669 (צילום: דובר צה
לוחמי יחידת 669. איזו יחידה תצא כשידה על העליונה?|צילום: דובר צה"ל

הפעם החלטנו להציב ראש בראש את יחידות החילוץ והפינוי המוטסות: בצד אחד של הזירה, קבלו את 669 הישראלית; בצד השני, יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי. שתיהן נוסדו על מנת לחלץ טייסים שנטשו את המטוס בשטח האויב, ויכולותיהן התפרסו לעוד ועוד מתארים. מי תנצח?

היכרות

669: 669 היא יחידת החילוץ והפינוי הקרבי המוטסת של חיל האוויר, והיא נחשבת לאחת היחידות המיוחדות בצה"ל. ייעודה הוא חילוץ טייסים שנטשו את מטוסם בשטח אויב, אך את תפקידה הייעודי המקורי מממשת 669 רק לעתים רחוקות. פעמים רבות יותר היא משמשת לחילוץ כוחות לוחמים תחת אש, פינוי פצועים משדה הקרב, חילוץ מטיילים שנפצעו, חילוץ צוותים ימיים, פינוי מוטס של פצועים לבתי חולים וביצוע סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים. היחידה בכוננות 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה. המטרה: לחלץ, גם תחת אש, בכל מקום ובכל זמן, ולהעניק טיפול רפואי בעת הצורך. לוחמי 669, המחלצים מלב ים, מעומק הוואדי ומאמצע המדבר בכל מזג אוויר, שומרים על כשירות מבצעית, טכנית ורפואית גבוהה, ומתניידים בעזרת מסוקי חיל האוויר. כיום, כ-70% מפעילותה הכוללת של היחידה נעשית בתחום האזרחי.

669 הוקמה ב-1974, לאחר ששנתיים קודם לכן אירעה תאונת טיסה קטלנית, כששני מטוסי חיל האוויר התנגשו בעת טיסת אימונים מעל הים. שלושה מאנשי הצוות ניצלו, אך הרביעי טבע בעת ניסיונות החילוץ הכושלים. ב-1978 כבר צורפו ליחידה רופאים וחובשים.

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי (צילום: צבא ארצות הברית)
"כדי שאחרים יחיו"|צילום: צבא ארצות הברית

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי: לוחמי היחידה ("United States Air Force Pararescue") אמונים על חילוץ וטיפול בסביבות הומניטריות ומבצעיות. הם כוח האדם היחיד באחריות משרד ההגנה האמריקאי המאורגן, מאומן ומצויד לתפעל מבצעי חילוץ והצלה בשטחים עוינים כמשימתו העיקרית. הם אפילו סייעו בעבר למשימות של נאס"א, לחילוץ אסטרונאוטים שנחתו בים. הלוחמים עצמם ידועים גם כ"PJs", כלומר "Pararescue Jumpers", צנחני-הצלה-קופצים, בתרגום חופשי במיוחד.

כבר ב-1922 הכירו בצבא ארה"ב בצורך בכוח אדם מאומן שיוכל להגיע למקומות המרוחקים ביותר על מנת להציל אנשי צוות אוויר. באותה השנה, הרופא הצבאי קולונל ד"ר אלבט טרובי חזה ש"מטוסי אמבולנס" ישמשו לתובלת אנשי רפואה לאתרי התרסקות ולהחזרת הניצולים למתקנים רפואיים על מנת שיטופלו. שני עשורים חלפו בטרם נוסדה יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי.

סיכום ביניים: אמנם צריך לתת לא מעט כבוד ליחידת החילוץ האמריקאית, אבל בשל העובדה שאנחנו, מה לעשות, פטריוטים – ניתן את הנקודה הראשונה לחתולים, לוחמי 669, שמצילים כאן את המצב פעם אחר פעם, גם במקום השירותים האזרחיים. 1:0 ל-669

קשה באימונים

669: כדי להתקבל ליחידה נדרש קב"א גבוה ופרופיל 97 (למעט חריגים) ללא סעיפים פוסלים, למעט משקפיים עם מספר נמוך מאוד ועיוורון צבעים. כדי להגיע ל-669 יש לעבור את יום הסיירות, גיבוש לסיירת מטכ"ל ותעדוף היחידה. מי שיימצא מתאים יזומן לגיבושון 669, הכולל אתגרים פיזיים ומנטליים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. הגיבושון כולל קשירת חבלים ורתמות, ניווטים ומבדקי מים – ביניהם פירוק צרור משקולות בתוך המים, שחייה וצלילה, שימוש בשנורקל ומבחן "טבעת הלחץ", הסיוט של כל מלש"ב העובר את הגיבוש. מדובר בשרשרת אנושית בה נכנסים לבריכה בטור, כל אחד מניח את הידיים על גבו של זה שלפניו ומנסה להחזיק את הראש מעל המים תוך שימוש בכוח הרגליים בלבד. מי שיסיים את הגיבוש יעבור בדיקות רפואיות ותחקיר ביטחוני.

669 (צילום: דובר צה
669 במהלך תרגיל חילוץ. גיבושים והכשרה ארוכה|צילום: דובר צה"ל

לוחמי היחידה מוכשרים לחילוץ ולהצלה בתנאים שונים, וכבר ביצעו חילוצים מארובות, מספינות שוקעות, מנחלים עמוקים, ממנהרות, מצוקים ועוד. בנוסף, מאמנת היחידה אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, מילוט וחילוץ. מסלול הכשרת הלוחם ביחידת 669 אורך כשנה וחצי והוא כולל טירונות בבא"ח צנחנים, אימון חי"ר מתקדם, קורס חובשים קרביים, קורס מש"קי חי"ר, טירונות יחידתית וקורס מ"כים, ושלב הכשרה ייעודי הכולל צניחה, צלילה, מילוט, טיפוס גלישה וחילוץ (טג"ח), שימוש במסוקים, ניווטים ברמה גבוהה, קורס לוט"ר (לוחמה בטרור), קורס חילוץ מוטס וחילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר (לילה, תחת אש, יבשה, ים, קניונים, צוקים, כלי שיט, כלי טיס, כלי רכב ועוד). לוחמי 669 עוברים אפילו סדרת שלג עם האלפיניסטים בחרמון, ובעצם כמעט כל הכשרה מעניינת ומאתגרת שאפשר לחשוב עליה בצה"ל.

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי: תהליך הקבלה ליחידה נקרא על ידי הלוחמים בשם המחייב למדי "בית ספר סופרמן". לא פחות משנתיים של מאמצים פיזיים ומנטליים יעברו בטרם יוסמך חייל ללוחם ביחידה. לפי הדיווחים, לעתים אף קורה שרק ארבעה עד שישה חיילים מסיימים את ההכשרה, מתוך מאה שהתחילו. אחוזי הנשר עומדים על 90, הגבוהים ביותר בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב.

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי (צילום: צבא ארצות הברית)
יחידת החילוץ האמריקאית בתרגיל בבגדד ב-2003. עוברים את "בית ספר סופרמן"|צילום: צבא ארצות הברית

הטירונים נדרשים לעבור בתחילה קורסים עיוניים, תכני צלילה קרבית, שחייה, פעילות לילית בים פתוח, חיפוש וחילוץ תת-מימי, היחלצות מכלי טיס שהתרסק למים, טיפוס הרים, ניווט, טכניקות לוחמה, פרמדיקים, הישרדות, צניחה, צניחה חופשית, קצונה, נשק, חילוץ והצלה, אימונים פיזיים ועוד, וגם "סטאז'" אצל צוות חילוץ אמיתי. לעתים קרובות עוברים הכשרות ייעודיות נוספות.

סיכום ביניים: על אף שהכשרת 669 היא אחת הארוכות, המרתקות והמקצועיות בצה"ל, ניאלץ לתת את הבכורה הפעם לאמריקאים. לעומתם, ההכשרה של הישראלים אורכת חצי שנה פחות; מה גם שהנתונים המצביעים על כך שמדובר באחת ההכשרות הקשות ביותר בקרב הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב מטים את הכף. 1:1

מור"קים

669: היחידה השתתפה באינספור מבצעים, ובין השאר קיבלה צל"ש יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילותה במלחמת לבנון השנייה. 669 השתתפה בחילוץ לוחמי שייטת 13 מהפשיטה שביצעו בעיר צור, וצוות של היחידה גם חילץ, יחד עם יחידת שלדג, את גופתה של קרן טנדלר, מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון. הם חילצו צנחנים שנפצעו בהתקלות בלבנון, חיילים שטעו בניווטים ונפלו מצוק גבוה, חיילים שמצאו את עצמם בלב שטח ממולכד, וגם חייל בנח"ל שנפל לבור בעומק 30 מטרים, מתחת לאפם של מחבלים. אלה רק מספר דוגמאות מתוך מגוון עצום, כאמור. באזרחות פועלת היחידה אפילו יותר, למשל בחילוץ מטיילים וגם בחילוץ מסובך במיוחד של פועלים מארובת תחנת הכוח באשקלון, שהתמוטטה חלקית.

669 (צילום: כרמל הורביץ, ביטאון חיל האוויר)
אימון ב-669. היחידה השתתפה באינספור מבצעים|צילום: כרמל הורביץ, ביטאון חיל האוויר

אך על אף אינספור הצלחות, 669 עלתה לכותרות פעמיים בהקשר שלילי: ב-1992, כבל שקשר שניים מלוחמי היחידה שהועלו למסוק יסעור נקרע בעת אימון חילוץ מוסק, והשניים נפלו מגובה 15 מטרים ונהרגו. התקרית השנייה אירעה ב-2009, כשכוח מוטס של היחידה הוקפץ לחלץ מטייל שעלה על מוקש ונפצע קשה. הכוחות החלו להעלות את הפצוע למסוק, אך הוא נפל לקרקע ונהרג.

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי:  אחרי מלחמת העולם השנייה הוקם שירות החילוץ האווירי, שיהפוך בעתיד ליחידה האמריקאית הזו. מלחמת קוריאה הייתה ההזדמנות בעבור צוותי החילוץ להפוך תיאוריה לפרקטיקה: המשימות העיקריות היו חילוץ חיילים מעבר לקווי האויב, וכן לפנות פצועים קשה מאזורים הקרובים לחזית הלחימה. בתקופה ההיא נאלצו אנשי החילוץ פעמים רבות לעזוב את המסוקים על מנת לסייע לאנשים שהם נשלחו להציל, מה שהוביל פעמים רבות לשהייה ממושכת בשטח האויב ולמסעות ארוכים. הארוכה במשימות הללו, שנקראו "משימות הזאב הבודד", נמשכה 72 שעות. עד סוף המלחמה ב-1953, פונו למעלה מ-8,000 נפגעים, וחולצו למעלה מאלף חיילים מעבר לקווי האויב.

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי (צילום: צבא ארצות הברית)
חילוץ איש צוות אוויר בקוריאה ב-1953. למעלה מאלף חיילים חולצו מעבר לקווי האויב|צילום: צבא ארצות הברית

מאז נרשמו לא מעט הצלחות, שכללו חילוץ תחת אש האויב במרבית המלחמות שארה"ב לקחה בהן חלק. רבים מהמבצעים נותרו חסויים.

סיכום ביניים: כמעט והלכנו על תיקו, אבל ההיסטוריה הארוכה יותר של האמריקאים, ובעיקר העובדה כי החילוצים נעשים שוב ושוב בעומק האויב, במרחק של אלפי קילומטרים מארה"ב – העמידו את הקריטריון הזה לטובתם. 2:1 ליחידת החילוץ של ארה"ב

איזה ראש

אין תמונה
סמל 669. נוחתים תמיד על הרגליים

669: תכל'ס, למרות שאוהבים לצחוק עליהם שהם לא עושים כלום ומשחקים "שש-בש תשע" בין חילוצים, ידוע ששירות ביחידה כמו 669 הוא חוויה מרתקת ומשמעותית – כזו שעוברים בה ממצב שגרה לחירום במהירות שיא, מסביב לשעון, ושחיי אדם תלויים בה. במצבי חירום הם מצילים את המצב, פעמים רבות הם נאלצים לפעול תחת אש או במתארים מסובכים במיוחד, ומבחינה אישית, מדובר באחד מהתפקידים המרתקים בצה"ל, בזכות העובדה שהלוחמים עוברים כל-כך הרבה קורסים, הכשרות מעניינות וצ'ופרים.

סמל יחידת 669 הוא החתול השחור המפורסם בעל העיניים הירוקות, ולכן נקראים לעתים לוחמי החילוץ "חתולים". תשע הנשמות של החתול מתאימות לייעודה של היחידה – הצלת חיים – ורבים טוענים כי בדיוק כמו החתול, גם לוחמי היחידה שקטים, זריזים ונוחתים תמיד על הרגליים.

669 (צילום: דובר צה
לוחמי 669. כוננות מסביב לשעון, בכל המתארים|צילום: דובר צה"ל

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי:  העובדה שהם עוברים כל-כך הרבה הכשרות מסובכות היא שהביאה לכך שאחוזי הנשר מההכשרה שלהם הם מהגבוהים בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב, מה שמביא ללא מעט כבוד והערצה כלפי הלוחמים. בהתאם למסורת שהתחילה בערך במלחמת ויטנאם, כוח אדם שניצל בזכות אנשי היחידה מקעקע טביעות רגליים ירוקות על הישבן – הצבע הירוק בשל העובדה שהשתמשו אז בעיקר במסוק עצום שנקרא בפי הלוחמים "Jolly Green Jiant", והישבן? כי הם "הצילו להם את התחת", ותסלחו לנו על הצרפתית. מהאנקדוטה הזו אפשר ללמוד לא מעט על הגישה שלהם. האמריקאים חוטאים בקצת יותר פאתוס מאשר המקבילים הישראלים, באופן די צפוי: לכבוד האמיתי הם זכו בסרט המלחמה "בלק הוק דאון", שהציג צוות חילוץ מהיחידה שהצליח להגיע באמצעות חבלים לאתר התרסקות על אף שאש RPG גרמה נזק קשה למסוק שלו.

יחידת החילוץ של חיל האוויר האמריקאי (צילום: צבא ארצות הברית)
לוחמי היחידה האמריקאית במהלך אימון בעירק. לא מעט כבוד והערצה|צילום: צבא ארצות הברית

סיכום ביניים: עם כל הכבוד ללוחמי יחידת החילוץ האמריקאית, ויש כבוד למסורת ולפאתוס המתוחזק הוליוודית – אנחנו הולכים על החתולים. למה? כי מדובר בלוחמים שהתגייסו לשירות חובה והתנדבו לשרת שנה וחצי בקבע, בתפקיד שהוא אמנם מרתק, אבל לא פשוט לביצוע, דורש כוננות תמידית ובעיקר את הנכונות לקחת את האחריות לחיי אדם נוספים על הכתפיים – תרתי משמע. 2:2

סיכום סופי

בסוף יצאנו מכאן בתיקו, על אף שמדובר בשתי יחידות שונות למדי, גם אם הן עוסקות בערך באותה משימה. כנראה שכל אחת מהיחידות הללו מתאימה למתארים בה היא עובדת – זו של ארה"ב על פני הגלובוס, ו-669 – קצת יותר בקטן, אבל לא פחות איכותי.

>> מלחמת הקומנדו הימי: אריות הים מול שייטת 13