סמ"ר איתי חן, לוחם בגדוד 77, נפל בקרבות ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. 297 ימים לתוך המלחמה והוריו, חגית ורובי, פסימיים בנוגע לאפשרות שתהיה עסקה כוללת בקרוב - גם אחרי ביקור ראש הממשלה בוושינגטון.
השניים ליוו את ראש הממשלה בעת נאומו בקונגרס ופגישתו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וחזרו מאוכזבים. "המשפחות הפצירו בראש הממשלה לשקול טוב טוב את הנסיעה הזאת, שאם הוא נוסע שיביא עסקה. הוא נסע, דיבר בקונגרס, דיבורים יפים, אבל אותנו מעשים יותר מעניינים", אמר רובי, "הוא חזר כמו שבא, בלי עסקה. מבחינתנו הנסיעה הזאת לא הייתה מוצלחת. כן היה חשוב לנו להיות שם, כדי לדאוג שנושא החטופים יהיה על סדר היום".
עם מי נפגשתם בוושינגטון?
רובי: "הייתה לנו פגישה עם ג'ייק סאליבן. ראש הממשלה הזמין אותנו לפגישת הכנה, אבל לצערי זה היה פחות שיח אלא יותר נאום שאליו ראש הממשלה הגיע מוכן עם דפי המסרים שלו. הוא לא כל כך התייחס לשאלות ששאלו. אחר כך פגשנו גם את שר ההגנה האמריקאי, זו הייתה הפעם הראשונה שפגשנו אותו. רציתי להודות לו ברמה האישית על זה שהוא מתחזק את הקשר עם שר הביטחון, קשר שחשוב מאוד למשפחות החטופים. לאחר מכן שמענו את ראש הממשלה נואם בקונגרס. לצערי הוא לא דיבר הרבה על הנושא שלנו ולא לקח אחריות על אירועי ה-7 באוקטובר. בסוף, היה לנו את המפגש עם ראש הממשלה והנשיא ביידן. זה הזוי שאנחנו צריכים את נשיא ארצות הברית בחדר כדי שנוכל לשאול את ראש הממשלה שאלות, בתקווה לקבל תשובות יותר ענייניות".
איך היה המפגש עם ביידן ונתניהו?
חגית: "מאוד עוצמתי ומרגש. לפני הכל, ביידן בן אדם - ובן אדם מאוד אמפתי. הוא זיהה את רובי ואותי. כשקיבלנו את הבשורה הקשה על איתי לפני ארבעה חודשים, ביידן התקשר אלינו בעצמו ודיבר איתנו רבע שעה בטלפון. הוא לא היה צריך לעשות את זה כי הוציא ציוץ בטוויטר שמשתתף בצערנו, ועדיין מצא את הרבע שעה להתקשר אלינו באותו יום. הוא דיבר אלינו כמו אבא. מעבר לניחומים הוא הסביר לנו שגם הוא איבד ילדים ודיבר איתנו ברמה האישית ממש, שנשמור על עצמנו. פתאום אמר לנו: 'תיקחו עיפרון'. רובי ואני הסתכלנו אחד על השנייה ושאלנו, מה הוא רוצה שנעשה? הוא אמר: 'תרשמו מספר. אם אתם צריכים לדבר, תתקשרו'. נשארנו בלי מילים".
איך היה ראש הממשלה במפגש הזה?
רובי: "זה היה מפגש לא נעים לראש הממשלה. שאלו אותו שאלות נוקבות והפעם הוא נאלץ לתת תשובות קצת יותר ברורות. ניסיתי להבין איזה ביטחונות ראש הממשלה נותן כדי שנוכל להגיע לשלב השני והשלישי בעסקה. לצערי ראש הממשלה גמגם בתשובה הזאת ומעבר ל'בקרוב' לא שמעתי משהו מדויק. גם לנו אין זמן, גם חללים אין זמן. נגיד ויש חמישה אנשים שיודעים איפה איתי. שניים ישראל מורידה, שניים בורחים למצרים. לאחד יש בעיית זיכרון. ואז מה? כמה רון ארדים אנחנו רוצים שיהיה לנו פה?".
חגית: "רובי שאל אותו בצורה מאוד ברורה מתי נוכל לשבת שבעה על איתי. לא הייתה קבורה, לא ישבנו שבעה. יש לנו תקווה לקבל אותו בחזרה. לי יש את הספק אם הוא באמת לא בחיים. עד שלא סוגרים לנו את הפרק הזה, הוא לא נסגר".
איך אתם מסבירים את הדיווחים היחסית אופטימיים שיצאו מאותם מפגשים?
רובי: "בתור אחד שיש לו קצת מקורות באמריקה, אחרי מה שראש הממשלה אמר בחדר הסגור לביידן, ברגע שעלה על המטוס ההנחיות שלו לצוות היו שונות. כשקיבלתי עדכון על מה שקרה ברומא, הבנתי ששוב ישראל מקשיחה את העמדות שלה. זה לגיטימי להקשיח עמדות, לגיטימי שראש הממשלה ינסה למקסם כמה שיותר, אבל נגיד והוא יצליח להביא עסקה טובה בעוד חודשיים. בחודשיים האלה נאבד 20 חטופים. יש בזה היגיון? באיזשהו שלב אתה צריך להסתכל לעצמך בעיניים ולחשוב מה אתה עושה לטובת המדינה. הנשיא ביידן קיבל החלטה מאוד קשה ושם את המדינה לפני טובתו הפוליטית והאישית. אני שואל את ראש הממשלה, מתי הוא יקבל את אותה החלטה לטובת המדינה ולא לטובתו האישית? זה צריך לבוא לידי ביטוי בעסקה".
אתם מרגישים שחלון הזמן לעסקה נסגר?
רובי: "לפני לבנון תסגור את העסק בדרום, תביא את החטופים, תיקח את כל העוצמות של צה"ל ותתמקד בצפון. זה גם מה שהאמריקאים חושבים".
חגית: "אנחנו חייבים את כולם, את כל ה-115. אנחנו על הקצה, לא ישנים, בקושי מתפקדים, בקושי מוצאים את הכוח לקום בבוקר. הדבר היחיד שמאפשר לי לקום בבוקר זו התקווה שנצליח להחזיר את איתי. זה נורא להגיד שהתקווה שלנו זה קבר ולשבת שבעה, אבל לא נוותר על זה. איתי גיבור ישראל, מגיע לו יותר ממה שקורה עכשיו. אנחנו יושבים עם שמחה ולאה גולדין באותו חדר בפגישות ומשקשקים מפחד לא להיות כמוהם, לא לחכות עשר שנים".