ממשיכים להתעצם באוויר: חיל האוויר של אוקראינה חשף לראשונה שימוש בפצצה חכמה מתוצרת צרפת על מטוסי הקרב שלהם מסוג סוחוי Su-25. אוקראינה פרסמה סרטון רשמי שמראה את מטוסי התקיפה כשהם מטילים פצצות חכמות מדויקות מסוג "האמר" (Highly Agile Modular Munition Extended Range) על מטרות רוסיות.
מעבר לעובדה שמדובר בפצצות מדויקות, הן גם מאפשרות לטייסי הקרב האוקראינים להטיל אותן מטווח ארוך יחסית ומחוץ למעטפת של רוב מערכות ההגנה האווירית של הצבא הרוסי. למרות החשיבות הנמוכה יחסית של חילות האוויר במלחמה באוקראינה, קייב משקיעה מאמצים רבים בהתעצמות חיל האוויר שלה בדגש על הסבה מאמל"ח רוסי למערבי.
הפצצה הזו, כמו גם חימושים אחרים ומטוסי קרב כמו F-16, מחזקים את חיל האוויר האוקראיני, במיוחד כשמדובר בשילוב מדויק נגד מטרות רוסיות, כולל כאלו הממוקמות מעבר מהקווים הקדמיים, והופכות אותו לרלוונטי, יעיל וקטלני יותר.
בתיעוד הרשמי שהופץ על ידי חיל האוויר ומשרד ההגנה האוקראיני, ניתן לראות את מטוסי Su-25 של חטיבת התעופה הטקטית ה-299, כשהם תוקפים מטרות רוסיות באור יום עם חימושים מסוג "האמר" צרפתיים, ובכלל, למעשה מדובר בתיעוד רשמי ראשון של השימוש בפצצה הזאת במטוסי סוחוי-25.
בתיעוד מוצגות לפחות 10 גיחות שונות, כאשר הטייסים במטוסים החד-מושביים משחררים את הפצצות בזוגות, כשבחלק מהתקיפות ניתן לראות שתוך כדי שחרור הפצצות, הטייסים מפזרים גם נורים במטרה למנוע נעילה של טילי נ"מ מונחי חום.
ככל הידוע, ה"האמר" היא הפצצה המדויקת המערבית הראשונה מכל סוג שהוא שמשתמשים בה ממטוסי קרב מסוג Su-25 אוקראיני, והתיעוד הזה מגיע אחרי שבעבר צרפת התחייבה לספק לאוקראינה עד 50 מהפצצות המדויקות האלה מדי חודש ולפחות 600 עד סוף 2024. הערכה היא שחיל האוויר האוקראיני משתמש בפצצות האלה גם ממטוסי המיג 29 שלהם וגם ממטוסי הסוחוי 27.
מדובר למעשה ב'קיט' שמרכיבים על פצצות ש"כ רגילות שהופך אותן לפצצות חכמות מדויקות, בדומה למשל ל-JDAM האמריקאי. ניתן להרכיב את הקיט הזה על פצצות 250 ק"ג, 500 ק"ג ופצצות במשקל טון. אבל בניגוד לערכת ה-JDAM, זו כוללת מלבד ראש הנחייה וכנפונים נשלפים גם מנוע רקטי קטן שמגדיל את טווח הפצצה ומאפשר לה להגיע לטווח של כ-70 ק"מ. במקרה שמחליטים לא להפעיל את המנוע הרקטי, הטווח שלה דומה לזה של הערכה האמריקאית ועומד על כ-20 עד 28 ק"מ.
היכולת לחמש את המטוסים האוקראינים בחימושים מערביים מגיעה אחרי תכנונים ופעולות הנדסיות ומכניות מורכבות, בהמשך גם ניסויי טיסה לבחינת הבטיחות ואופן ההפעלה של הפצצות. אבל מכיוון שהן מופעלות ממטוסי קרב מתוצרת רוסית, השימוש בהן אינו מיטבי.
לא ניתן למשל להכניס נקודות ציון של מטרות מרגע שהמטוס ממריא. את זה עושים על הקרקע לפני ההמראה, כך שלא ניתן לתקוף מטרות מזדמנות או מטרות משתנות מרגע שמטוס הקרב המריא עם הפצצות האלה. גם לא אם הטייס מגלה שהמטרה שלו לא נמצאת ביעד שלה.
זאת אחת מהסיבות העיקריות שהאוקראינים התעקשו לקבל לידיהם מטוסי קרב מתוצרת מערבית, שהשימוש בפצצות האלה מובנה בתוכם, כמו ה-F-16 או המיראז' 2000 הצרפתי. כאשר הפצצות החכמות מופעלות ממטוסי קרב מערביים כמו אלה ולא ממטוסי קרב מתוצרת רוסית שעברו התאמות לחימוש, השימוש בפצצות האלה יעיל הרבה יותר ומאפשר לטייס או לנווט, להכניס נ"צ של מטרה באוויר וכך להיות אפקטיבי הרבה יותר.
מכיוון שלאוקראינה קשה מאוד להתמודד עם הסד"כ והמספרים של הרוסים, היא מעוניינת לבנות לעצמה חיל אוויר מודרני מבוסס פלטפורמות וחימושים מתקדמים. חיל אוויר כזה נחשב אומנם יקר לבנייה וגם דורש השקעה בתחזוקה, הכשרה ואימונים. אבל הוא יאפשר לה להתמודד ביעילות וקטלניות גדולה יותר עם היתרון המספרי של הרוסים.
