החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (גא"פ) החזיקו יחד בעזה ערב המלחמה, על פי הערכות הצבא, בין 18 ל-20 אלף רקטות. חלק מייצור עצמי ורבות תקניות, שהוברחו לרצועה בסיוע איראן וחיזבאללה.
לארגונים בעזה יש מאות רבות של רקטות לטווח ארוך שמגיעו לאזור המרכז וכמה עשרות רקטות עיאש 25 לטווחים ארוכים. בנוסף ישנן עוד כמה מאות רקטות בידי ארגונים קטנים יותר.
קצב הירי בימי הלחימה הראשונים, שכולל כמה מטחים בודדים ביום לעבר מרכז הארץ, עשוי להעיד על כך שבחמאס ושאר הארגונים מנהלים את מלאי הרקטות שלהם, ועושים חשבון שיאפשר להמשיך לשגר למשך ימים ארוכים של מלחמה ולהחזיק כמה שיותר אזורים בישראל במתח.
מאז פתח חמאס במתקפת ה-7.10.2023 שוגרו מעל 6,000 רקטות. מנגד הותקפו גם מחסני רקטות על ידי צה"ל, אולם בשלב זה אין ניתוח אם וכמה מהן הושמדו. ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שנשארו שם למעלה מ-12 אלף עד 14 אלף רקטות.
ביום הראשון ל"מבצע שומר החומות" בשנת 2021 שיגרו חמאס וגא"פ יחד כ-300 רקטות, ובשני המבצעים שהיו מול הגא"פ בלבד שוגרו עוד פחות: כ-200 רקטות ביום הראשון למבצע חגורה שחורה ב-2019 וכ-170 רקטות ביום הראשון למבצע "עלות השחר" ב-2022.
כאשר ארגוני הטרור מעוניינים למשוך את הלחימה מעבר לכמה ימים, למשך שבועות, הם משגרים כמות קטנה יותר של רקטות, כ-100 עד 150 ביום בממוצע. בכל סבב לחימה, המטרה שלהם היא להחזיק מעמד ולשגר עד היום האחרון, לא משנה כמה נזק ונפגעים הם יספגו.
איך פועל מערך הרקטות בעזה?
ברצועה מיוצרות כל העת רקטות חדשות בעלות יכולות גבוהות יותר, זאת למרות התקיפות של אתרי הייצור בסבבי ההסלמה השונים. צה"ל מחלק את מערך הרקטות של חמאס למספר קטגוריות, שכל אחת מהן מייצגת יכולות שיגור רקטות לעבר ישראל.
בור שיגור:
מערך זה ישגר את הרקטות לערים ולאתרים אסטרטגים בישראל. בבור השיגור יהיו בין 2 ל-20 רקטות וגם המטל"רים, כלומר משגר רב קני. הם מוטמנים בקרקע והפעלה שלהם דורשת הגעה לשטח של הפעילים.
מטל"ר אחד כולל בין 4 ל-10 רקטות ויש גם משגרים גדולים יותר, לטווחים של כ-20 ק"מ. לרוב הפעלה של מטל"ר תעשה על ידי הגעה של שני פעילים לבור השיגור לכיוון למטרה והתאמה לרוח ולנתונים נוספים, הפעלת טיימר או הפעלה חשמלית מרחוק. בצה"ל מזהים שימוש גובר במטל"רים גם בחמאס וגם בגא"פ.
"רשת מתחמים":
תפקידם של מתחמים אלה לייצר רצף שיגורים גם בזמן שהמפעילים מותקפים. מדובר בקבוצה של מתחמי שיגור המחוברים ברשת של מנהרות, למעבר בטוח של המחבלים, למגורים, פיקוד ושליטה.
"עמדת שיגור מתקדמת":
מאפשרת ירי לעבר מטרות מזדמנות, כולל בהתראה קצרה. עמדה כזו כוללת לרוב גם חדרון תת-קרקעי, להגנה על המשגר והפעילים. דומה לבורות השיגור במבנה ובשיטת הפעולה.
"מתחם שיגור":
כולל מספר של בורות ועמדות שיגור באמצעותן ניתן "לבצע מספר אירועי ירי", כפי שזה מוגדר בצה"ל. הפעלת המשגרים תתבצע מרחוק, כאשר הפעילים נמצאים במקום בטוח ולרוב במרחק.
"מרחב שיגור":
מרחב גאוגרפי, לרוב שטח חקלאי ובו עמדת שיגור אחת ובחלק מספר בודד של עמדות שיגור.