זמן קצר אחרי הפיגוע הרצחני אמש (ראשון) בחדרה, החלו להתפרסם תמונות בהן ניתן לראות את כלי הנשק והכמות האדירה של התחמושת שהייתה בידי המחבלים. די ברור שאלמלא היו שם ממש במקרה לוחמי יחידת המסתערבים של מג"ב, שירו למוות במחבלים, האירוע הזה עלול היה להסתיים עם הרוגים רבים נוספים.

התחמושת שתועדה מעלה שוב את בעיית הנשק הלא-חוקי במגזר הערבי. בשנים האחרונות היו לא מעט גורמי ביטחון שהזהירו, שהנשק הזה לא יישאר רק במתחם הפלילי ויגלוש לפעילות חבלנית עוינת (פח"ע).

באוגוסט 2021 הוגש לכנסת מחקר שנכתב על ידי ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, באישור אורלי אלמגור-לוטן, ראש צוות במרכז מידע ומחקר של הכנסת. במחקר על עבירות נשק בישראל, הוקדש פרק לחברה הערבית ממנו עולה כי לא קיים נתון מאומת בדבר כמויות הנשק הלא חוקי שמסתובב שם.

זירת האירוע בחדרה (צילום: לפי סעיף 27 א')
זירת האירוע בחדרה|צילום: לפי סעיף 27 א'

לאורך השנים פורסמו שלל הערכות בתקשורת, בהן נטען כי ישנם בין 300,000 ל-500,000 כלי נשק לא חוקיים במגזר הערבי. "באף אחד מהמקרים לא מצאנו את מקור האומדנים ואת ההנחות ששימשו להכנתם", צוין במחקר שהוגש לכנסת.

בדיון שנערך בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בכנסת, במאי 2021, אמר ניצב-משנה יגאל עזרא, ראש מחלקת סיכול פשיעה במשטרת ישראל, כי הוא אומד את מספר כלי הנשק הלא-חוקיים בחברה הערבית בסדר גודל של כמה אלפים, ולדבריו ככל הנראה מספרם קרוב ל-10,000.

גם למשטרה אין נתון שמתבסס על מחקרים ומדובר בהערכות שלהם. ככל הנראה האמת נמצאת באמצע. אין חולק שבחברה הערבית כמות אדירה של אמל"ח (אמצעי לחימה), הכולל גם מקלעים ואפילו טילי נ"ט (נגד טנקים). תחום שמדינת ישראל הזניחה במשך שנים רבות. זאת למרות האזהרות שהנשק הזה יופנה כלפי אזרחים וישמש גם לטרור.


הברחות וגניבות: תופעת הנשק הלא חוקי

בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בהברחות האמל"ח מלבנון ומירדן. לזה יש להוסיף עוד בעיה שלא זוכה לטיפול הולם והיא - גניבות הנשק והאמל"ח מצה"ל. על פי הנתונים שהצבא סיפק לכנסת, מספר גניבות כלי הנשק מבסיסים נמוך: 47 ב-2019, 79 בשנת 2020 וב-2021 רק 28 כלי נשק.

אולם במשטרה דוחים בתוקף את נתוני הצבא. לטענת קציני משטרה, כמויות האמל"ח שנגנב מצה"ל אדירות ו'ברוס' (ארגז) התחמושת עם 1,100 כדורים 5.56 שהיה על המחבלים מייצג את הבעיה. עיקר גניבות האמל"ח מהצבא כוללות תחמושת לרובי סער ואקדחים, לבנות חבלה, רימונים ועוד.

נראה כי הגיע הזמן שצה"ל יתחיל להיות אחראי על אמצעי הלחימה שלו, בדומה לכל אזרח בישראל המחזיק ברישיון נשק. זו בקשה שמפנים לצבא כבר שנים רבות, אך עושה רושם כי אינה זוכה למענה הולם.

בין הצעדים המוזכרים ככאלו שבהם צה"ל יכול לנקוט כנגד תופעת הגניבות, נמצאים השקעת משאבים גדולים יותר בטכנולוגיה לאבטחת הנשקיות, ורישום יעיל יותר של האמל"ח שבמחסנים. נכון שהבעיה הינה גם מעבר לאחריותו של הצבא, אך הדבר לא מנקה את צה"ל מאחריות לשמירה על כלי הנשק שלו, שבימים אלו הופכים לנשק שמופנה כנגד האזרחים.