לוט
חייל בקורס. הסתוות מפני אויב, איסוף מודיעין וסגירת מעגלי אש|צילום: רוני אביב, במחנה

בואו של חודש שבט, על פי המקורות, מצביע על כך שרוב ימות הגשמים בשנה חלפו, עלה השרף באילנות והגיע הזמן לאכול את פירותיהם. אולם כאן בעמק האלה, יש עשרות לוחמים המעדיפים לנצל את האילנות לתועלת מעט שונה: החל מהסתוות מפני אויב, דרך איסוף מודיעין ועד לסגירת מעגלי אש.

אך כדי שיהפכו בעצמם לשיח קוצני שכזה, כל אחד מהם חייב ללמוד להיות בנאי מושלם: לא רק לדעת כדרך הטבע כיצד שותלים עצים, אלא בעיקר כיצד בונים אותם. "מה אתם אומרים על העץ הזה? הוא נראה טבעי, לא?" שואל רב"ט מיכאל זריהן את חבריו. "השאיפה היא לטוב ביותר, חסרים עוד כמה שיחים כדי לסתום חורים בעץ", הם עונים ויוצאים ללקט. "או, עכשיו הוא בשל", מתלהב רב"ט חן עגאייב. "מי אמר שצריך לחכות כל כך הרבה זמן עד שעץ יצמח".

נציגי גדודי הסיור והיחידות המיוחדות בצה"ל שמשתתפים בקורס ההסוואה הנוכחי של הלוט"ר, נשלחו אליו כדי ללמוד את מלאכת ההסתוות, הבנייה ואף הקטיפה – לא של פרחים, אלא של מחבלים. בקורס, הנמשך לרוב כשלושה שבועות, מכשירים המדריכים את חניכיהם לניצול מיטבי של הטבע: איך להפוך לעצים ואבנים בלב שדה הקרב למספר שעות, וליהנות מהיתרונות בהתאם. "זה אפשרי", מצהיר מפקד הקורס, סמ"ר יוני בירבאייר. "באחד הקורסים הכנו עבור החניכים עמדה מתוחכמת והסתווינו. במשך שעה הם אכלו, צחקו ולצערנו גם עשו את צרכיהם ממש מסביב לעמדה. הם כבר לא יעזו יותר לשבת על בולדר בלי לבדוק את האזור".

שיח לוחמים

לוט
ללמוד את מלאכת ההסתוות, הבנייה והקטיפה – לא של פרחים, אלא של מחבלים|צילום: רוני אביב, במחנה

עד לשנים האחרונות, מרבית היחידות בצה"ל כלל לא ידעו את כוחו ויעילותו של השיח. אחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה הצביע על חולשת הלוחמים בכל הנוגע לסבך ולהסוואה, שכן באותם ימים רק יחידות מובחרות המתמחות בלחימה במתארים נקודתיים ידעו ונעזרו ברזי המקצוע. לפני כשנתיים, הרימה יחידת הלוט"ר (לוחמה בטרור) את הכפפה, והקימה את המדור שאחראי כיום על הכשרת כלל יחידות צה"ל בנושא ההסוואה.

"בתחילת הדרך היה קשה להחדיר את הנושא לתודעה של הלוחמים", מסביר מפקד המדור, רס"ל אלברט ארקלוב, "אבל היום אנו מוצפים בפניות מצד היחידות ואפילו מגיעים אליהן כדי לעזור ולחדד נקודות מסוימות. המודעות שונה לחלוטין".

מלבד יחידות רבות בצה"ל, גם גופי ביטחון אזרחיים מקיימים אימונים ושיתוף פעולה עם מדור ההסוואה. אך כאמור, הימים הנוכחיים שייכים לגדס"רים וליחידות המיוחדות, והחיילים מעמיסים על הטיולית את כל הציוד שיעזור להם לשרוד בשטח הגשום והקר. "מבחינתנו זה לא משנה, אנחנו כבר רגילים לישון באוהלים רטובים", הם מחייכים. לטענת הלוחמים, שהתגייסו במחזור אוגוסט האחרון, הקורס הוא פסק זמן חיוני ומועיל לקראת המשך ההכשרה המפרכת. אולם על אף נוהלי המשמעת המקלים, הדרישות המקצועיות עדיין גבוהות מאוד.

הצוות של המדריך רב"ט נמרוד גן, למשל, מחפש כבר חצי שעה את עץ האלון המתאים להסתתר מאחוריו. "העמדה מושלמת, אין כאן כמעט חורים", בוחן רב"ט גן עץ נוסף, "אבל אחרי שהצוות שלכם ביחידה יהיה דבוק אחד בתוך השני במשך 72 שעות, העצבים יעלו ולא תוכלו להתרכז בלחימה". עוד עץ נפסל. השיירה ממשיכה לדלג בין הטיפות הכבדות עד שמתגלה העץ המושלם. "למעט מספר לקטים קטנים, אין לכם כמעט עבודה. הרווחתם", מברך רב"ט גן את הצוות. "אתם רואים, הסבלנות משתלמת".

רשת ההסוואה שהתחילה בכביסה לא מוצלחת

לוט
להידמות ככל שניתן לטבע ולסביבה. עבודה רבה וסבלנות|צילום: רוני אביב, במחנה

אחד מעקרונות ההסוואה הוא הצורך להידמות ככל שניתן לטבע ולסביבה. סוג העץ שבו הצוות בוחר להסתתר הוא קריטי. עץ אלון מחייב לקטים מסוימים, הדומים כמובן לגודל, לצורה ואפילו לכיוון של אותו עלה. עמדת הסוואה המורכבת מעץ אלה, לעומת זאת, כבר מחייבת בנייה רחבה יותר. מדובר בקונסטרוקציה מיוחדת, אותה הבנאים שותלים בתוך עץ האלה ועוטפים את עצמם בשיחים ולקטים רבים. במידת הצורך, נעזרים הלוחמים גם ברשת הסוואה מיוחדת.

האגדה מספרת כי אחד מקציני יחידת יפת"ח, האחראית על פיתוח אמצעים מיוחדים מסוג זה, שב הביתה באחד הימים מהשטח. לאחר שכיבס את חולצתו, גילה להפתעתו פסיפס כתמים המתאים בדיוק לצבעו של הסבך. מכאן הייתה הדרך קצרה עד להפיכת החולצה לרשת הסוואה. זה עשוי להסביר מדוע היא כל כך טבעית.

אך גם לאחר שליקטו חצי יער עבור עץ ענק אחד ועטו עליהם את הרשת, הצוות של רב"ט רון מורגנשטרן מתבקש למרוח בכל הכוח צבעי הסוואה על הפנים והידיים, העורף ובית החזה. גם לזה דרושים מומחיות וידע. "אתם נראים כמו שבט אפריקאי", מודה המדריך בחיוך, "אבל זה יכול להציל אתכם מהמרגמות שעלולות לעוף עליכם אם תיתפסו במערומיכם".

לחיות את השטח

לוט
"כדי להכשיר לוחם כדאי שתדע להיות לוחם"|צילום: רוני אביב, במחנה

לאחר שמילת הקסם המכריזה כי כולם בעמדה נשמעת, אפשר להתרווח בסנטימטר המרובע המוקצה לכל אחד ולנסות להשקיף מבפנים על הנוף. "התחושה הזאת מזכירה לי את ט"ו בשבט, אני מת על החג הזה", אומר רב"ט ירון, לשעבר תושב קיבוץ להבות חביבה. "תמיד הייתי 'ילד טבע', מכאן אולי נוצר החיבור שלי לתחום ההסוואה".

עם זאת, למרות החשיבות הרבה של תחום ההסוואה בצה"ל, החיבור של המדריכים למדור לא נעשה כדרך הטבע. רובם החלו במסלולי יחידות מובחרות בצה"ל, נשרו בדרך ולוקטו יחדיו לאחד התפקידים המשפיעים בתחום הלחימה. "בסופו של תהליך החניכים אמורים לצאת מכאן עם כל הידע הנחוץ, כיוון שהם האוטוריטה הצוותית ביחידות הלוחמות בכל מה שקשור להסוואה", מסביר סמל הקורס, סמ"ר נועם פולומבו. "לכן אנחנו חייבים להיות שם, בשטח, בדיוק כמוהם. כדי להכשיר לוחם כדאי שתדע להיות לוחם".

לוט
"אתה מוצא את עצמך אומר בלב באמצע פעילות 'וואללה, זה באמת עובד'"|צילום: רוני אביב, במחנה

ואכן, מדור ההסוואה אינו מסתפק רק בהדרכת הלוחמים, אלא גם בשמירת הכשירות האישית. לוחמי המדור, בעלי הכשרת רובאי 08, יוצאים מדי פעם לפעילויות מיוחדות יחד עם לוחמי הלוט"ר. "זה המתכון הטוב ביותר למדריך הסוואה", מוסיף רב"ט צור בוארון. "בתור מדריך אתה מוצא את עצמך אומר בלב באמצע פעילות 'וואללה, זה באמת עובד'. זה מאוד מספק".

ועדיין, במדריכים מקננת לא פעם התחושה שהם אינם לוחמים מן המניין. "בשורה התחתונה, אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו שלא להיות לוחמים בחי"ר או ביחידות מיוחדות כמו שיכולנו להיות, כדי לבצע את השליחות הזאת ובפירוש להציל חיים", מסכם סמ"ר פולומבו. "אם החיילים לא יידעו ליישם את מה שלמדו כאן, רמת הלחימה שלהם תרד פלאים. ההסוואה היא מיומנות קריטית ללחימה, שמהווה יתרון עצום בשטח. זה המתכון לניצחון".

לעמוד הפייסבוק של "במחנה"

>> לוט"ר אילת: היחידה המובחרת של המילואימניקים