ביום חמישי האחרון נפצע חייל צה"ל באורח קשה מפליטת כדור. בחודש יולי נפצע חייל מחטיבת גבעתי באורח בינוני מירי בגבו, במהלך אימון ברמת הגולן. בחודש מאי נפצע חייל נוסף באורח בינוני בתאונת אימונים נוספת בבסיס אליקים, במהלך אימון שגרתי. מטרת נהלי הבטיחות הצה"ליים למנוע את המקרים הללו. מי שאמון על הנחלת הנהלים, ובכללם נהלי בטיחות באש, מניעת ירי דו-צדדי (אש ידידותית) ותאונות - הוא ראש מחלקת הבטיחות וביקורת האיכות (מבק"א), אל"ם גברעם הגלילי, הפורש בימים אלה מצה"ל ומסכם תקופה של 18 שנים במדים, שש מהן בראש המחלקה.
משחקים בנשק - עבריינות לשמה
המקרה האחרון עדיין נמצא בחקירת מצ"ח, ולא ברור אם בכך מדובר, אך עם סיום תפקידו מסמן אל"ם הגלילי בעיה אחת, קטלנית לדבריו, שתמשיך להטריד אותו גם אחרי השחרור: משחקים בנשק. לדבריו, לא מדובר במשחקים - אלא בעבריינות לשמה, ולמרות ההשקעה הגדולה בהסברה, עדיין מדובר בתופעה שקשה להתמודד איתה. "מדובר בפשע ובעבריינות, וזה קורה אצל חיילים מכל הסוגים והיחידות", הוא אומר. "אנחנו מנסים להעלות את המודעות לנושא הזה כמה שיותר, כדי שהמפקדים יפעלו לצמצם את התופעה, אך זה עדיין קורה".
בשלוש השנים האחרונות נהרגו שני חיילים כתוצאה ממשחקים בנשק, ואחד נפצע באורח קשה ונותר נכה. במבק"א גם המספר הזה נחשב ליותר מדי. "מכל האירועים שעברתי בתפקיד, והיו הרבה, המקרים האלו הכי קשים - כי זה על שטות", מסביר הרמ"ח. "אני כמ"פ איבדתי חייל ככה, וזה מתסכל בצורה בלתי רגילה. היום המפקדים מתייחסים לזה בצורה שונה. אם יש חייל מאוד בעייתי, שיש סיכוי שיעשה שטויות כאלה, אז לא צריך אותו ביחידה".
ייתכן כי פליטת הכדור ביום חמישי, שהביאה לפציעתו של החייל, אירעה בשל ליקוי בשמירה על הבטיחות בנשק. בנושא זה דווקא חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בפליטות כדור בכלי הנשק האישיים של חיילי צה"ל. בשנת 2008 דווח על למעלה מ–70 מקרים של פליטות כדור בכלי הנשק האישיים, ואילו השנה דווח על כ–20 אירועים עד כה.
אל"ם הגלילי מסביר שאם בעבר הבטיחות הייתה לנטל על החיילים, היום היא חלק בלתי נפרד מהתרבות ומסדר היום הצה"לי. "בתחילת תפקידי אנשים ממש לא סבלו את מה שנקרא בטיחות, ועם השנים הם התפכחו. זה לא היה בבת אחת, אבל בעקבות הרבה עבודות שכנוע ושיטוט בשטח הפכנו לידידי היחידות, ולא לגוף שמגיע רק באסונות", הוא מציין בגאווה. "אנחנו משתדלים להגיע לפני שהאסונות קורים כדי למנוע אותם. הרמ"דים והרע"נים שלנו מסתובבים ביחידות, כך שמאחורי ההוראות יש פרצופים מוכרים, וזה ההישג הגדול שלנו בעיניי".
תאונות הדרכים הן הגורם הקטלני ביותר
אל"ם הגלילי עוזב את המחלקה במצב טוב משהייתה כשהגיע אליה: בשנים האחרונות חלה ירידה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. בשנת 2006 נהרגו 22 חיילים בתאונות דרכים, כולם בזמן חופשה או בעת שנסעו ברכב אזרחי למטרות צבאיות (שירות במאפיין אזרחי). בשנת 2009 ירד המספר ל–14 חללים, ואילו השנה דווח על ארבעה חללים בתאונות דרכים עד כה. בכל זאת, את תאונות הדרכים הוא מגדיר כאויב המר ביותר של המחלקה, ולנושא הזה מופנה חלק גדול מהתקציב ומכוח האדם שלה.
"אנחנו מתעסקים בתאונות מבצעיות, בתאונות אימונים, בתאונות בלחימה, בתאונות עם הנשק ובתאונות דרכים - והסוג האחרון היה ונשאר הגורם הקטלני ביותר", מזהיר אל"ם הגלילי. "תאונות הדרכים מתחלקות לשני סוגים, במשימה ובחופשה. בשני האלמנטים האלו יש לנו הצלחות יפות מאוד, אך מדובר בתהליך של שנים. אנחנו מנסים לתת ליחידות כתובת ברורה וידידותית לנושא".
לוקח את מקרי האש הידידותית ככישלון אישי
נושא כאוב נוסף הוא ירי דו–צדדי (ירי דו"צ) של כוחותינו על כוחותינו. את מבצע "עופרת יצוקה", בו היו תשעה אירועים מהסוג הזה, זוכר אל"ם הגלילי כאחת הנקודות הקשות ביותר במהלך שנותיו במחלקה. "מבחינתנו, אירועי הדו"צ שהיו ב'עופרת יצוקה' היו אירועים קשים במיוחד. מתוך עשרה הרוגים במבצע כולו, ארבעה נהרגו כתוצאה מירי דו"צ", הוא אומר. "אמנם ישבנו עם המפקדים לפרטי פרטים על התוכניות, אבל הקרב הוא ממלכת אי-הוודאות. יודעים איך נכנסים, אבל משם אי-אפשר לדעת לאן זה ימשיך".
למרות ההכנות שנעשו לפני הלחימה, ראש מבק"א לא עושה הנחות לעצמו או למחלקה. "אני לוקח את זה ככישלון אישי", הוא מבהיר. "אני מרגיש שכל אירוע בטיחותי הוא כישלון. זה לא מפני שאני חושב שלא היינו בשטח או שלא היינו מספיק מעורבים, אבל יש כישלון בכך שלא הצלחנו לגרום לאנשים להישמר ולהיזהר, ולתפקד בצורה נכונה יותר".
לא משאיר את הלוחמים מאחור
כשנאלץ לעבור מהשטח למטה בעקבות פציעה, היה ברור לאל"ם הגלילי שהוא לא משאיר את הלוחמים מאחור. "הייחוד שלי בתפקיד הזה, בגלל שאני בא ממקום של עשייה מבצעית ולא של קשקוש בניירות מיותרים, הוא החיבור לשדה הקרב", מסביר הרמ"ח. "מה שעוד יותר טוב זה שהאנשים שלי חונכו כך. היחידות תמיד בעדיפות ראשונה, ואנחנו תמיד זמינים להן. זה לא דבר מובן מאליו. בהרבה מקרים התקשרו אליי מפקדים באמצע הלילה אחרי שנתקלו בבעיה בשטח, והם רוצים לפעול לפי הוראות הבטיחות - אבל לא יודעים אותן".