כל מי שמשרת באחד מהבסיסים הדרומיים בארץ מכיר את הבעיה: המרחק מהמרכז מסבך לוגיסטית כל פעולה, פשוטה ככל שתהיה. על מנת לתקן רחפנים מקולקלים או חלקי נשק - צריך להוציא נהג עם רכב שייסע קרוב ל-400 ק"מ עד בסיס התיקון, שנמצא בצריפין או בתל השומר ויחזור את כל הדרך החזרה באותו היום.
בזרוע היבשה, שמרבית בסיסי ההכשרה שלה נמצאים בדרום, החליטו לחפש דרך אחרת שתקצר את הטווחים ותייעל את דרכי התיקון. את הפתרון הם מצאו במקום מפתיע.
"הבנו שנהגים 'מבזבזים' שעות על גבי שעות על הכבישים כדי להביא חלפים קטנים, מסכנים את עצמם ולוקחים המון משאבים מהמערכת", מסביר סא"ל מאור בן טוב, קצין הלוגיסטיקה (קלאו"ג) של המרכז להכשרות היסוד, "אז החלטתי להתקשר לחיל האוויר - בדיעבד, אחת ההחלטות היותר טובות שקיבלתי".
כבר מההתחלה, מתארים בשתי הזרועות, היה ברור שמדובר בחיבור מוצלח. המקום הפנוי בתאי המטען של כלי טיס שיוצאים מבסיס "עובדה" בדרום לכיוון המרכז - נגלה כמתאים בדיוק, דווקא לכוחות היבשה. "במקום 5 שעות לכל כיוון - 20 דקות לכל האופרציה", מדגיש סא"ל בן טוב.
"זו הייתה אהבה ממבט ראשון", מתייחס אחד הגורמים לפרויקט - שזכה לכינוי "ערבה בשחקים" על שם הסרט האמריקאי משנות ה-80, "הפתרון הפשוט נמצא יעיל בהחלט. עם תכנון נכון של לוח הזמנים נוכל להוציא ממנו הרבה מעל המצופה".
כך, בקבוצה אחת אוגדו נציגים מכלל הצבא: זרוע האוויר והיבשה, מרכז השיקום והאחזקה באט"ל ואף בסיס דרומי שנבחר לפיילוט - מחנה "סיירים", בית הספר להגנת הגבולות. "בהתחלה זה היה כמו לדבר ב-3 שפות שונות. בשביל להצליח לתקשר כל אחד למד מילון שלם של מושגים", מעידה רס"ר דנית בלומנפלד, מ"ע תובלות בזרוע האוויר.
אחרי קרוב לחצי שנה הפרויקט יצא לדרך - בשיטה סדורה ומהירה: החלקים שנדרשים בתיקון נארזים בבסיס סיירים ומתועדים ברשימה. כשהמטוס נוחת ב"עובדה", הם כבר יחכו בסמוך למסלול ויעלו תוך 3 דקות את כל הציוד הנדרש לתא המטען.
"אנחנו מעבירים מראש את החלפים, ומרכזי האחזקה באט"ל מכינים להם תחליפים זהים - שיוכלו לשמש את ההכשרות מבלי לבזבז זמן", מפשט רס"ר אסלן עמר, נגד לוגיסטיקה בבהל"ג.
בבסיס במרכז הארץ, אנשי 'מש"א (מרכז שיקום ואחזקה) 7,000' מחכים לנחיתת המטוס ומבצעים את "השחלוף" - כינוי לתהליך המהיר בו מורידים את החלקים התקולים ואת מקומם תופסים התקינים, שתוך פחות משעתיים יחצו את המדינה ויחזרו להכשרה.
"זה התיישב לנו בדיוק בנקודה הנכונה. אנחנו הרי אחראים לאפשר את המשך הכשירות המבצעית וההכשרות. לכן, מהטלפון הראשון החלטנו לקחת את הפרויקט הזה בשתי הידיים", מספרת רנ"ג לבנת שטרית מ'מש"א 7,000', "זה דורש הרבה הכנה מראש, אבל בשביל יוזמה כזו נתאים את עצמנו".
"זו בשורה גדולה", מצהיר סא"ל בן טוב, "אנחנו מצליחים לחסוך 600 שעות נהיגה בשנה ולהוציא לפועל את מה שחשבנו שלא אפשרי". בסיום הריאיון הוא מבקש להוסיף שהפרויקט לא נגמר שם. שיתוף הפעולה שנרקם בין הזרועות טומן בחובו פוטנציאל רב - וכלל הגורמים מאשרים ש"זו רק ההתחלה".
כעת, אחרי חיבור בסיסי ההכשרות הדרומיים, הם בוחנים אפשרות להעתיק את הפרויקט למקומות נוספים: "גם בסיסים דרומיים נוספים החלו להתעניין, אומנם אנחנו רק בשלבי הפיילוט אבל כבר צופים לה הצלחות גדולות".
