אין ספק שתפקיד הקמב"צית - קצינת מבצעים - הוא אחד המורכבים בצה"ל, ובמיוחד באזור כמו יהודה ושומרון. השבוע, בעיצומו של גל הטרור, תפסנו לשיחה את סגן מאיה עמיצור, סגן הילה שרעבי, סגן מאי סבג וסגן שוהם פרץ - שבגיל 21 מפקדות על אירועים רבי משתתפים. בשיחה איתן נכנסנו עמוק ככל הניתן אל לב לבה של המערכת, ולמדנו עד כמה גדולה האחריות, כמה מעט הן ישנות בלילה ואיך הן מתמרנות בין סיורים בשטח לבין התפעול ממרכז הבקרה.
"גזרה מהממת ביופיה, עם הרבה מאוד אקשן"
סגן מאיה עמיצור, קמב"צית חטיבת אפרים, הגיעה לתפקיד אחרי שהייתה מדריכת חי"ר ולאחר מכן פיקדה על צוות בבה"ד 1. היא מסבירה שתפקיד הקמב"צית, במיוחד באיו"ש, הוא תפקיד שכולל עבודה מול הרבה מאוד גורמים שפועלים בגזרה מלבד הצבא, כמו המשטרה או מד"א. "הקמב"צית היא זו שמחברת בין כל הכוחות, ומבצעת את הבקרה בחמ"ל, הלב הפועל של כל חטיבה מרחבית. אין משהו שקורה בתחום של החטיבה מבלי שאני יודעת עליו". כמו שניתן להבין, יותר מדי שעות שינה אין לה. "זה בסדר, זה התפקיד", היא עונה בחיוך.
את סגן מאי סבג, קמב"צית חטמ"ר יהודה, ראיינתי בתשע בערב, "תשע בבוקר בשבילי", כמו שהיא מגדירה. לתפקיד היא נכנסה רק לפני שבועות ספורים הישר לתקופה הסוערת שעוברת על מדינת ישראל. עיקר המאמץ של הגזרה של מאי הוא בעיר חברון, "עיר ששואבת מאתנו את עיקר הכוחות והעניין, בין אם זה הפס"דים או פיגועים", היא מספרת. "גם כשיש פיגועים בגזרות אחרות, איכשהו יוצא שהאירוע חוזר אלי אחרי שמתברר שהמחבל תושב חברון. במסגרת התפקיד שלי אני בשליטה על כל הגזרה, בדגש על פריסת והכוונת כוחות". גם אם המחבל עושה את הפיגוע במקום אחר, מאי לא נחה, וצריכה לדעת על זה בגלל אירועי היום שאחרי אליהם הגזרה מתכוננת: "הלוויה משפיעה על השטח וזה דורש מאיתנו היערכות לאירועים שנוצרים באזור". מאי תדאג כבר שכל הכוחות יהיו במקום הנכון, בזמן הנכון.
סגן שוהם פרץ החלה את השירות שלה כמדריכת חי"ר בתחום המודיעין והסיור והדריכה בין היתר לוחמי סיירות. מאז היא הספיקה להיות קמב"צית בגדוד 51 של גולני, איתם עברה גם את מבצע "צוק איתן", ומשם הגיעה לתפקידה הנוכחי כקמב"צית של חטמ"ר עציון. היא מספרת שמה שמשך אותה לתחום היה הפן המבצעי והשותפות בהפעלת הכוחות בשטח. "מאוד רציתי להגיע לתפקיד הזה, במיוחד לאיו"ש, זו גזרה שמאוד עניינה אותי – זו לא עוד גזרה עם גדר כשכל אחד בצד שלו, פה הכל מעורבב, והאקשן בהתאם. בנוסף, זו גזרה מהממת ביופייה, מה שמביא לפה הרבה מאוד תיירות, משמע עוד אנשים שצריך להגן עליהם".
סגן הילה שרעבי התחילה את השירות שלה כסמלת מבצעים בגבול סוריה ורצתה גם היא להגיע לאיו"ש בגלל העניין שבגזרה. "מי שמתעסקת עם כל המבצעים בחטיבה זו הקמב"צית שמתפעלת את הכוחות. דרך החמ"ל אני מנהלת את האירועים ומעבירה את ההחלטות, כמובן בהתייעצות עם המח"ט". בזכות השליטה שלה בגזרה, שבה היחידות שתופסות קו מתחלפות כל כמה חודשים, היא יודעת לאן לשלוח את הכוחות בשנייה שבה קרה אירוע חריג, איפה לחסום ואיפה לחפש, ואיפה בדיוק לעמוד כדי לסכל.
להרגיש את הגזרה ברגליים
קשה לפספס את העובדה שמדובר במורעלות של ממש: למרות שעיקר העבודה שלהן נעשה מהחמ"ל, הקמב"ציות דואגות לרדת לשטח, להסתובב עם היחידות ולחוש את אדמת הגזרה שהן מנהלות. מכיוון שהן נחשבות ל"מוח" של הגזרה, הן מגיעות לחלוק את הידע שהן צוברות עם היחידות בשטח. "אני מגיעה לחיילים שבקצה ומסבירה להם את המצב ועל הגזרה, כי הם רואים את מה שקורה מנקודה מאוד צרה. זה מאוד חשוב, במיוחד בתקופה הזו. אני מנסה לגרום להם להבין מה קורה בכל הארץ ואיך זה משפיע על הגזרה שלנו, ולהפך, איך זה משפיע עלינו כשמחבל מהגזרה מנסה לעשות לפיגוע בקרית גת", מספרת סגן סבג. הקמב"ציות מרגישות לא פעם שהן אחראיות לא רק לגזרה, אלא גם לחיילים שבה, עד לרמת ביצוע בדיקה אם החיילים שתו מספיק מים. "לצאת לשטח ולהיות בבקרה, זה גם החלק היותר כיפי בתפקיד", מוסיפה סגן עמיצור מחטיבת אפרים.
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
הריאיון עם סגן שוהם פרץ נדחה לשעת לילה מאוחרת אחרי שהוקפצה לעוד פיגוע דקירה, הפעם בצומת הקיוסק שבגזרה שלה. במהלך האירוע, מחבל נוטרל ע"י הלוחמים ששהו במחסום הסמוך באבו דיס, אחרי שהתקרב במהירות תוך שצעק "אללה אכבר" עם סכין שלופה בידו. כשחזרה הסבירה, "רק כשיוצאים לשטח רואים איך זה נראה באמת ומבינים את המצב. לא משנה כמה אני אדבר דרך הקשר, אם לא רואים את זה בעיניים, זה לא שווה יותר מדי".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקמב"ציות פועלות בסביבה גברית מובהקת. עד לפני מספר שנים התפקיד שלהן אויש רק על ידי גברים, מפקדי פלוגות קרביים, אולם נכבש די בסערה על ידי הקצינות הצעירות. מבחינתן, לעובדה שאישה מאיישת את התפקיד יש יתרון גדול, הן מביאות רוגע וחלוקת קשב, תכונות שלדעתן לא קיימות אצל הגברים, ואם תשאלו אותן, אף אחד לא יכול לעשות את התפקיד יותר טוב מהן. "לעובדה שהתקן שלי הוא במקור של מ"פ מגדוד חי"ר יש הרבה משמעות וזה לגמרי לא מובן מאליו עבורי", אומרת סגן שרעבי. "אבל אין מה לעשות, לקצינה יש חלוקת קשב טובה יותר. "גם לפקד על קצינות חמ"ל אחרי שהיית בתפקיד הזה קודם מקל עליך להבין אותן ולתת להן מענה שאחרים לא יכולים לתת". סגן עמיצור לעומתה, מנסה לשמור על רמה מסוימת של פוליטיקלי קורקט, אבל גם היא חושבת שחלוקת הקשב של הנשים טובה בכמה רמות מזו של גברים. "יכולת הניהול, החיבור עם כל כך הרבה גורמים, יותר טובה אצל נשים, בנוסף לגישה "האימהית" שלנו מול הסמב"ציות שתחתינו". סגן סבג מסכימה: "אם תראה קמב"ץ גדוד אל מול קמב"צית חטיבה, תבין את ההבדל. אנחנו יודעות לעבוד מסודר, לדבר נכון ורגוע, גם לא להילחץ ולהתלהם. יש לנו נקודה מבט שונה משל לוחם. זה נאמר מניסיון", היא מדגישה בחיוך לא מוסתר.
המפקדים לא מוטרדים מהנוכחות הנשית והצעירה, אלא להפך, מעידות הקצינות, שמקבלות פרגונים והערכה מצד כל מפקדי החטיבות והגדודים. "הם מבינים את המצב ויודעים שאני כאן למענה ולפתרון בעיות. אנחנו קולטים פה המון כוחות שמתחלפים, ואני המענה ומקור המידע שנשאר לכל מה שהם צריכים. לקמב"צית יש הרבה כוח, שליטה וידע".
בלי יותר מדי שעות שינה
בחודשיים האחרונים מדינת ישראל נשטפה בגל טרור של מחבלים שדוקרים, דורסים וגם יורים. בשבועות הראשונים הגל הזה השתולל בתוך גבולות הקו הירוק, ואילו בתקופה האחרונה הוא ממוקד בשטחי יהודה ושומרון, משהו שמורגש היטב בעבודתן של הקמב"ציות, עבודה שהייתה גם ככה עמוסה וכללה מחסור רציני בשעות שינה.
סגן הילה שרעבי, קמב"צית חטיבת בנימין מנסה להכניס אותנו לראש שלה: "זו תקופה מאוד אינטנסיבית. רק ביום שישי האחרון היה לנו אירוע דקירה בשער בנימין וירי לעבר הכוחות תוך כדי הפרות סדר. גם לפני הגל הזה הייתה לנו הסלמה בגזרה, מה שהביא לעוד הרבה מאוד עבודה". מהרגע שנכנס לחמ"ל מידע חדש, אין יותר מדי זמן לחבר את החלקים. "אין יותר מדי פרטים על מה בדיוק קרה ואם יש נפגעים. בלי הסמב"ציות לא הייתה לי אפשרות לתפעל את האירוע. ברגע שקיבלתי את הדיווח, ישר הקפצתי את הכוחות לשטח". על בסיס הניסיון שלה היא כבר יודעת לאן לשלוח אותם רק מהמידע הראשוני, וכל כוח מקבל ממנה נקודת הגעה. "מקבלים קצה חוט לגבי המפגע, מה עשה ולאן ברח, ובונים תמונה רחבה שתסייע בקבלת ההחלטות של המפקדים. כוח בשטח רואה את זה מהזווית הצרה שלו, ואני מסנכרנת אותו עם כל המערכת".
גם סגן מאיה עמיצור מחטיבת אפרים מנסה להכניס אותנו לראש של הקמב"צית ומסבירה, "זה מצב לא פשוט, את יודעת שיש לך אחריות מאוד גדולה בחטיבה. חייבים להיכנס לזה מאוד מהר, ואין כמו לקום בבוקר ולראות את הכותרות כדי להבין שעשית משהו והצלחת בו". לא פעם היא מתפעלת את האירועים מזירת ההתרחשות עצמה. "במקרה, הייתי קרובה לאירוע דקירה שהיה באריאל, ובלי לחשוב פעמיים הגעתי למקום בעצמי. כשאני בשטח אני מסנכרנת בין הכוחות, מעבירה מידע ומסייעת למפקדים בשטח".
פעילות החטיבה נמשכת לאורך כל שעות ביממה במקביל לאירועים. בכל הישג שקורה, חשיפת תשתית טרור או מעצר מבוקשים, הקמב"ציות מרגישות גאות בהצלחה המבצעית. "כשזה קורה, אני יודעת שעשיתי כל מה שאני יכולה כדי למנוע מאותם אנשים להוציא פיגועים בערים בישראל", אומרת סגן עמיצור, אבל העבודה של קצינות המבצעים לא מסתכמת רק במתן דיווחים בזמן אמת. "זה מתחיל בדיווח ראשוני של אירוע, משם אני מייצרת תמונת מצב ולבסוף אחראית על התחקירים וסגירת המעגלים. חשוב לנו מאוד להפיק לקחים ולהיות טובים יותר באירוע הבא, בתקווה שלא יהיה אירוע הבא", מסכמת סגן שוהם. "אם אחרי אירוע של רכב שדורס וממשיך בנסיעה לא נשים חסימות במקומות הנכונים, הוא פשוט יברח. אז נכון, מאז שהגל הזה הגיע אלינו אני רצה מהמשרד לחמ"ל וחוזר חלילה בלי יותר מדי שעות שינה, אבל אני מרגישה שנפלה בחלקי זכות להיות פה".
עוד ב- פז"ם: