הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס היום (שלישי) לאשר את הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, כשההערכה היא שהוא צפוי להיכנס לפועל בטווח הזמן הקרוב, אם לא תהיה דרמה של הרגע האחרון.
רוב פרטי ההסכם אינם ידועים ובישראל ניזונים בעיקר מהדלפות. אולם במערכת המדינית והביטחונית מתדרכים שהם מתעקשים על סעיף, שיאפשר לישראל חופש פעולה מול איום מיידי. במקרה של איום שלא נחשב למיידי, תקיפה ישראלית תתבצע רק אחרי שמנגנון הפיקוח לא יתפקד. למרות זאת, יש לא מעט מגבלות על ישראל, וצה"ל מאשר מספר תוכניות שנועדו להתמודד עם המצב החדש, אחרי למעלה משנה של מלחמה.
בחודשי המלחמה האחרונים ההישגים של צה"ל, בהם חיסול ההנהגה הבכירה של חיזבאללה כולל חסן נסראללה, השמדת מערכי טרור שלמים כמו גם מהלכים נוספים, הביאו את ישראל לשולחן המשא ומתן בתנאים טובים מאוד. זאת גם הסיבה שחיזבאללה היה מוכן להפר את העיקרון שלו, שהפסקת האש תהיה רק כשהמלחמה תעצור גם בעזה.
המשמעות המיידית של ההסכם היא נצירת אש של שני הצדדים. צה"ל ייסוג עד 60 ימים מרגע שהפסקת האש תיכנס לתוקף. הנסיגה תהיה במקביל לפריסה של צבא לבנון בדרום במדינה. כאן צפויה בעיה, כפי שפרסמנו, בלבנון אמרו שלצבא שלהם ייקח שנה להיפרס בדרום לבנון ובכלל אין להם את התקציב לזה. לא ברור מה ישראל תעשה. מה גם שאף אחד לא חושב שצבא לבנון, שחלק גדול ממנו שיעי ותומך חיזבאללה, יעשה את תפקידו במסגרת ההסכם.
סעיף נוסף מגביל את ישראל בתקיפות בלבנון בכל הקשור לנושא ההתחמשות וההתעצמות מחדש של חיזבאללה. על פי ההדלפות כדי להתמודד עם ההתעצמות המחודשת ישראל תתקוף בסוריה. בצה"ל מבינים טוב מאוד שזה לא יעצור את החימוש מחדש של חיזבאללה, כפי שזה לא קרה בעשר שנים של תקיפות ה"מב"ם". גם הפרימטר – אזור חיץ שדרשו תושבי הצפון בגבול לבנון הוא דבר שלא יקרה, בגלל שהחוק הבינלאומי לא מאפשר את זה ותושבי דרום לבנון צפויים לחזור לכפרים שלהם, שהיו מלאים בתשתיות טרור של חיזבאללה, ולבנות אותם מחדש.
המשמעות של כל זה מבחינת צה"ל, היא בנייה מחדש של מערך ההגנה בגבול הצפון, כפי שזה נעשה בדרום. בצבא מגדירים את זה "הגנה התקפית". לא יהיה ירי כלפי מי שלא יהיה חמוש ויתקרב לגבול. אבל כן יבוצע ירי באישור הדרגים בשטח, אם יזהו מקו ההגנה פעילים של חיזבאללה או כאלה שמודיעין יצביע עליהם. הכוחות בגבול יהיו גדולים יותר וירכשו עבורם ציוד איכותי.
הבעיה שבשנה האחרונה לא הייתה תוספת של כוח אדם, ולכן לצה"ל אין אפשרות אמיתית להחזיק סד"כ (סדר כוחות) גדול גם בגבול לבנון, עזה, יהודה ושומרון ושאר הגבולות. בשנת 2025 יתגברו על זה עם צווי 8 למילואימניקים שיעשו בין 70 ל-80 ימים בשנה, לפחות. אבל זה פתרון לטווח קצר ואם לא יהיה שינוי הסד"כ צפוי לרדת גם בגבול לבנון, בעוד כשלוש עד ארבע שנים.
הסכם הפסקת האש יאפשר לישראל לחזור להתמקד בגזרת רצועת עזה עזה, שם אין צפי לסיום המלחמה בזמן הקרוב, ולטפל במרחבים שלא נלחמו בהם חודשים ארוכים, כמו חאן יונס. עוד אומרים בישראל שמערך המודיעין וחיל האוויר יפקחו אחרי כל מה שקורה בלבנון, בסיוע האמריקאים.
אבל המבחן האמיתי לנוכח זה שלא ניתן לעצור התעצמות של אויב, יהיה באירוע הראשון שבו יהיה ירי, כל סוג של ירי, מלבנון לישראל. זה מה שיקבע את תוצאות המלחמה ומשמעות הסכם הפסקת האש. זה מה שיקבע עד כמה תושבי הצפון בטוחים.
