אתמול (שני) בבוקר פורסמו פרטי המבצע של צה"ל ושב"כ במחנה הפליטים עקבת ג'בר ביריחו, שבו סוכלה חוליית מחבלים שנכשלה קודם לכן בביצוע פיגוע במסעדה בצומת אלמוג רק בגלל מעצור בנשק שמנע את מסע ההרג. למבצע היו שותפים לצד שב"כ גם כוחות של יחידות מגלן, דובדבן והנדסה קרבית.
הבוקר התראיינה סגן א', סמ"פ מבצעית בגדוד "לביאי הבקעה", גדוד מעורב ובו משרתים לוחמים לצד לוחמות, שהיו הכוח שנתקל במחבלים, הרג חמישה מהם ועצר עוד שניים, יחד עם כלי נשק רבים שהוחזקו במחסן ששימש כדירת מסתור.
"בשנייה שירדנו מהכלים, נפתחה עלינו אש בצורה לא רגילה", שחזרה סגן א'. "לא הצלחנו להבין את המוקד שממנו הגיעה האש. נכנסנו מאחורי מחסה והתחלנו להגיב חזרה. קיבלנו קצת שקט, ופתאום שוב התחילו היריות".
"זה מחנה פליטים צפוף מאוד", התייחסה לזכרה ב"עקבת ג'בר ביריחו, "אבל הייתה שם וילה ענקית עם הרבה מרפסות. חשבנו שאולי הירי מגיע מלמעלה, או מהסמטה הצמודה. היו כל כך הרבה מוקדים שמהם הייתה יכולה להגיע האש".
מה התחושות ברגעים האלה שיורים עלייך ואת לא יודעת מאיפה?
לאחר סריקות הכוח הבין שככל הנראה הירי מגיע ממחסן צדדי קטן ולא מאותו וילה שהוזכרה. "ביצענו שוב פעם מכת אש ונכנסנו לתוך המבנה", שחזרה סגן א'. "הבנו שמדובר בשבעה מחבלים חמושים. התבצע עימות קצרצר שהרגיש כמו נצח בינינו לבין המחבלים. בסוף צלחנו את האירוע והרגנו חמישה מחבלים".
שום דבר לא מכין אותך לרגע הזה באמת.
"נכון, על אף ההכנות המקדימות אלה תחושות שאי אפשר להיערך אליהן. מי שיגיד שזה לא מפחיד, כנראה שהוא משקר. זה היה מפחיד. לא האמנו שזה יכול לקרות לנו, אבל נערכנו לזה. המ"פ שלי (שקליעים נעצרו באפוד ומחסנית הנשק שלו) ואני ניהלנו את האירוע אחד לצד השנייה. מ"פ וסמ"פ שעובדים ביחד באירוע כזה מורכב, מניחה שזה גרם ללוחמים להרגיש קצת יותר בטוחים".
מה התחושות ברגע שאחרי?
"עבדנו סביב השעון כנגד החוליה הזאת, כדי שלא תצא מהעיר יריחו ותנסה שוב לפגוע באזרחים. לא הבנתי בהתחלה שמדובר בחמישייה הזאת, וכשהבנתי התרגשתי. שמחתי שאנחנו אלה שמנענו מהחוליה לצאת שוב לעורף ישראל ולפגע".
יש 60 אחוז נשים בגדוד הזה, כולל מפקדות וקצינות. זו ההוכחה שזה אפשרי ועובד.
"זה מאוד אפשרי. בשום שלב בשירות שלי לא הרגשתי צורך להוכיח לאף אחד שאני לוחמת מספיק טובה. מקווה שהראנו והוכחנו את זה, אם למישהו היה ספק".