מדריך טג
בצבא ניתן לעסוק בתחביב ברמות שלא מגיעים אליהן באזרחות

"הצבא זה לא קייטנה". שומעים את המשפט הזה לא מעט לפני הגיוס ובמהלך השירות. גם מי שמשתחרר מוצא את עצמו אומר זה לצעירים שהולכים להתגייס, כי אין מה לעשות, ככה זה: הצבא הוא לא מקום שבאים ליהנות בו. פגשנו שלושה חבר'ה שהחליטו לשבור את המוסכמה הזאת, והפכו תחביב מחופשות הקיץ ומשעות הפנאי למקצוע - שאותו לקחו הלאה לתפקיד שלהם בצבא. אין ספק שהצבא הוא לא קייטנה גם בעבורם - גם הם נתונים למשמעת, עושים תורנויות וסוגרים שבתות - אבל מה שמיוחד אצלם, הוא שהם מקבלים בצבא הזדמנויות להגשים חלומות מימי האזרחות התמימים.

נדב יודקביץ' – "הבנתי כמה דברים מסוכנים עשיתי באזרחות"

באזרחות: מטפס הרים
על מדים: מדריך טיפוס, גלישה (סנפלינג) וחילוץ (טג"ח)

מדריך טיפוס גלישה וחילוץ
"באזרחות החבל הוא רק אמצעי אבטחה, בצבא יש לו תפקיד הרבה יותר מרכזי". נדב יודקביץ' לפני הצבא ובמהלכו

נדב (21) מירושלים, שמשרת היום בדרגת סמל וצפוי להשתחרר באוגוסט הקרוב, שירת בתפקיד מיוחד שמעטים זוכים לשרת בו, תחום שהוא מכיר שנים רבות מלפני הגיוס.

איפה הכל התחיל?

"אני גר בירושלים בשכונה שנקראת אבו טור שממוקמת מעל מקום שנקרא גיא בן הינום. יש שם קיר טיפוס מאוד מוכר ומבוקש בקרב אוכלוסיית המטפסים בישראל. אחי הגדול היה מטפס, כשהייתי בכיתה ח' הוא נסע לחו"ל והשאיר את ציוד הטיפוס שלו בבית – חבלים, אבקת מגנזיום, נעלי טיפוס מיוחדות, רתמות ועוד", הוא מספר, "כנער היפראקטיבי לקחתי את הציוד שלו, הלכתי לקיר בגיא בן הינום והתעלקתי שם על חבר'ה במצוק שמטפסים".

באותו היום זה הפך להיות התחביב המרכזי בחייו של נדב, מאז הוא הפך למטפס מקצועי והספיק לטפס ביעדים בארץ ובעולם, ביניהם אתרי טיפוס מוכרים – מצוק פיוז בצרפת, ואן דל-מר בדרום איטליה ואתרי טיפוס שונים בניו יורק.

איך הגעת לעסוק בזה בצבא?

"קהילת המטפסים היא לא קהילה כל כך גדולה בארץ והכרתי כמה אנשים ששירתו בעבר בטג"ח. שמעתי על המקום והבנתי שזה יהיה מקום מאוד טוב בשבילי. נחשפתי לתחום הזה בעיקר כשהייתי במכינה הקדם צבאית של תנועת תל"ם ביפו". במהלך השנה שלפני הגיוס עשה נדב את המיונים לתפקיד המאתגר והתקבל.

מה ההבדל בין התחום הזה בצבא לתחום באזרחות?

"באזרחות החבל הוא אמצעי אבטחה של טיפוס על הסלע לגובה בטבע. בצבא, התפקיד שלי זה מדריך של חילוץ והשימוש בחבלים הוא לצרכים מבצעיים. החבל לפעמים הופך להיות העיקר, יש דברים שאי אפשר לעשות בלי החבל".

"התפקיד מצריך הבנה מאוד גבוהה של התחום הזה, מבחינה פיזיקלית, מבחינת חומרי הגלם, הרמה והורדה וכל נושא ההדרכה. באזרחות אמנם לימדתי אנשים איך לטפס, אבל אף פעם לא עמדתי מול עשרים מילואימניקים כדי להסביר איך פותחים עמדה, איך מפעילים עמדה וגם לוודא שהם ממשיכים להקשיב ושהמידע עובר".

בצבא יצא לך להתנסות לחוויות טיפוס שלא יצא לך להתנסות איתם קודם?

"בצוק מנרה אסור לטפס באופן כללי, אבל טיפסנו שם מטעם הצבא. זה התאפשר רק כי עשינו את זה מטעם הצבא. מעבר לזה למדתי כמות אדירה של ידע ושל כלים שפשוט לא היה לי מושג לגביהם והבנתי כמה מעט ידעתי ואיזה דברים מסוכנים עשיתי וכמה טיפש הייתי במקרים מסוימים באזרחות בזכות כלים שרכשתי במהלך השירות במדור, הגבול שאליו חשבתי שאני אגיע נמתח לגבהים חדשים".

איך החברים לתחביב הטיפוס מגיבים על התפקיד שלך בצבא?

"אין ספק שזה תפקיד מעורר קנאה. מדובר תפקיד מדהים. אתה לא קשור לבסיס שלך, אתה כל הזמן נמצא בהדרכות שונות במקומות שונים בארץ, נפגש עם אוכלוסיות שונות, נפגש תמיד בטבע וכמעט בכל שבוע אני עובר איזו הרפתקה".

ההורים דואגים לך יותר מאז שהתחלת להתעסק עם טיפוס בצבא?

"הם נחשפו לזה הרבה יותר מתמונות שאני מצלם במהלך השירות ומטקס סיום מסלול שהיה לי. כשהייתי עושה את זה באזרחות לא הייתי משתף כל כך הרבה, מהחוויות בצבא אני משתף יותר. בגדול הם סומכים עלי".

מה החוויה הכי מסעירה שחווית במהלך השירות בתחום הזה?

"אחד השבועות הכי משמעותיים היה השבוע המסכם של המסלול. שבוע ימים במדבר יהודה. שטפנו כל פעם נחל אחר, שזה אומר להוביל משהו על אלונקה במורד הנחל כמו בחילוץ ואחר כך היינו עולים לרמת המדבר את הכל בחזרה. זה היה שבוע מאוד פיזי ומאוד מעייף. זה השבוע אחרון של המסלול כשכמעט ואין דיסטנס עם המפקדים. מרגישים את ההווי ואת המדבר שהוא פשוט מהפנט ויפיפה".

אורי (שם בדוי) – "בצבא יש לך הרבה יותר אחריות"

באזרחות: מטיס טיסנים
על מדים: מפעיל כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם)

סגן א מטיס טיסנים
"באזרחות מטיסים כלים בגודל של שליש ממה שמטיסים בצבא". אורי (שם בדוי)

כילד צעיר רכש אורי (21) מאשקלון, תחביב מעט יקר שמילא לו ולחבריו זמן רב במשך סופי שבוע עד הגיוס. אותו תחביב יקר, הפך לעיסוק יוקרתי ביותר בצבא – כזה שמצריך מיומנות גבוהה והרבה יותר אחריות. לגבי סופי השבוע – גם בהם הוא מטיס טיסנים להנאתו יחד עם החברים מהאזרחות.

איך הגעת להטיס טיסנים?

"בעיקרון, הרבה לפני שהתגייסתי, בגיל 8, אחי הגדול ממני בחמש שנים כבר עסק בתחביב. הוא הכניס אותי לעניין ולימד אותי להטיס טיסנים. התחלתי להטיס איתו בסופי שבוע. מאז יצא לי להטיס טיסנים בכל מיני גדלים שונים", הוא מספר, "בחמש-שש שנים האחרונות אנחנו מטיסים מסוקים על שלט, זה מצריך מיומנות יותר גבוהה".

איך רוכשים מקצועיות בתחום הזה?

"באזור כיתה ט' הצטרפתי לגדנ"ע אוויר שזה בעצם תנועת הנוער של חיל האוויר. הייתי בתנועה בכיתה ט' וי' ובכיתה י"א הפכתי למדריך שם, שזה תפקיד שממלאים יחד עם חייל מחיל האוויר. במסגרת הגדנ"ע, יצאתי לקורס דאייה, סוג של קורס טיס באזרחות שכולל עשר טיסות על דאון במימון מלא של משרד הביטחון שבו למדתי גם חוקי טיסנאות וגם מעבר לזה. הרבה אומרים שזה מדרגה טובה לקורות החיים כדי להמשיך לעסוק בתחום".


ואיך הגעת לעסוק בזה בצבא?

"בכיתה י"א התחלתי לברר איך אני מתחיל תהליך מיון. התחלתי את התהליך בכיתה י"ב כאשר זה אומר לשלוח קורות חיים ולעבור מסלול מיונים מאוד דומה למסלול המיונים לקורס טיס. במהלך המיונים יש סדנת הטסה על מדריכים מחיל האוויר שבו מתרשמים מיכולות ההטסה שלך".

צריך ניסיון כדי להתקבל לתפקיד?

"שיעורי ההצלחה של מי שמנוסה כבר בהטסת טיסנים גבוהים יותר, אבל שיעורי הקבלה לתפקיד הם נמוכים מאוד. כשאני התמיינתי ניגשו למיונים 80-90 בני נוער, מתוכם התקבלו לקורס שבעה וסיימנו אותו רק ארבעה".

מה ההבדל בין הטסת טיסנים באזרחות לבין הפעלת כטב"ם בצבא?

"אחריות ומקצועיות. באזרחות מספיק שיש לך תקציב של אלף שקלים ואתה מטיס טיסן, אתה חובבן, אתה יכול לשבור אותו ולא חייב להצליח והנזק הוא לא גדול. בצבא מאמנים אותך למקצועיות. גודל האבדה של כלי כזה הוא הרבה יותר גדול באזרחות. בנוסף, זה אמנם כלי לא מאויש גם הוא יכול לפגוע בחיי אדם. אם אני עושה טעות אני יכול להיפגע מהכלי וזה לא נעים בכלל".

החברים לתחביב שלא משרתים בתפקיד הזה מקנאים בך?

"בתור טיסנאי או כל אדם אחר שמביט מהצד, אתה אומר 'וואו!'. גם הטיסנאים שאני מכיר שמטיסים את הטיסנים הכי גדולים באזרחות, מטיסים מטוסים בגודל של שליש או רבע ממה שאני מטיס בצבא. זה כלי גדול יותר וזה בעיקר כיף".

לאורי, שהתחייב לתקופת קבע ראשונית במסגרת התפקיד ולתקופת קבע נוספת מכיוון שיצא לקצונה רואה את עצמו בשנים הקרובות כקצין בקבע בחיל האוויר. מה יקרה מאוחר יותר והאם הוא ימשיך הלאה עם תחביב ההטסה? נדע רק בעתיד.

נדב ברק – "בצבא רואים דברים שלא רואים באזרחות"

באזרחות: צוללן 2 כוכבים
על מדים: לוחם בסנפיר

צוללן מסנפיר
"מה שכיף בצבא זה שאתה עושה עבודה מתחת למים". נדב ברק

נדב (20) מכפר הנגיד, נולד למשפחה אוהבת ים כאשר שני הוריו סקיפרים. כשהיה בן 14 התנסה בחוויה שהרבה ישראלים חווים באילת ועשה קורס צלילה של 2 כוכבים, אלא שהוא, חמש שנים לאחר מכן, מצא את עצמו עוסק באותו תחביב גם במסגרת השירות הצבאי.

איך מתמקצעים בתחום הצלילה?

"יש הרבה קורסים אזרחיים, אתה יכול כל הזמן להרחיב את הידע שלך לצלילות טכניות וצלילות מסוגים שונים. אני עשיתי הרחבה לנייטרוקס שבעצם נותנת לך הסמכה לערבב סוגי גזים בבלון, מה שנותן לך יותר זמן מתחת למים".

זה היה לך טבעי להתגייס לתפקיד צוללן בסנפיר?

"אני לא הגעתי לסנפיר מההתחלה, התחלתי בקורס חובלים שעזבתי אותו במהלכו, אבל אחרי שפרשתי מהקורס היה לי טבעי לעסוק בצלילות –תפקיד שמשלב גם פאן מקצועי וגם פאן פיקודי ומנהיגותי".

יש צורך בניסיון צלילה קודם כדי לשרת בתפקיד?

"אתה לומד הכל בקורס ברמה שאתה לא תקבל באזרחות. במהלך הקורס מגיעים הצוללנים של הילת"ם (היחידה למשימות תת מימיות) ונותנים את הידע ברמה הכי מקצועית. מי שמגיע בלי רקע יוכל להיכנס לתפקיד, אבל מי שיש לו את הרקע זה יהיה לו הרבה יותר טבעי".

איפה יצא לך לצלול?

במכמורת, באילת, באשדוד וטיפה בחיפה במסגרת גדנ"ע צלילה.

בצבא ראית דברים שלא ראית?

"בצבא ראיתי הרבה דברים שלא ראיתי קודם. אני יכול להגיד שבמסגרת הקורס אתה צולל באילת במקומות שהכניסה אליהם מותרת רק לצבא. אלו המקומות הכי שמורים וזה מחזה שאתה לא זוכה לראות באזרחות".

אתה מתכנן להמשיך לעסוק בזה גם אחרי הצבא?

"אני בטוח אתעסק עם זה. אני שואף להגיע גם לאתרי צלילה בחו"ל".

מה פנטזיית הצלילה הכי גדולה שלך בצבא?

"יש כזו, אבל אלו דברים שלא כל כך מדברים עליהם, אני יכול לספר שמחוץ לצבא מחוץ לצבא זה לגלות כמה שיותר. מה שכיף בצבא זה לרדת לעומק ולעשות עבודה תוך כדי צלילה, לעומת האזרחות שאתה צולל בעיקר כדי לראות".

מאז שהתחלת לצלול בצבא ההורים שלך דואגים לך יותר?

"ממש לא. הם מכירים את הים והם סומכים עלי. יש דאגות אחרות שנובעות משאר פעילות היחידה כמו הבט"ש שאנחנו עושים סביב רצועת עזה".

>> "מגדל גורי כלבים מגיל אפס": חיילי צה"ל מספרים על התפקיד