מעל לחצי שנה שישראל במלחמה עיקשת בחמאס, ונראה שבמשך שנים ארגון הטרור התעצם וביסס כוחו בדיוק לטובת מטרה זו. לצד ההתחמשות הצבאית, פעל, ועדיין פועל, מתחת לאפה של ישראל מערך מתוחכם של סחר לא חוקי במטבעות דיגיטליים, בחלפנים ובהשקעות מפוקפקות כמעט בכל העולם שהפכו את חמאס לכוח כלכלי.
בסרטו "מכונת הכסף - האימפריה הכלכלית של חמאס", שירטט העיתונאי והמגיש יואב לימור כיצד נראית הפעילות המתוחכמת שמצליחה לשטות בעולם המערבי גם כעת ומי המממנים הגדולים. ראוי להתחיל בפעילות צה"ל בחודשים האחרונים ברצועת עזה נגד ארגוני הטרור, ובראשם חמאס, שמעמיקה את ההבנה בנוגע להתעצמות ולפעילות הכלכלית של הארגון. במחסנים של יחידת האמש"ט באמ"ן ניתן להיחשף לחלק מההישגים. "הכוחות משמידים תשתיות טרור ברצועה, מחבלים מחוסלים ובין היתר מביאים מודיעין", סיפר קצין תרגום ביחידה - ד' סרן במיל'.
הכל מגיע לכאן?
"מסמכים, מדיה דיגיטלית, כל המודיעין שאפשר לאסוף מפשיטה על האויב. המטרה שלנו זה לברור את ידיעות הזהב מתוך עשרות מיליוני קבצים ממוסמכים. מילוני דולרים עברו לידי בכירי חמאס. יש מעטפות מזומן שמלמדות על העברת כספים ישירות ליחיא סינוואר ולבני משפחתו. המעטפות האלו רשמיות מעזה, ובכל מעטפה עשרות אלפי דולרים. סכומים מטורפים שהולכים לטובת תשתיות טרור".
המודיעין הרגיש שצה"ל אסף וחקירות המחבלים חשפו עוצמה כלכלית ומארג סדור של השקעה בפעילות טרור. בחקירתו בשב"כ, סיפק פעיל הארגון חלק מהם: חפירת קילומטר מנהרה יעלה כ-200 אלף דולר, רקטה לטווח קצר 150 דולר, כזו שתגיע עד חיפה תעלה 750 דולר. ומה בנוגע למחבלים עצמם? כל אחד מאובזר בנשק שעלותו 3,000 דולר וציוד נלווה בתוספת של מאות דולר. "החייל הפשוט" ירוויח כ-4,200 דולר בשנה, ומפקדים מקבלים כמעט כפול. לחמאס 30 אלף לוחמים, עלותם לארגון: 450 מיליון דולר בשנה. "כל אירועי 11 בספטמבר הסתכמו בחצי מיליון דולר", התייחסה להשקעה בטרור ד"ר שלומית וגמן רטנר, לשעבר ראשת הרשות לאיסור הלבנות הון ומימון טרור. "כשמסתכלים בכללותו על אירוע 7 באוקטובר, אפשר לכמת אותו במאות מיליונים ועד כדי מיליארדים".
חמאס צריך כסף, והרבה, אבל מאיפה מגיעים הסכומים הגדולים האלו?
לאורך השנים, ארגון הטרור הקיף עצמו בזרועות מימון שהזרימו כספים על בסיס קבוע מבלי שאיש עשה משהו כדי לעצור אותם. הצורה המשמעותית ביותר היא מערך השקעות של חברות בחו"ל. "חמאס תמיד הכין את עצמו ליום מעונן, למקרה שלא יהיה לו כסף מהמדינות שמממנות אותו, והקים מערך השקעות משמעותי", הסבירה ד"ר וגמן רטנר. "תיק ההשקעות מורכב מחברות במדינות שונות - וגולת הכותרת, מערך עסקים משמעותי בטורקיה".
גם ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש היחידה ללוחמה כלכלית של המוסד צלצל, הדגיש את חשיבות הפעילות החמאסית בזירה הטורקית. "חמאס וההנהגה שלו מחזיקים חברות לגיטימיות שפועלות בבורסה הטורקית בתחומי נדל"ן, תיירות, בתי מלון. עוד ועוד חברות, 700 מיליון דולר, הרבה כסף ואף אחד לא עושה כלום", אמר.
איך זה נראה בפועל? חברת Trend GYO היא חברה ותיקה, על פניו לגיטימית, שעוסקת בהשקעות גלובליות בתחום הנדל"ן. לפני שנתיים הוכח קשר ישיר בינה לבין חמאס בעקבות העברת כספים לארגון. "סיפור שומט לסת. ראינו חברה בורסאית שנסחרת בבורסה הטורקית בשווי של כ-300 מיליון דולר. גורמי המודיעין הצליחו להראות קשר ישיר שלה לחמאס בעבודת פאזל מטורפת שהצריכה חיבור של הרבה קצוות. המידע הועבר באופן שוטף לעמיתים ולמדינות אחרות כדי לפעול", פירטה ד"ר וגמן רטנר.
המידע הועבר לאמריקאים, ואלו הכריזו פומבית שהחברה הטורקית נשלטה על ידי חמאס והעבירה לו כספים שהופנו לטרור. "רעידת אדמה בעולם הפיננסי שחברה בורסאית תוכרז כחברה שקשורה לפעילות טרור, כמעט ולא נשמע דבר כזה", הוסיפה. "הציפייה הייתה שאחרי הכרזה כזו החברה תיסגר או שלא תהיה לה עבודה, אבל להפתעתי ראיתי ששווי מנייתה קפץ פי ארבעה".
איך מסבירים את זה?
"ממשלת טורקיה העלימה עין, ובאופן גלוי תומכת בחמאס. אנחנו רואים שהחברה זוכה במכרזים ממשלתיים בתחום הנדל"ן, לכן השווי שלה עולה. ייתכן שזו הדרך של ארדואן לתקוע אצבע בעין לקהילה המערבית".
מי שעומד בראש המערך של החברות שמסייעות להתעצמות הכלכלית הוא עבדלבאסיט חמזה, סודני בעל קשרים עמוקים לאל-קאעדה וחברות שקשורות לבן לאדן. ארצות הברית פרסמה לאחרונה פרס כספי בגובה של עשרה מיליון דולר על כל מידע וסיוע שיוכל לשבש את הצינור הכלכלי של החמאס. "יש מכנה משותף בין חיזבאללה, חמאס, דאעש, החות'ים - כולם ממומנים על ידי אותם גורמים. בראש, קטר ואיראן".
ראש הנחש - איראן: "הכסף האיראני עובר לבנקים הסיניים ומשם למערכת הבינלאומית"
"המממנת העיקרית היא כמובן איראן, וניתן לראות את המימון בדוחות הכספיים הפנים-איראניים שלעיתים מגיעים אלינו", כך לפי ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן. "צריך להבין, זה יכול לעבור במאות מיליוני דולרים, חלקם בהעברות ישירות. איראן עושה את זה גם באמצעות מזוודות כסף, זה יכול לצאת מטהרן ממש, לחצות את כל המזרח התיכון דרך מזרח סוריה ומשם הציר פתוח".
כשהכסף מספיק קרוב לרצועה, מצליחים להבריח אותו במשאיות או במנהרות.
"לאיראן תשתיות אינסופיות, אתה יכול לפתוח חשבון בנק ולהפקיד כסף בכל מקום. הקושי הגדול הוא להבין, מודיעינית, מול איראן ולראות את מקבלי הקצה".
אחמד יאסין לא היה מוכן לקחת כסף או להיות בקשר עם איראן השיעית כי היה סוני.
"זה המקום היחידי שאתה רואה לצערנו סלחנות עדתית, ולו בשל העניין שמטרתן חיסולה של ישראל או זריעת הרס וטרור אצלנו".
"איראן נתונה לסנקציות משמעותיות, וכדי להוציא כסף הם צריכים לעשות זאת בדרכים עקלקלות", אמרה ד"ר וגמן רטנר, וד"ר אודי לוי הוסיף, "לקחו את משרדי החלפנות המרכזיים במדינה, פתחו חברות כיסוי - והחברות פתחו חשבונות בבנקים באמירויות ובסין", אמר. "הכסף האיראני עובר לתוך בנקים באמירויות ובסין, ושם נכנס למערכת הבינלאומית. כולם יודעים שאלו חברות כיסוי, גם הבנקים הסיניים והאמירתיים, ואף אחד לא עושה כלום. זה לא שהמערכת הבינלאומית לא יודעת, היא פשוט נמנעת מלטפל בהם".
האיש שמנהל את הקשרים הכספיים של חמאס עם איראן ודואג לציר העברת הכספים מטהרן הוא זאהר ג'בארין, משוחרר עסקת שליט ב-2011. "כונה מנכ"ל חמאס, גדל בסלפית ומעורב בטרור כל חייו. אחד מהישגיו הגדולים זה גיוס יחיא עיאש, 'המהנדס'. לאחר ששוחרר בעסקת שליט, עבר לטורקיה והתחיל לנהל את מערך הכספים של חמאס משם. בנה אימפריה משמעותית", אמרה ד"ר וגמן רטנר. "ב-2019, האמריקאים הכריזו עליו כפעיל טרור, והוא ממשיך לפעול לא רק מאחורי הקלעים, אלא גם בגלוי".
ג'בארין סומן כיורשו של סלאח אל-עארורי, בכיר חמאס שחוסל בלבנון. מסתמן כי ג'בארין ימשיך להנהיג את חמאס בגדה במקביל לניהול הפיננסי מול איראן. "ארגוני טרור לא הצליחו לפעול במוסדות הפיננסיים המוכרים. הדרך הנפוצה ביותר שביססו לעצמם זה לעבוד באמצעות 'חוואלה', העברת כספים שלא משאירה שום רישום בספרים של הבנקאות הבינלאומית. הכספים עוברים מתחת לרדאר", הסבירה ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
ככה נראית דוגמה לפעילות: איראן, מעבירה את מיליון הדולר שהיא רוצה לתת לחמאס דרך חלפן כספים שיושב בלבנון. החלפן יוצר קשר עם חלפן עזתי ומבקש ממנו להעביר את הסכום הנדרש לחמאס. החלפן מעביר את הכסף שברשותו, ובתמורה הנציג הלבנוני יתגמל אותו. חמאס קיבל את מיליון הדולר שלו מאיראן, מבלי שהכסף חצה את גבולות המדינה ובמערכת הפיננסית אין אף טביעת אצבע. אפשרות נוספת היא רכישת מכולות תמימות על ידי חמאס בחו"ל ושליחתן לרצועה. "כל הפדיון, למעט עמלה מסוימת, מגיע לכיס חמאס. הכסף עובר תמורת סחורות בצורה נקייה", תיארה ד"ר וגמן טרנר.
כיום, וביתר שאת בזמן המלחמה, החלפנים המרכזיים ברצועה יושבים לצידו של סינוואר במנהרות. מבחינתו הם "גורמים חשובים יותר מלוחמים צבאיים", לפי ד"ר אודי לוי, "זה ערוץ הנשימה שלו והוא צריך אותם לידו. בתפיסתי ישראל צריכה לפרק את מערך החלפנות". רונן לוי, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ובכיר בשב"כ לשעבר המוכר בכינוי "מעוז", הודה כי נעשתה פעילות מונעת. "בחלק מהמקרים סיכלנו את אנשי האמון האלה ברצועה ובבנקים שלהם", אמר.
בשנים האחרונות עלו דיווחים על חיסולים שיוחסו לישראל של חלפנים גדולים בעזה, אחד מהם היה אחמד חודרי ב-2019. "לנהל חוואלה זה עסק מורכב, אתה צריך אופרציה, יכולת לצבור מזומנים ולחלק אותם. על פי הפרסומים ישראל מתמקדת בחלפנים גדולים ובמבצע הצבאי מחסלת אותם", התייחסה ד"ר וגמן טרנר. "צריך להבין מה זה עושה להעברת הכספים כשחלפנים כאלה מחוסלים. מדובר במערך שכשאתה ממוטט אותו לוקח לו הרבה זמן להשתקם. דוגמה נוספת שפורסמה היא פעילות באיו"ש נגד חמאס. שב"כ, משטרה והרשות לאיסור הלבנת הון פשטו באישון ליל על צ'יינג'ים בחשד שמאפשרים פעילות חוואלה של כספי חמאס מלבנון ומטורקיה".
צידו השני של המטבע - קטר: "ממנת את חמאס ב-300-400 מיליון דולר"
למרות חילוקי דעות וקרבה של קטר לארצות הברית, בכל הקשור למימון פעילות חמאס נראה כי היא ואיראן רואות עין בעין. קטר מממנת מרכזית שמעבירה לחמאס מידי שנה למעלה מ-300 מיליון דולר, כשמזוודות הכסף שנכנסו לרצועה נצרבו בתודעה. "ב-2018 היו אירועי הגדר ברצועה, אבו מאזן קיזז משכורות פקידים וזה העמיק את המשבר הכלכלי ברצועת עזה", סיפר מעוז. "חיפשו מקורות מימון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמוסד הציעו את הקטרים כמי שיוכלו להשלים את החסר לפקידות הפלסטינית ולתת לצדקה".
יוסי כהן, שהיה בסוד העניינים, שיתף בקשר לאותה תקופה: "פנינו לקטרים כדי לממן את הפן האזרחי שמדינת ישראל הפורמלית אישרה לה לעשות: הרפואי והחינוכי בתוך הרצועה".
>> לצפייה בסרט המלא של "מכונת הכסף" באפליקציית +12 לחצו כאן
כדי שלא תתפרץ כלפינו?
"חד משמעית. הרעיון הוא חלק מכלל הרעיונות האסטרטגיים שלא לייבש פיננסית את הרצועה על תושביה. אם רצינו למנוע כלכלה אזרחית כלשהי יכולנו לסגור מעברים כמו שקרה בכל סבב אלים בינינו ובינם, יכולנו שלא להעסיק עשרות אלפי פועלים עזתים. הכל נועד כדי לקיים כלכלה ברצועת עזה".
ד"ר שלומית וגמן טרנר הוסיפה כי קטר "מממנת את חמאס ב-300-400 מיליון דולר בשנה, חלק גדול מסופק באמצעות המזוודות בכל חודש שמגיעות לעזה. הסכום הוא כ-30 מיליון בכל העברה". מעוז, שעבד באותה תקופה במל"ל, הדגיש כי הדברים נעשו בכפוף לאישור ישראל. "10 מיליון הגיעו לאונר"א ולאו"ם לטובת חשמל, 10 מיליון הועברו לפקידות באמצעות מנגנון שנבנה. שב"כ אבחן ואישר כל אדם, באישור בנק הדואר בעזה ובתיאום עם הקטרים. שאר הכסף עבר לנזקקים, בסביבות מאה אלף תושבים שעברו גם הם אבחון".
בחזרה לכהן, בהסתכלות לאחור ראש המוסד לשעבר הודה כי לא תמיד היה ברור למי מגיע הכסף. "לא ידעתי לטעון, וגם שב"כ לא, לגבי כל אדם אם הוא סייען של חמאס או לאו. הוא אומר שהוא מורה בבית ספר, אבל הוא גם סייען של חמאס אחר הצהריים. הוא מקבל את הכסף ונותן אתנן או את כולו לחמאס, והם ידאגו לשמר את עבודתו, לתת לו הטבות או טובות הנאה", אמר. "לפענח לאן הולך כל דולר היה אחד הקשיים הגדולים שלנו ברמה המודיעינית".
כמה זה מוזר למצוא עצמך טס לדוחה יחד עם הרצי הלוי, אז מפקד פיקוד דרום, ולתאם עם הקטרים את העברת הכסף?
"אירוע מוזר, ברמה האסטרטגית-לאומית שלנו זה חלק מעבודה חשאית. ביצענו על מנת לעמוד באותו יעד לאומי: לאפשר חיים אזרחיים תקניים ברצועת עזה. אני חייב לומר, פוגשים דבר דומה בהרבה מקומות בעולם שמתמודדים עם התנגדויות. בכל מקום שבו האוכלוסייה הנוכחת חיה תחת דיכוי ובעוני אתה רוצה להגביר את רווחתם כדי שיהיה להם מה להפסיד. אומות העולם מקבלות את קטר כאומה ביניהן, והדבר האחרון שהיא רוצה זה להיות צבועה בצבעים של סיוע לטרור".
אפשרנו כלכלה בעזה, וחמאס השתמש בזה למנהרות, לאמל"ח, לאימונים ול-7 באוקטובר.
"נכון מאוד. לכן אמרתי כבר לפני כמעט שלוש שנים פומבית שטעינו".
ב-7 באוקטובר, אחרי שהתבהר שחמאס ניצל את הכסף להכנת המתקפה הגדולה על ישראל, אי אפשר שלא לתהות לגבי הכסף הקטרי. הנסיכות העשירה הפכה לשנויה במחלוקת, וכוונותיה עומדות בסימן שאלה. "אחת משתי המדינות הכי גדולות בעולם שמממנות טרור, מאז ומעולם", אמר עוזי שעיה, בכיר בשב"כ ובמוסד לשעבר. "לא רק טרור של חמאס, אלא טרור אסלאמי".
"קטר חסינה, אי אפשר לגעת בהם", המשיך שעיה, "הם תומכים בארגוני טרור ומחזיקים את כולם אצלם בבית. קטר מארחת את בכירי מערך הכספים של אל-קאעדה שמבוקשים בארצות הברית ומופיעים ברשימת הסנקציות האמריקניות. הם מושקעים ב-25 מיליארד דולר בגרמניה, מי יגע בהם? קטר מבחינתי היא השטן, ואנחנו התחבקנו איתם". ד"ר אודי לוי התייחס גם הוא לתחכום הקטרי. "הם ממשיכים ברעיון המקורי של כיבוש המערב והפיכתו לאסלאמי, ומצד שני יוצרים תלות מדהימה של המערב בכך שקנו את הנכסים הכי אסטרטגיים".
למשל?
"בנקים, נמלי תעופה, חברות סייבר מהגדולות בעולם. שלא נתפלא, מי שמימן את חמאס פה, מימן גם את האוניברסיטאות בארצות הברית ומארגן את ההפגנות באירופה. הם קונים ידע וטכנולוגיות שקשורים לאנרגיה גרעינית. העולם עומד שבוי, כמו נכנע, לא מבין את האיום האסטרטגי על המערכת הבינלאומית".
לפי מעוז, ששירת בתפקידי בכירים בשב"כ באותה עת, ייתכן כי קטר העבירה כספים לחמאס בדרכים אחרות. "יכול להיות שהיו צירים אחרים שקטר העבירה להם כסף, לא רק 30 מיליון הדולר האלה שעברו בצורה ממוסדת וממוספרת", ציין.
ואחרי 7 באוקטובר, עד כמה קטר עדיין פרטנר?
"אני לא חושב שקטר תיארה לעצמה את הזוועות והאכזריות שחמאס ביצע ב-7 באוקטובר, איראן אולי כן, אבל קטר פחות. ועדיין, היא תרצה בהישרדות שלטון חמאס".
כרגע אנחנו משתמשים בה כשותף למשא ומתן מול חמאס כי יש לנו אינטרסים שם. המטרה הסופית של קטר היא שחמאס יישאר?
"בהחלט. אישית אני חושב שבשביל החטופים צריך לעשות הכל, אחר כך נתחשבן".
הפתרון הטכנולוגי: מטבעות דיגיטליים: "עשרות מיליונים, וזה רק ממה שאנחנו כבר יודעים"
עולם הקרנות מייצג בעיני חלק מהמומחים את הנאיביות המערבית ואת תחכום ארגוני הטרור. הקרנות פועלות תחת כיסוי הומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ורבים מהתורמים לא מודעים כי הכסף מנוצל לטרור. לדוגמה אתר LaunchGood פלטפורמה אמריקאית שאוספת תרומות עבור צרכים הומניטריים לפלסטינים בעזה. עד כה, הקרן אספה מעל לשני מיליון דולר. הבעיה היא שהפלטפורמה לא תמימה כפי שנראית וגופי הביטחון גילו שמשרתת את האחים המוסלמים, להם קשר ישיר לחמאס. "כדי למצוא את הארגונים אנחנו מתחקים אחורה ומגיעים לארגונים באירופה", אמרה ד"ר וגמן רטנר. "התורם בכלל לא יודע שכשהוא תרם לילד המסכן שראה בתמונה המזעזעת, הכסף בסוף הולך לחמאס".
"ארגון נוסף הוא Qatar Charity Organization, שמדינת ישראל הכריזה עליו כבר ב-2008 כארגון טרור וברשימות השחורות של האמריקאים", הוסיף ד"ר אודי לוי. "גוף של 24 עמותות פעילות ברחבי העולם שכולן פועלות לטובת חמאס. הגוף הזה ממשיך להעביר כספים לטובת עמותות ואגודות של חמאס בהעברות דרך בנקים בעולם שמתעלמות לחלוטין מעצם העובדה שמדובר בגוף טרור. זה עולה עוד יותר מדרגה שגם מדינות תורמות לסיוע ההומניטרי. במשך שנים נתרמו מיליארדים, והכסף הלך בחלקו העיקרי לבנות את השנאה ואת המנהרות".
וכשמנהלים אימפריה כלכלית כזו, מחפשים להשתכלל, להתפתח ולטשטש עקבות בכל דרך אפשרית. אחת הדרכים היא זירת המטבעות הקריפטוגרפיים. "חמאס מהמסתגלים המהירים בעולם ארגוני הטרור לעבודה עם מטבעות קריפטוגרפיים. התחיל להתנסות במטבע הזה ב-2019 בגיוס תרומות", הסבירה ד"ר וגמן רטנר.
מטבעות קריפטוגרפיים הם אמצעי דיגיטלי להעברת כספים. כל כתובת מוצפנת היא בעצם ארנק שאליו מועבר כסף. בשדה הקרב הדיגיטלי, האתגר הגדול הוא לזהות את ארנקי הקריפטו המקושרים לחמאס. "בשנים האחרונות הצלחנו לבצע החרמות של כסף", סיפר ד"ר אודי לוי. "מאות מיליוני דולרים עוברים דרך הארנקים, וכשאנחנו מדברים על העברות כספים, ראינו שימוש של חמאס, חיזבאללה ואיראן. כולם משתמשים באותם ארנקים. עד היום ממשיכים להעביר בהם כספים".
איציק לוי ואורי בורנשטיין זיהו את הפוטנציאל הכלכלי שארגוני הטרור מנצלים, והקימו חברה לניתוח מודיעין פיננסי שיודעת לזהות ארנקים דיגיטליים חשודים הקשורים לארגוני טרור. "בעולם של מטבעות דיגיטליים אין חוקים. אתה יכול לפעול עם זהות פיקטיבית", אמר לוי.
אני יכול לקנות בשמך מטבעות או להיות אתה?
"כן, ומכל מקום בעולם. אתה יכול לפתוח מאות חשבונות בנק דיגיטליים בקלות. מה שקורה בשנים האחרונות זה לפחות כמה עשרות מיליוני דולרים, רק ממה שאנחנו יודעים עליו. לדעתי זה רק קצה הקרחון".
"Gaza now הריצו קמפיינים לכאורה לטובת מימון תושבי עזה", הוסיף בורנשטיין. "מצאנו ארנק מאוד גדול שהעביר 750 אלף דולר, וזה היה נראה חשוד מאוד. גילינו שאותו ארנק בחברה סינית העביר גם 450 אלף דולר לארנק שמשויך לארגון הג'יהאד האסלאמי".
איך מהוונים את הכסף?
"כביכול את הכסף שגייסה מהציבור, Gaza Now הופכת לנזיל, ומתחילה לעבוד איתו בחשבונות הבנק או בחברות הקש שלהם. בנוסף יש מסחר ב'דרק-מרקט' של אמל"ח ואפשר לשלם שם בעיקר במטבעות דיגיטליים. כל עסקה נרשמת, כולם יכולים לראות שהעברת לי כסף, אבל לא יודעים מי אתה ואני. יש מגוון פלטפורמות, והבולטת שבהן היא Binance".
Binance היא בורסת הקריפטו הגדולה והפופולרית ביותר בעולם. מסתבר שהבורסה תומכת בפועל בחמאס ובטרור. בנובמבר האחרון, הודתה בעבירות חמורות של הלבנת הון ומימון טרור, ובמסגרת הסדר פשרה עם משרד האוצר האמריקאי תשלם קנסות של מעל ארבעה מיליארד דולר.
איך לא מצליחים להילחם בזה?
"בסוף זה עניין של הקצאת משאבים. ישראל כנראה לא עשתה, ולא עושה, מספיק כדי להתמודד עם האיום הזה".
הקרב במכונת הכסף: "לדם שנשפך יש מחיר, ורק הקורבנות יכולים לתבוע אותו"
הרשות הפלסטינית היא זרוע נוספת שמזרימה לרצועה מיליארדי שקלים בשנה. "כל חודש הרשות הפלסטינית, מביאה את התקציב שמיועד לרצועת עזה. בסביבות 200 מיליון בחודש. זה נכון שבין חמאס והרשות דם רע, אבל האחרונה רואה עצמה אחראית גם על רצועת עזה, לפחות אזרחית", טען מעוז. האבסורד הגדול הוא שחלק מהתקציב לרצועה כולל משכורות למחבלי חמאס שיושבים בכלא הישראלי, וגם לזה יש מחירון. "ככל שביצעת מעשה טרור חמור יותר, אתה מקבל יותר כסף", אמרה ד"ר וגמן רטנר.
כריבון הרצועה, לחמאס יש את האליבי המושלם. במסווה של שלטון לגיטימי שכביכול דואג לאזרחים, זרועות המימון מגיעות לידיו והוא מנווט את הכסף כרצונו. "30 אחוז לפחות מכל דבר שנכנס לרצועה הולך לכיס חמאס, כל דבר. חמאס עושה בשנה קרוב ל-350 מיליון דולר רק מהכנסות אלה", לפי ד"ר אודי לוי.
אז איך אפשר לפגוע במכונת הכסף המשומנת שמזרימה לארגון למעלה משני מיליארד דולר בשנה? "שורת הדין", ארגון אזרחי, מנסה לפעול נגד הכוח הכלכלי של חמאס. בראשות הארגון עומדת עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, וכבר למעלה משני עשורים שמנהלים שם תביעות משפטיות נגד ארגוני טרור והמדינות שמממנות אותם. "התחלנו כעורכי דין פרטיים להגיש תביעות נגד ארגוני טרור באינתיפאדה בשנת 2000. התחלנו לנצח בבתי המשפט, החלטות חסרות תקדים, פסקי דין על מאות מיליוני דולרים", שיתפה דרשן לייטנר. "הם משתמשים בבנקים ובכלים שאנחנו יודעים לתקוף. יש מחיר לדם שנשפך, ומי שיכול לדרוש ולתבוע את המחיר הזה, זה רק הקורבנות".
אחת ההצלחות הגדולות נרשמה בתביעה שהגישה נגד חמאס ואיראן בשם קורבנות פיגוע ההתאבדות במדרחוב בירושלים שאירע בסוף שנות ה-90. בית המשפט הפדרלי בארצות הברית פסק פיצויים בסכום של 197 מיליון דולר. "פרט לצווי מניעה, אפשר לממש את הנכסים. למשל, בניין במנהטן בשדרה החמישית שהוא גורד שחקים ובבעלות הממשלה האיראנית. לקחנו את פסקי הדין שלנו נגד איראן, ועיקלנו את הבניין הזה. איראן נעמדה על הרגליים האחוריות, שלחה עורכי דין, והתנגדה נחרצות למימוש הבניין, כאב לה. היא הפסידה והבניין יעבור לקורבנות הטרור".
התביעה החדשה של "שורת הדין" היא בשם קורבנות 7 באוקטובר. 124 משפחות כבר הצטרפו, ביניהן ליהי לוי אינגבר, שאיבדה את בעלה דניאל, הרופא מבארי. לפי עו"ד דרשן לייטנר, מדובר בתיק תקדימי נגד מנהיגי חמאס, הרשות הפלסטינית ובנקים קטריים. "מצטרפת לתביעה בשם דניאל ובשם כל מי שאיבד את חייו. בשמי ובשם הילדים, היינו שם וחווינו את זה", אמרה ליהי. "לא יכול להיות שזה ימשיך, שיממנו את הדבר הזה, נעשה מה שצריך".
את מתגעגעת?
"הגעגוע שורף בגוף, אי אפשר להסביר. זה ממש כאב. צורך לחבק, לקבל שיחת טלפון, זה נורא, תחושה נוראית. זה לא געגוע שאתה אומר שתכף נתאחד, זה משהו שאתה יודע שלא יקרה לעולם. אני חושבת שכל אמצעי שיכול לפגוע בחמאס באיזשהו אופן, תודעתי, מורלי או כלכלי, אהיה שם. שום הון לא יחזיר אותו, אבל לפחות להזיק להם באיזשהו אופן".
מתחילת המלחמה, כשמדברים על מיטוט חמאס, המערכה הכלכלית היא אולי האתגר הגדול ביותר שניצב בפני המדינה. גם היום כספי הטרור ממשיכים לזרום לעזה וליהודה ושומרון, והסכנה מפני מתקפה נוספת עדיין מרחפת. "כל המידע היה מונח לנגד עינינו, לא עשינו איתו מה שהיינו אמורים. מדינת ישראל כשלה בכל מה שקשור בכספי טרור", אמר שעיה וד"ר אודי לוי הוסיף, "פתיחת העיניים קורית בימים אלה. יש פה הזדמנות נדירה, הקהילה מבינה את האיום שנשקף. מתחילים להבין שכסף זה הברק לפני הרעם, כסף לפני פיגוע".