סיפורו של רנה אלהוזייל הוא רק דוגמא אחת לכמה מיוחדים האנשים שאפשר לפגוש במשך שלוש שנים של שירות צבאי. רנה חושף את הפרטים המעניינים על משפחה שחיה בישראל כשהאמא מגיעה משוויץ, האבא מגיע מהפזורה הבדואית בנגב ורוב הילדים משרתים שירות מלא בצה"ל.
מה הרקע המשפחתי שלך?
"ההורים שלי הכירו בשוויץ כשאבא שלי, בדואי ישראלי למד שם לתואר בהנדסה. לאחר פרק זמן מסוים, הם החליטו לעבור לישראל ולהקים פה משפחה. בחיק המשפחה בבית אנחנו מדברים בינינו אנגלית וגרמנית בבית הספר למדתי עברית.
אפשר להגיד שיש לי משפחה גדולה – שבט אלהוזייל שממנו מגיע אבא שלי, מונה כ-5,600 איש שהם בעצם הצאצאים של סבא שלי ו-39 הנשים שנישאו לו. המשפחה של אבא שלי מתגוררת בנגב במשך דורות רבים. כעת הם כולם גרים בעיר רהט. אני חושב שאנחנו יכולים להגיד שאנחנו משפחה פטריוטית - כמעט כולנו שירתנו בצה"ל וחלקנו מנהלים קריירה צבאית. כשאחד מבני המשפחה מגיע לגיל 18 ובוחר שלא לשרת בצבא, זה לא מתקבל ברוח טובה".
גדלת בבית עם הרבה השפעות מכיוונים שונים. אילו חגים אתה חוגג?
"בבית אנחנו חוגגים את חג המולד, את החגים הבדואים, את עיד אל אדחא ואת פסח. האמת היא שזה יותר עניין של מסורת – אנחנו לא דתיים במיוחד".
מתי החלטת להתגייס לצבא?
"החלטתי להתגייס לצבא במהלך כיתה י"ב. זה היה צעד מובן מאליו מבחינתי – תמיד ידעתי שאני רוצה להיות לוחם. רב המשפחה שלי שירתה בצבא".
לאן התגייסת?
"בשנת 2009 התגייסתי לשירות קרבי בגדוד הסיור המדברי. לצערי, בגלל בעיה רפואית שהיתה לי בעין, הייתי צריך לעזוב את המסלול הקרבי. שנה לאחר שהבעיה התגלתה, נלחמתי על מנת להעלות את הפרופיל כדי שאוכל לחזור לשרת כלוחם. העין שלי לא היתה במצב הכי טוב, אבל הייתי בריא מספיק כדי לשרת כחובש. למזלי, מכיוון שכבר עברתי טירונות קרבית, לא הייתי צריך לעבור את זה שוב. הייתי צריך רק לעשות קורס חובשים וכבר הייתי מוכן לשרת בתפקיד".
איפה אתה משרת עכשיו?
"אני משרת בסמוך לגבול עם מצרים. התפקיד שלי הוא לטפל בלוחמים שנפצעים במהלך הפעילות. במסגרת ההכשרה שלי כחובש, נשבעתי לטפל בכל מי שזקוק לטיפול, גם אם מדובר בחייל אויב. במסגרת התפקיד, אני מוצא את עצמי מטפל בדרך כלל במסתננים מסודן ואריתראה שחצו את הגבול הבאופן לא חוקי".
מה הדבר המסובך ביותר שביצעת כחובש?
"לאחר מתקפת הטרור על ציר 12 באוגוסט 2011, בה פעילי טרור מרצועת עזה תקפו כלי רכב על הכביש, הייתי בכוח הרפואי שהגיע לטפל בפצועים. במתקפה הזו נהרגו שמונה ישראלים ונפצעו עוד שלושים ואחד. זו היתה משימה מורכבת מאוד וגם מסוכנת מאוד".
מה התכניות שלך אחרי שתשתחרר מהצבא?
"השירות שלי כחובש עורר בי תשוקה ללימודי רפואה. אני לא יודע אם אני הולך ללמוד בישראל או בחו"ל – התחרות לקבלה לבית הספר לרפואה בישראל היא גבוהה מאוד. חוץ מזה, הצבא הציע לי להמשיך לשירות בקבע, אני שוקל את זה ברצינות".
מה אתה אומר לאנשים ששואלים אותך למה בחור שוויצרי-בדואי משרת בצה"ל?
"יש הרבה סוגים של אנשים בצבא, אבל בסופו של יום, אנחנו כולנו אותו הדבר – חיילים בצה"ל. יש בזה משהו מיוחד, אבל אני מחשיב את עצמי בדיוק כמו כל חובש אחר בצה"ל".