בין היחידות הלוחמות ברצועת עזה נמצאים גם לוחמי יחידת הקומנדו הימי שייטת 13, בסדיר ובמילואים. פועלים בעומק השטח לצד חטיבות החי"ר והשריון ומבצעים פעולות מיוחדות שהשתיקה יפה להן. לאחרונה, שלושה אנשי מילואים ביחידה הסכימו לספר ל-mako מה שאפשר על כך.
"חשוב לנו שידעו על פעילות היחידה, לא בשביל הכבוד והפרסום", הסביר אחד מלוחמי המילואים, "מה שקורה בעזה זה עם ישראל מאוחד ומנצח, ומרגיש לי שזה פחות יוצא לאזרחים. מהמעט שהייתי בחוץ, הרגיש לי שהתחושות של האזרחים זה משהו שלא מחובר למה שקורה בעזה. אנחנו כאן מאוחדים כולם ביחד, מכל גווני החברה, אנחנו מנצחים אותם. אנחנו קורעים לחמאס את הצורה והורגים מחבלים בכמויות".
"הגענו הכי מהר שאפשר מהרגע שחמאס הפתיע אותנו בשבת השחורה ומאז אנחנו כאן", הוסיף קצין במילואים ביחידה. "הלוחמים אריות וחד משמעית אנחנו כותבים כמה וכמה דפים בהיסטוריה של השייטת, חיל הים וצה"ל. אף אחד מאיתנו לא מדבר בשביל ההילה והכבוד. אנחנו לא צריכים את זה. אנחנו כאן כדי להגיד לאזרחים שנכשלנו כצבא, לא הגנו עליהם ותחת האחריות שלנו המחדל הכי גדול, אולי מאז קום המדינה. אבל אנחנו כאן כדי לתקן, להגן ולנקום במי שהעז לקום עלינו, וכדי שכל מי שנמצא סביבנו יסתכל על עזה ויחשוב עשר פעמים אם זה היה משתלם. ואני אומר שלא".
צוותי הלוחמים של שייטת 13 פועלים במסגרת האוגדות לאורכה ולרוחבה של הרצועה. תחילה ביצעו פשיטות מהים על יעדים של חמאס ובהמשך, נעו עם הכוחות של צבא היבשה שפעלו לפירוק גדודי המחבלים מהם מורכב ארגון הטרור.
"בתחילת התמרון הקרקעי בצענו פשיטות מהים, והבאנו את היתרון שלנו כיחידה ימית מיוחדת", מסביר הקצין במיל'. "הפתענו אותם מהמקומות שהגענו וסייענו למאמץ האוגדתי, בהשתלטות על מרחבי הלחימה והריגה של הרבה מאוד מחבלים. היכולת הייחודית שלנו אפשרה לנו לפעול גם בדרום הרצועה, הרבה לפני שכוחות נוספים הגיעו לשם".
"הוצאנו מחבלים מהאדמה וקראנו לחיל האוויר"
ככל שהתמרון הקרקעי העמיק וצה"ל השתלט על שטחים נרחבים יותר, מצפון הרצועה ועד לדרומה, צוותי השייטת פעלו ופועלים תחת האוגדות, ככוח לוחם איכותי עם משימות ייעודיות, שרובן מסווגות. "מבלי להגיד איפה ואיך, אחד הביצועים שאחריהם אמרתי לעצמי 'וואו מה היה כאן', היה כשעשינו אקט מסוים שגרם להרבה מחבלים לצאת מתחת לאדמה, ואז נסגר עליהם מעגל עם חיל האוויר, שפירק להם את הצורה", משתף לוחם במילואים. "הם לא ידעו בכלל שהיינו שם".
מבין כל היחידות המיוחדות, שייטת 13 נחשבים ליחידה המחוברת ביותר לצה"ל הגדול. "זה התחיל כמדיניות של מפקד היחידה ומפקד חיל הים לשעבר, אלוף במיל' רם רוטברג", התייחס לכך קצין המילואים. "בתחילת שנות ה-2000, תקופת האינתיפאדה השנייה, הוא קבע ששייטת ירדו לשטח ויילחמו כמו כל הגדודים של צה"ל, משהו שלא היה מקובל עד אז ובניגוד ליחידות דומות אחרות. מאז, שייטת פועלים צמוד לגדודים ולחטיבות וזה יתרון לשני הצדדים, שמייצר הפריה הדדית. אבל, אני לא זוכר שפעלנו או התאמנו יחד כל כך צמוד ובטח שלא בהיקפים כאלה".
"לוחם שייטת לא רגיל ולא התאמן בלחימה עם טנקים, גדודי חי"ר. שוב, בטח לא בהיקפים כאלה", הוא מסביר את הייחוד בלחימה הנוכחית. "יש גדודים שזה עובד פחות טוב ומרגישים את הפער ולפעמים גם תסכול. זה כן עובד טוב בהרבה מקומות, בעיקר עם גדודים של מילואים, שלהם יש בגרות ויכולת הסתגלות טובה".
במאמר שפרסמו אל"מ אמיר פרחי, בעבר מפקד השייטת, וסרן במיל גל פרל פינקל, קצין צנחנים בחטיבה 551, ב"מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית", הם התייחסו לשילוב של יחידות מיוחדות להן גם טכנולוגיה מתקדמת, כמו כלים לא מאוישים, עם הגדודים.
"צה"ל צריך מפקדים מיחידות מיוחדות בתפקידי מפתח בכוחות היבשה, בגלל איכותם, אבל בעיקר בשל ניסיונם בפעילות מבצעית בשטח האויב. זהו שילוב מבורך, שכן הם מביאים איתם ידע וניסיון שפותח ביחידות העילית לגדודים ולחטיבות, ובתורם לומדים כיצד פועל הצבא ה'גדול', שנושא בעול הבט"ש בשגרה, ומהווה את עיקר הכוח המתמרן של הצבא במלחמה", נכתב במאמר.
עוד ציינו כותבי המאמר: "מבצעי פשיטה מיוחדים במלחמה הם מרכיב תחבולני שנועד לתרום הן למאמץ המהלומות והן לתמרון. הפשיטה טומנת בחובה הפתעה, משבשת את מסגרת הציפיות של האויב וגורמת לו לחוש חשוף מודיעינית ומבצעית בכל מקום". בנוסף, ״מבצעים אלו יסייעו למהלומות (אוויריות ואחרות) בכך שיחשפו את האויב וישללו ממנו יכולות, ויתרמו למאמץ התמרון בכך שיכריחו את האויב לפזר את כוחותיו וייצרו תחושת נרדפות בקרבו".
"ידענו מה יש בעזה, אבל הופתענו מהכמות"
בין המשימות של צוותי השייטת ברצועת עזה - חשיפה של תת-קרקע והשמדת פירים, לצד פעולות נוספות. "אין מקום או מבנה שלא נמצא בו פיר", שיתף לוחם מילואים ביחידה, "הצוות שלנו חשף והשמיד מאות פירים ודרכם הביא לחשיפה של תוואי מנהרות, שזה מה שחשוב באמת. היינו במנהרות שלהם והרגשנו ביטחון גבוה לעבוד שם".
ברצועת עזה יש אלפי פירים, חלקם נחפרים גם תוך כדי המלחמה, כאשר הכוחות משמידים פיר אחד, לא פעם המחבלים מבצעים מעקף או חופרים אחר תוך זמן לא ארוך. לכן, מה שחשוב הוא להשמיד את תוואי המנהרות, בזה הושקעו שנים של עבודות וכסף ואת זה למחבלים קשה מאוד לשקם. את הפירים הם מנסים להסוות כמה שיותר אך הכוחות, ובהם לוחמי השייטת, מגלים אותם בסופו של דבר, יחד עם כוחות ההנדסה, ומשמידים אותם. "המנהרות הן נכס אסטרטגי, שמאפשר להם לנוע בין מרחבים ולהתקרב לכוחות ואנחנו לוקחים להם אותן", אומרים אנשי המילואים מהשייטת, כשכוונתם כמובן לכל הכוחות הלוחמים בדגש על הנדסה.
"למרות שידענו מה יש בעזה הופתענו מהכמות. ערים שלמות נבנו כמרחבי לחימה ורק במקרה יש שם גם אזרחים", מספר קצין המילואים ביחידה. "אותי הפתיעה התשתית, פירים ואמל"ח בבתי חולים ובתי ספר, במסגדים", אמר לוחם מילואים נוסף. "הרגנו מחבלים שהשתמשו בבית חולים ובית ספר כמסתור, וכשמתחילים סריקות אתה מוצא שם חבלה, אמל"ח, המון פירים בתוך המבנים וסמוך להם. ההפתעה לא הייתה שזה קיים, יש לנו מודיעין טוב והכרנו את התשתית שם הרבה לפני המלחמה. אבל הכמות, זה פסיכי. מהשיחות עם חבר'ה אחרים מכוחות היבשה שאנחנו עובדים איתם, גם הם מופתעים מההיקף. אחד המח"טים אמר בגלל זה שהפעולה תהיה הרבה יותר ארוכה ממה שחשבנו לפני המלחמה".
"חמאס לא לוחמים טובים, רק יורים ובורחים"
"אותו לוחם הוסיף בהקשר של המלחמה הארוכה: "זה לא משנה לנו. כמו שאמרתי לאשתי, שהיא הגיבורה האמיתית של המלחמה כי כל הבית והילדים עליה, זה שאנחנו לא מתכוונים לחזור עד שנסיים או עד שיחליטו לעצור אותנו. זה לא רק הכמות הפסיכית של הפירים שאנחנו חושפים. אנחנו צדים את המחבלים בכל מקום, כולל עמוק בשטח שלהם. גורמים להם להרגיש כמו חיות נרדפות. ברור לי שיהיו כאלה שייקחו את זה למקום השחצני, אבל החמאס הם לא הלוחמים הכי טובים ולא כאלה מקצוענים. רובם כאלה שיודעים לירות בקלצ'ניקוב או RPG ולברוח, ואנחנו קוטלים אותם איך שהם יוצאים מהאדמה ומתקרבים אלינו או הרבה לפני, כשהם עוד עמוק בשטח שלהם שמצטמצם בכל יום".
בין לוחמי השייטת שנלחמים ברצועה והשתתפו בכיבוש המעגן המרכזי של עזה, היו לוחמי היחידה בוגרי אירוע משט ה"מרמרה" בשנת 2010. במעגן הייתה גם אנדרטה לציון אירועי המרמרה שהושמדה על ידי הכוחות, סוג של סגירת מעגל עבורם.
אחד מלוחמי השייטת שהשתתף בכיבוש המעגן, יחד עם צוות הקרב של חטיבה 188, סיפר: "נכנסנו לשם בעוצמה, הכי חזק ומצאנו המון מחבלים ואמצעי לחימה. גם כמות גדולה של פירים. לא היה להם סיכוי מול הכוח, טנקים ורק"מ. ביצענו המון ירי לתוך הפירים ודי מהר השתלטנו על האירוע. האנדרטה הייתה עוד רגע קטן של ניצחון אישי מול מי שפעלו להשפיל אותנו. על המרמרה לוחמי היחידה שלנו נלחמו כמו אריות, אבל הושפלנו שם עם כל מה שיצא וזה שמדינת ישראל שילמה להם פיצויים אחר כך. בסוף באנו למקום הזה והחרבנו אותו".