חובש גדודי קבל נגד מפקדו, קצין בדרגת סרן, בטענה שעיכב מתן טיפול רפואי לחייל בגדוד והתעלם מהנחיות החובשים. בקבילה מתואר כיצד הקצין, המשמש מ"פ מפקדה בגדוד, עיכב בתירוצים שונים את פינויו של החייל במשך שבע שעות וחצי, בעוד שזה סבל מהקאות ומכאבי בטן במשך יממה. נציב קבילות החיילים (הנקח"ל), האלוף (מיל') יצחק בריק, דחה בתוקף את טענותיו של הקצין הנקבל, ובמענה לקבילה כתב כי הוא רואה את התנהגותו בחומרה רבה.
החייל הגיע לחובש הגדודי בשעת צהריים וסיפר לו על מצבו הרפואי. כיוון שבאותה העת לא היה רופא בבסיס, קבעו חובשי המרפאה כי יש לפנות את החייל במהרה למרפאת "ביקורופא", הסמוכה למחנה. אולם כאשר נמסרו ההנחיות למפקדו של החייל החולה, הוא התעקש לברר פעם נוספת האם ישנו רופא קרוב יותר ליחידה, וכן התעקש לערוך לחייל בדיקה רפואית נוספת. כך קרה שהחייל פונה רק בשעת ערב מאוחרת, שבע שעות וחצי לאחר פנייתו לחובש הגדודי.
על פי פקודות צה"ל, במצב בו חובש הוא הסמכות הרפואית הבכירה ביותר, כל הנחיה שלו היא הוראה המחייבת את המפקדים. "הקצין סיכן את בריאותו של החייל, מתוך עיקרון לפיו הוא משרת זמן רב יותר מאתנו בצבא ולכן מבין טוב יותר איך הצבא עובד", כתב החובש בקבילה. "הוא גם אמר שהוא חושש שהחייל יקבל גימלים". הנקח"ל דחה את טענותיו של הקצין, לפיהן הוא פעל באופן ענייני, ובנוסף הוא ביקר באופן חריף כל שלב בהתנהגותו באירוע.
הנקח"ל קבע כי לא הייתה סיבה לעכב את הפינוי, בייחוד משום שהיה ידוע כי אין רופא קרוב יותר לבסיס, ופסק כי לא היה כל מקום לבדיקה רפואית נוספת, מאחר שההחלטה כבר התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים. האלוף (במיל') בריק בחר להעיר לקצין בחומרה על התנהלותו, וכן המליץ למג"ד לרענן בקרב גורמי הפיקוד את החובה להישמע לגורמים הרפואיים המטפלים. “לא התרשמתי כי פעולותיו של הקצין הנקבל במקרה זה נעשו מתוך התחשבות במצבו הרפואי של החייל ובטובתו", כתב בריק במענה לקבילה. “בראייתי, פעולותיו של מ"פ המפקדה נבעו מזלזול בהנחיית הגורמים הרפואיים – במקרה זה מדובר בחובשים, שהם גם פקודיו – ומחוסר רצונו לאפשר לחייל להיבדק במרפאת ‘ביקורופא'. הנני רואה בחומרה רבה זלזול מעין זה, אשר בסופו של דבר עלול להוביל לפגיעה רפואית בחיילים", הוא סיכם.