. המיתוסים שמסתובבים בצריחי הטנקים על פציעות אגדיות אמורות לעשות את עבודת ההרתעה.
תותחנים: כמו השריונרים, גם לתותחנים יש מכונות קטלניות בידיים, אבל אצלם הן עשויות לפגוע בטעות בציבור אזרחי חף מפשע או אפיול בכוחותינו, ולכן גם מהם נדרשת משמעת, מיומנות ושליטה טכנית ברמה גבוהה. לתותחנים יצא גם שם של שבוזים: אולי זה משום שנהוג לספר עליהם שהם נטחנים, אולי בגלל הדימוי האפור של החיל, אולי בגלל שבטה. בכל מקרה מדובר בחבר'ה חכמים, וההוכחה לכך היא שהם גם לוחמים וגם יודעים לקחת טווח ביטחון מכל הבלגן.
סיכום ביניים: אלה קשים, אלה שבוזים, אבל בסופו של דבר הם כולם חבר'ה נבונים ואמביציוזיים. שוב נקודה לכל צד, 4-3 לשריון.
כוכבים נולדים
שריון: ארקדי דוכין, אביהו מדינה, דן מרידור (מפקד טנק במלחמת ששת הימים), אורי אורבך ומאיר בנאי.
תותחנים: דני רובס (מפקד סוללה), יובל בנאי ושלומי ברכה (שם הכירו), איתי שגב, אריה דרעי, דני ליטני ושלמה ארצי (שעבר ללהקת חיל הים).
סיכום ביניים: פייט קשה. בשני החילות יש פוליטיקאים ומוסיקאים, ואפילו בנאי יש לכל חיל. אבל לתותחנים יש את שלמה ארצי וחצי ממשינה, אז הם מקבלים את הנקודה. שוויון, 4-4.
אלופים נולדים
שריון: החיל התהדר במשך שנים – במיוחד בשלושת העשורים הראשונים למדינה, כשהשריון הוביל את הקרב - בשורה ארוכה של מפקדים מעולים, חלקם זכו לתהילת עולם של ממש (ישראל טל ומוסא פלד מונצחים על קיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" בפורט נוקס) ורבים מהם השתלבו בצמרת צה"ל (אודי אדם, שמואל גורודיש, יאנוש בן גל, עמרם מצנע). חלקם, בעיקר בימים בהם השריון נחשב לעיקר הכוח הצה"לי ולפני תור הצנחנים והגולנצ'יקים, הגיעו עד הרמטכ"לות – חיים לסקוב, חיים בר לב ודוד אלעזר.
תותחנים: בשל תפקידם העורפי יחסית במערך הלחימה, בכירי התותחנים לא הצליחו לרוב להתקדם בסולם הצה"לי. דן הראל, מנכ"ל משרד התחבורה, שהיה מפקד החיל בסוף שנות התשעים, היה התותחן הראשון להגיע לדרגת אלוף, כשהתמנה לאלוף פיקוד הצפון ובהמשך לסגן הרמטכ"ל.
סיכום ביניים: הגווארדיה המרשימה של השריון מנצחת בקלות בקטגוריה הזאת, והחיל שוב פותח פער. 5-4 לשריון.
סיכום סופי
אין להמעיט בערכו של חיל התותחנים בלחימה, החיל שמספק כמות אש עצומה שאי אפשר לנצח בלעדיה. אבל חיל השריון מגיע עם החבילה המושלמת של כוח אש, מיגון וניידות. העמדה הקדמית בשדה הקרב והדומיננטיות ארוכת השנים שלו בצבא היבשה מבטיחים לשריונרים את הניצחון.