לפני שהתגייסתי בכלל לא רציתי להיות לוחם. אף פעם לא עשיתי פעילות גופנית, שקלתי קרוב ל-100 ק"ג וחששתי מכל מה שזה אומר להיות קרבי.
ברגשות מעורבים התגייסתי באוגוסט 2017 לחיל התותחנים אבל למרות שמפקדי האמינו בי אני לא האמנתי בעצמי וביקשתי לרדת מתפקיד לוחם.
כעבור שבועיים הפרופיל שלי ירד וזה אכן קרה, אבל מהר מאוד הכתה בי תחושה שעשיתי טעות. שוויתרתי מהר מדי. חשבתי מה לעשות והחלטתי שאם אני רוצה לחזור להיות לוחם אצטרך לעשות הכל – להתאמן, לרדת במשקל ולהיכנס לכושר.
במהלך החודשים כחייל מפקדה בבסיס התותחנים בשבטה ירדתי כ-15 קילוגרם. לאחר המון ועדות רפואיות, טפסים ותשובות שליליות אושר לי לחזור ללוחמה, ולהתחיל שוב את המסלול מהתחלה עם המחזור הבא – נובמבר 2017.
התרגשתי מהזכות שניתנה לי וידעתי שעכשיו מתחיל המבחן האמיתי שלי בתור לוחם. המעבר לא היה פשוט, משגרת חייל מפקדה בסדיר לטירונות קרבית, מיציאות של חמשושים ל-שישי-שבת פעם בשבועיים, כניסה האינטנסיבית לכושר גופני, מסעות ותרגילים.
בסופו של דבר הם אלה שחישלו אותי והוכיחו לי איזו ששווה להיות לוחם. נהניתי מכל רגע כי בסופו של דבר, ברגע שאתה עושה משהו מבחירה, מהבנה אמיתית את החשיבות של מה אתה עושה - אתה לא יכול שלא ליהנות ולהעריך את הדברים הקטנים. לא לקחתי כלום כמובן מאליו יותר.
קיבלתי הערכה גדולה מצד המפקדים על המוטיבציה שהפגנתי, והחברים לסוללה היו אלה שתמכו בי ברגעים הקשים. יחד איתם הצלחנו ליצור אווירה של משפחה, אחוות לוחמים אמיתית.
המשכתי במסלול בתור קשר, ולאורך כל ההכשרה וקורס המפקדים, שהיה אינטנסיבי והציב אותי בסיטואציות קיצוניות, התעצבה דמות המפקד שלי. במהלך המסלול ועד סוף הקורס ירדתי עוד 17 קילו ו-32 בסך הכל בפחות משנתיים מאז לגיוס שלי.
אחרי קורס המפקדים לקחתי את העניין צעד נוסף קדימה ולכן יצאתי לקורס הקצינים בבה"ד 1. היום עם סיום הקורס אני גאה לומר שזכיתי להיות קצין בחיל התותחנים ועומד להתחיל בשבוע הבא תפקיד מפלג בסוללה ג' של גדוד 55.
עבורי, זו חובה להעביר לחיילים את החשיבות של השירות בחייל התותחנים בפרט, וביחידה קרבית בכלל.