דורון מזרחי (25) לוחם במילואים בוגר יחידת עורב גבעתי נלחם עכשיו לצד חבריו בעזה, אחרי שהשתתף במסיבת הנובה וסייע בחילוץ פצועים מהאזור בשבת השחורה. בזמן שהוא בתוך הרצועה הוא השאיר לאמו דורית משימה – להדפיס כמה שיותר עותקים מפק"ל – פנקס מיוחד שעזר לו בשירותו הצבאי – ולדאוג שיגיע לכמה שיותר חיילים.
"לפני 7 שנים כשהתגייסתי הדרישות כלוחם הלחיצו אותי מאוד, היו הרבה מצבים שדרשו מאמץ ויכולת שלא חשבתי שהיו לי", כתב דורון בעצמו על אותו פנקס מדובר. "עזר לי לחזק את הנפש ולגלות את הכוחות שיש בי, להבין שעזרה לאחרים היא ריפוי, לעשות סדר במחשבות, להיות הכי טוב שאני יכול".
עכשיו בזמן המלחמה הוא רוצה לשתף גם אחרים בכלי הזה שנתן לו כוחות. "כולנו זקוקים עכשיו למסר מחזק. המשימה: לקרא כל יום עמוד אחד ולענות לעצמך על השאלה. רצוי בכתב, אפשר גם בע"פ. לקבל מסר מחזק, להתחזק ולחזק אחרים. זה לא יעזור אם רק מדפדפים בדפים. זה כלי לעבודה אישית. לקרוא ולעשות. הכלי הזה מתאים ללוחמים, חיילים וכל מי שרוצה להצליח להתגבר על הפחדים שלו. יחד נעבור את זה!".
דורית אמו של דורון לקחה את המשימה בשתי ידיים. "התראינו בפעם האחרונה ביום שישי שעבר", היא משתפת הבוקר בשיחה עם mako. "הם יצאו מעזה לכמה שעות של התאווררות, נסעתי מהבית בכפר ורדים שבצפון בדרום כדי לראות אותו. הבאתי לו את הפק"לים שהדפסנו, הוא ראה אותם בפעם הראשונה ומאוד התרגש. היינו איתו שעה ואז שוב לקחו להם את הטלפונים והם נכנסו שוב פנימה".
על איך נולד כל נושא הפק"לים סיפרה דורית: "כשהוא התגייס לעורב גבעתי היה לו קשה מאוד. קניתי פנקס קטן בחנות סטוק וכתבתי לו שם כמה מסרים. הוא עף על זה וכל פעם שהוא היה בא הביתה היה מביא לי את הפנקס והחוזה היה שכל יום קוראים עמוד אחד ועושים את המשימה".
"כל פעם הייתי כותבת לו מסרים חדשים על בסיס דברים שהוא סיפר לי, פה ההוא מעצבן אותי ושם הייתי בוכה בשירותים שקשה לי. בקיצור הבחור סיים כמצטיין פלוגתי לא בגלל שהוא כזה חזק, אלא בגלל שהיה לו חוזק מנטלי, שאתה מעביר את האלונקה בשתיים בלילה אז מה שאתה יכול לפחות זה לחייך למי שאתה מעביר לו אותה".
דורית ממשיכה ומספרת שהפנקס "תפס" אצל חבריו של דורון מהשירות: "היו שואלים כל יום מה המסר מאמא שלו. כשהוא נסע לטיול הגדול בדרום אמריקה הוא פגש שם הרבה חבר'ה עם התמכרויות, סמים וכו' וזה עזר לו לעבוד איתם, מקליט להם בווטסאפ משימות, כמו שהייתי עושה לו ככה עשה עם אחרים".
כשדורון חזר מהטיול הוא הבין שזה מה שהוא רוצה לעשות, לעבוד עם נוער בסיכון, צעירים, באמצעות אותה שיטה של פנקס ומשימות להתמודדות עם הקשיים ובניית חוזק מנטלי. שבוע אחרי שחזר מהטיול כבר החל לעבוד עם בני נוער במכינה, עד לשביעי באוקטובר שבו כידוע הכל נעצר.
"בעברו דורון עבד שנה בנחל עוז, הדריך שם את הילדים ששניים מהם חטופים עכשיו", משחזרת אימו את הסיפור שלו מיום הטבח. "כשהוא שמע שמתחיל צבע אדום הוא אמר לעצמו באסה הלכו 400 שקל של המסיבה, בטח יסגרו אותה, נכנס לאוטו, שם מוזיקה והתחיל לנהוג. פתאום ראה פצוע על הכביש, ירד לטפל בו, העלה אותו על רכב שהיה שם, כי הרכב של דורון עצמו נשאר שם והושמד, עם כל ציוד האישי שלו בפנים".
דורון הגיע לאחת המיגוניות והתחיל לפנות פצועים ולהעלות אותם על רכבים. כשהגיע לבסוף בחזרה למרכז הארץ בעזרת טרמפ מהדרום, הגיעה תוך זמן קצר הודעה שיחידת המילואים שלו מתגייסת. "אמרתי לו שהוא חייב לבוא שנטפל בו אבל הוא אמר שהטיפול הכי טוב הוא להיות עם החברים שלו שמתגייסים. אני רק מבקש ממך, הוא הוסיף, להוציא עכשיו את הפק"ל במלא עותקים ולחלק לכמה שיותר חיילים, אנחנו צריכים עכשיו מסר מחזק".
"מצאתי גרפיקאית שצ'יק צ'ק עשתה את העבודה, בית דפוס ופתחתי פייסבוק שאני לא מבינה בזה כלום כדי להגיע בכל דרך לחיילים. הפנקס נמכר עד עכשיו רק במחיר עלות כדי לכסות הוצאות, המטרה שהורים יקנו לקבוצות של חיילים ויחלקו להם אותם. חברים של דורון עוזרים לי. יש אימהות שקנו את זה לעצמן ושולחות מסר יומי לחייל שלהן, פתחתי כבר קבוצת ווטסאפ של אימהות לחיילים ושולחת שם מסר יומי. המטרה היא לא רק לקרוא אלא גם להחליט איך אני הולך להתמודד עם פחד, מחשבות, טיפ קטן ביום שמחולל שינוי".
דורית מלמדת חשיבה הכרתית במשך הרבה שנים, עובדת עם אנשים עם התמכרויות במשך 15 שנה. "דורון לקח את זה לאיך זה באמת פעל עליו ומה המסרים שעבדו בשביל צעירים שסייע להם בעזרת הפק"ל, המסרים והמשימות".
"יש לנו 5 נקודות מכירה, אחת אצל אמא שלי בת 86 בלוד שקנו ממנה כבר 35 פנקסים, באים אליה הביתה ומקבלים כוס תה. נקודות נוספות אצל הבנות שלי ואצל חברה בתל אביב, זה הכל נולד השבוע בעצם. פיזרנו בכמה מקומות כדי לא לייקר את זה, המטרה רק לכסות את ההוצאות". לפרטים נוספים על הפק"ל היכנסו לעמוד הפייסבוק.
