רק 24 שעות מפרידות השנה בין שני טקסים משמעותיים בחיל האוויר, סיום קורס מפעילי כלי טיס בלתי מאוישים – כטב"מ - ביום רביעי וסיום קורס טיס היום (חמישי). מקצועות שלכאורה מתחרים אחד בשני כאשר הלא מאויש נוגס בשנים האחרונות בחלקם של המאוישים.
בשנים האחרונות נשמעו לא מעט אמירות על כך שהטייסים הם רק עניין של זמן. עולם התעופה צועד בצעדי ענק לכיוון הכטב"מ, בתעופה האזרחית ובזו הצבאית. מטוסי החמקן 35-F סומנו אף כמטוסים המאוישים האחרונים, אך האם זה באמת הכיוון?
רק לפני כחמש שנים עמד מספר הבוגרים של קורס מפעילי כטב"מ בחיל האוויר הישראלי על פחות מ-20. נכון להיום כבר היו מספר קורסים שחצו את רף ה-30 בוגרים. כמעט כמו מספר המסיימים של קורס טיס, ובעתיד הקרוב המספרים יהיו דומים.
"הטכנולוגיה קיימת אבל נפשו של האדם לא"
"ברור לגמרי שכמות המשימות האוויריות שנעשות ויעשו בזמן עתיד, זה משהו שגדל ועוד יגדל", מסביר תא"ל במיל' אסף אגמון בעבר טייס בכיר, בעל צל"ש אלוף שעמד בראש מכון פישר לחקר אוויר וחלל.
"המגמה היא ברורה, יותר משימות יעשו על ידי כלי טיס מאוישים מרחוק ובעתיד גם כלי טיס אוטונומיים. זה גם מאוד הגיוני. אם אתה יכול לעשות את אותה משימה באותה רמת יעילות בלי לסכן חיי אדם על ידי כלי מאויש מרחוק או אוטונומי, זה נכון לעשות את זה".
אבל, מדגיש אגמון, לא יהיה נכון להספיד את מקצוע הטייס. "עדיין נשארות משימות שחייבות להיות מאוישות ויותר מכך, אני גם חושב שכך זה יישאר עוד זמן רב. אני לא מסכים עם מי שאומר שמטוסי ה- F-35 יהיו המאוישים האחרונים ומהר מאוד לא יהיו טיסות מאוישות. טיסות של מטוסי קרב, מסוקי סער ומשימות מיוחדות תהינה מאוישות לעוד טווח זמן ארוך מאוד", הדגיש אגמון.
סא"ל במיל' ערן רמות, לשעבר ראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר לחקר אוויר וחלל, היה טייס קרב וניסוי בחיל האוויר והוא בעל ניסיון של יותר מ-16,000 שעות טיסה במעל ל-50 סוגי מטוסים. הוא מסביר ש"כמות בוגרי הקורסים היא בסופו של דבר לפי הצרכים, וזה אומר שמספר בוגרים גדל מלמד על צרכים שגדלו. אני טוען שבעוד מספר שנים יטוסו מטוסי תובלה או נוסעים בלי טייסים, הטכנולוגיה קיימת אבל נפשו של האדם לא".
רמות מעריך שכמות הטייסים תרד, מה שכבר קורה. "כבר היום הטייסים לוקחים פצצה, מכניסים לה נקודת ציון ושולחים אותה. לא מתקרבים לאזור מאוים, לא מתעמתים עם החלטות אמתיות ולא מתמרנים. ואני לא יודע אם צריך היום בכלל לתמרן את המטוסים כמו בעבר. רוב הפעולות אוטומטיות וטכניות כשמחשב אומר לך מתי לשחרר את הפצצה".
לסחוב ערימה של מל"טים
לדבריו זה משהו שכטב"מים יכולים לעשות בקלות כבר היום, על פרסומים זרים זה כבר קורה בישראל בטח שבעולם. הוא מעריך שמספר שעות הטיסה של הכטב"מים ימשיכו לגדול, ומציין כי גם ההכשרה של מפעילי כטב"מ קצרה יותר, יעילה יותר, חסכונית יותר כלכלית.
"ההטסה והאימונים בכטב"מ לא דורשים למשל את חווית הטיסה וההתמודדות באוויר. משהו שטייס צובר רק לאורך שעות הטיסה (רבות ויקרות). הלמידה שלו יותר טכנית. קראנו לזה פעם מחסום 500 השעות, כלומר עד שאתה לא מגיע למחסום הזה, אתה לא בדיוק יודע איפה אתה נמצא. ולאנשי הכטב"מ אין והם לא צריכים את זה".
"בכטב"מ אתה יכול לעשות הכל בסימולטור וזה יהיה בדיוק כמו בחיים", הוא עומד על ההבדלים. "במטוס מאויש זה לא ככה. לכן האימון של כטב"מ יותר ריאליסטי שהרי הוא גם ככה מחשב טס".
למרות זאת ערן רמות לא חושב שהטייסים ייעלמו מהעולם, הוא רואה בדמיון שלו "מטוס מאויש שסוחב איתו ערימה של מל"טים. זה לא חייב להיות F-35, זה יכול להיות גם ג'מבו שטס בשמי המדינה ומפעיל את אותה ערימה. אני לא חושב שמקצוע הטייס יעלם מהעולם, כי יש הרבה מאוד משימות שבהם האדם החושב והמחליט יהיה נחוץ בשטח. למשל פינוי אווירי מוטס של פצועים ועוד כל מני מבצעיות בעומק האויב. נגיד, להצניח מרגלים".
השניים מסכימים על כך שכטב"מ עדיין לא בשל כדי להחליף את מסוקי הסער ומטוסי התובלה למשל. אגמון מסביר: "עדיין יש הרבה משימות שכטב"מ לא יכול לעשות. ברמה הכי פשוטה, מבחינה טכנולוגית אין כטב"מ שיודע לעשות מה שעושים מטוסי הקרב. לא יכולים לקחת את כמות וגודל הפצצות שלוקח מטוס "רעם" למשל, גם לא לקחת את זה לטווחים שהם יכולים לטוס, או התדלוק באוויר. אין כטב"מים כאלה וייקח הרבה מאוד זמן עד שיהיו".
ההיגיון שמאחורי עולם הכטב"מ מאוד פשוט, חוץ מעניין הסיכון לחיי הטייסים המטרה הייתה גם לייצר מטוסים שיהיו זולים יותר ממטוסי הקרב המאוישים ובכלל. "אז אין ויכוח על עניין הלא לסכן חיי טייס", אומר אגמון. "אבל המחיר? תראה את הכטב"מ האחרון שהפילו לאמריקאים, הוא עולה 130 מיליון דולר. הכטב"מים הגדולים והמפותחים יותר יקרים ממטוסים קרב, ואין מטוס קרב במחיר הזה".
כדי להסביר על מה אגמון מדבר, נציין שמחירו של חמקן מסוג F-35 ירד כבר לפני כמה שנים אל מתחת ל-90 מיליון דולר ובדרך לאזור ה-80. "כלומר גם האלמנט הכלכלי עוד לא שם, וגם לא האלמנט הטכנולוגי שעדיין לא נמצא שם במקרה של מטוסי קרב, סער או תובלה. גם לא מבחינת קרבות אוויר".
הוא מונה יכולות כמו קבלת החלטות, פעולה במצבי לחץ וסיטואציות דינאמיות. "עדיין לא הגיעו לרמת בינה מלכותית של בן אדם שנמצא במטוס", מסביר אגמון ומוסיף ש"גם במלחמת לבנון השנייה הבינו שמפקד חייב להיות מקדימה ולא מול פלזמה באחור. היעילות של מי שנמצא מקדימה גבוהה יותר כשאתה צריך לתכלל הרבה מאוד דברים שקורים במקביל, וזה לא מספיק שתהיה מול מחשב שרואה ומנתח דרך סנסורים".
הוא מוסיף שישנה משמעות גדולה בקרב האווירי לאינטואיציה ולניסיון של הלוחם האווירי, לתחושות שלו. "כרגע אין משהו שיכול להחליף את זה. יש משימות שכן, ויעשו את זה והן גם יגדלו ככל שהטכנולוגיה תתקדם. המגמה היא טובה. אבל חשוב להבין שעדיין בהרבה משימות אין תחליף לנוכחות של האדם על המכונה האווירית".
טייסים הם לא פרשים על סוסים
בראייה לפני עתיד, המומחים מסכימים שמערך הכטב"מ ימשיך לנגוס ביכולות ובמשימות של המערך המאויש. אבל בטווח הזמן הנראה לעין וגם זה שמעבר לו, הוא לא יחליף אותו. העתיד נמצא בסינרגיה שבין שני המערכים.
"אין ספק שבלוחמה האווירית יהיה תמהיל של כלים מאוישים ולא מאוישים, הנתח של הכטב"מ ילך ויגדל", מסביר אגמון. "אבל עדיין אנחנו נצטרך את הלוחם האווירי שיהיה יותר מתקדם, מוכשר, מתאים ושונה ממה שאנחנו מכירים כיום. זה תהליך שאנחנו רואים אותו כבר היום".
על העובדה שמספר בוגרי קורס מפעילי כטב"מ הולך וגדל ומספר בוגרי קורס טיס יורד, אומר אגמון: "האיכויות של בוגרי הטיס היום יותר טובות מבעבר, הדרישות הרבה יותר קשות ממה שהיה בעבר, כי המלחמה תהיה יותר מורכבת ומסובכת ולכן זה מה שאנחנו רואים כיום".
מה הכיוון אליו צריך ללכת חיל האוויר? מבחינת הטייס לשעבר אגמון הוא בהחלט מאמין בצעדים שנעשים שם כיום ומצביע על הכיוון. "צריך להמשיך לפתח כטב"מים במלוא הכוח וההשקעה, כאילו שזה הפתרון והכיוון. אבל לא לבנות על זה בלי לבנות פלטפורמות (מטוסים) מאוישות, כאילו שהם הסוסים והפרשים של מלחמת העולם הראשונה שהולכים להיעלם משדה הקרב, כי זה לא נכון".
לדבריו ההיפך הוא הנכון ומשקלם של המאוישים יהיה כבד וקריטי יותר. "הלוחם האווירי ב- F-35 היום, הוא הרבה יותר קריטי מלוחמים אוויריים בעבר והוא מפעיל הרבה יותר מערכות מסביב, כולל כטב"מים ומערכי אמל"ח אחרים שלא היו בעבר".
"הקרב האווירי יהיה משולב", מספק אגמון את התחזית שלו, "למשימות מסוימות יישלח כטב"מ ולמשימות אחרות מטוס מאויש, בחלק מהמקרים זה יהיה מעורבב. לכן צריך לפתח כטב"מים כאילו אין טייסים, ולהכשיר טייסים כאילו אין כטב"מים. אלו שני מסלולים שבסוף צריכים להתחבר למערכת אחת שפועלת ביחד. מי שישכיל לעשות את השילוב הנכון בין הכלים ולהבין ששניהם חיוניים, ידו היה על העליונה".