"לא דמיינתי שזה (צוק איתן) יקרה, וכשאתה מגיע מהמטה אתה לא מבין את חשיבות השריון ומה זה מלחמה, לא מבין עד שאתה מגיע לשם". את הדברים האלה אמר לנו השבוע סגן א', שביום רביעי האחרון סיים את מחזור 42 של קציני יבשה אחוד. מדובר במאורע מרגש במיוחד עבורו שכן זו הפעם השנייה שהוא עומד מתוח על רחבת המסדרים של בה"ד 1 ומסיים קורס קצינים.
סגן א', מי שאמור היה לשרת במטה מפנק עם מחשב ואורות ניאון, לפתח את מערכות הלחימה של העתיד, החליט להחליף את המדים בסרבל השריון ואת המחשב והמזגן בשמן של הטנק ואבק הנגב. מבחינתו, מדובר בשליחות, חלק חשוב ביכולת שלו לפתח אמצעי לחימה טובים יותר ולא פחות מזה, "הגשמה אישית והשפעה על דור לוחמי העתיד".
טקס סיום קורס קציני יבשה אחוד, מחזור 42, נערך במעמד הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, שאמר: "היום אנו מפקידים בידיכם את המשאב היקר ביותר שלנו – החיילים והחיילות, פקודיכם. עליכם לקבל החלטות, לעיתים קשות ומעוררות מחלוקת, להכתיב רמת דרישות ונורמות גבוהה, על מנת להכינם לאתגרים בשדה הקרב". נראה שסגן א', בוגר הקורס, הבין את דבריו של הרמטכ"ל כבר בתחילת השרות.
לפני למעלה מחמש שנים, הוא התקבל לפרויקט תלפיות היוקרתי והחל מסלול שנמשך שלוש שנים וחצי. מטרתה של תכנית תלפיות היא גיוס של צעירים וצעירות, אלה המוכשרים והטובים ביותר, למערכת הביטחון, בתוכה הם יוכשרו ויעסקו בתפקידים מרכזיים במערכי המחקר והפיתוח הביטחוניים. ההכשרה הארוכה הזו כוללת לימוד לתואר אקדמאי בתחומי פיזיקה, מחשבים ועוד, בשילוב הכשרת היחידות הלוחמות של צה"ל ושאר גופי מערכת הביטחון.
"אני סיימתי את הקורס כסגן וכבר באוקטובר אני אמור לקבל את הסרן", אמר כשהצביע על אחד מהיתרונות של מי שיצא לקורס קצינים עם פז"ם שעולה על אלה של מפקדיו. "התגייסת לתלפיות בגיל 19, אחרי שסיימתי שנת שרות. הרעיון של התכנית הוא להכניס אנשים שמיינו אותם מראש לערכים שלצה"ל חשוב לקדם, בעיקר מהבחינה הטכנולוגית, אבל לא רק. המסלול עובר כמעט בכל מערכת הביטחון כדי ללמוד ולהכיר אותה".
תואר בפיזיקה וטירונות צנחנים
סגן א' מתחיל בעצם את התואר הראשון, פיזיקה במקרה שלו, בטירונות צנחנים. את חופשת הסמסטר הוא העביר בהכשרה על טנק וכך למעשה נראה מסלול הכשרה של שלוש שנים וחצי, כל פעם יחידה אחרת. חוץ מצה"ל, הם מגיעים גם לשאר זרועות הביטחון של מדינת ישראל כמו השב"כ והמוסד. "עוברים גם במערכים של מודיעין, חיל האוויר, חיל הים וגם במערכים של משרד הביטחון, כאשר בסוף המסלול כל אחד מכוון לאיזו יחידה הוא רוצה להגיע, שם הוא חותם שש שנים ונותן את התרומה שלו למערכת".
זה השלב שבו הם כבר מתיישבים על כיסא המפתח ומתחילים להשפיע על המערכות ועל יכולת הלחימה של צה"ל. בודדים, בודדים מאוד, בוחרים לעשות עצירה של התכנית וללכת למסלול הכשרה קרבי. במחזור של סגן א', מדובר על ארבעה חיילים בלבד. "הגעתי לשריון, הורדתי את הדרגות והתחלתי את המסלול מההתחלה. הרבה אנשים שואלים אותי למה", הוא מספר, "לי היה חשוב לעבוד עם האנשים בשטח, גם בקטע של חינוך והשפעה. חוץ מזה, הבנתי שהשטח זה המקום שבו הדברים מתרחשים והיה חשוב לי להיות שם".
כאמור, בודדים בוחרים לעצור את התכנית ולעשות מסלול קרבי, כשהרב הולכים בדרך כלל לטיס או לאחת היחידות המיוחדות. סגן א' בחר באופן די נדיר בשריון. הוא מסביר כי "היה חשוב לי להשפיע ולפקד, על מי אתה מפקד בטיס?". הוא ציין כי "עוד בשנת השרות היה לי ברור שאני רוצה ללכת לגדודים וכמה שזה קלישאה, לראות את העם שלנו". הוא הפתיע אותי כשאמר "יש גם משהו מקבל בלהוריד את הדרגות. כי אתה גם מוריד את האחריות ונכנס למסלול שאתה כבר מבין את מה שקורה מאחורי הקלעים, הכל יותר פשוט. מצד שני, כן, זה מתסכל שאין לך אחריות הרבה זמן. אתה מגיע לעשות ולעבוד כשאני כבר חתום על חמש שנים של הכשרה ורק עכשיו מתחיל להשפיע ולפקד".
כיוון שא' כבר עבר טירונות ואימון מתקדם בצנחנים, וכמו חבריו גם הוצב במגוון רחב של יחידות קרביות, הצבא וויתר לו על הטירונות. הוא מגיע ישירות לשלב המקצועות ומשם להכשרת הצמ"פ (צוות מחלקה פלוגה). "הצטרפתי באופן מלא בשלב הצמ"פ כשנכנסתי לצוות אורגני. זו הייתה תקופה מאוד מעניינת כי הייתי עם האנשים שאני מחפש להשפיע עליהם", הוא מספר.
נקודה קטנה שעולה בשיחה, נוגעת לרגע בו מגלים לוחמי השריון הצעירים מי נמצא לצדם, מה גילו ומה בדיוק הפז"ם שלו, "היו בטוחים בהתחלה שאני מ"צ, אבל ברגע שהורדנו את זה מהשולחן היה חיבור ממש טוב, בסופו של דבר הגעתי לשם ללמוד. כשהיה מקום שהייתה לי האפשרות לתת מעבר, בעיקר בחלק של הטכנולוגיה והטנקים, אז באתי יותר לידי ביטוי. זה חיל מאוד טכנולוגי כך שזה נתן לי יתרון".
רשימת הקניות מצוק איתן
מה שלא היה בתכניות של סגן א' כשהחליט על המסלול הקרבי, זה מבצע צוק איתן. שאלתי אותו האם זה היה השלב שבו אמר לעצמו - איזה טעות עשיתי. הוא מודה שהיה הלם קל, אבל מדגיש שהוא שמח שהייתה לו הזכות להשתתף במבצע. "האמת שלא דמיינתי שזה יקרה, זה לא היה בתכנית. מה גם כשאתה מגיע מהמטה אתה לא מבין מה זה מלחמה, אבל למדתי הרבה מאוד על עצמי ועל התחום. בצד של מה אני עושה בתור תלפיון, הבנתי שמי שינצח את המלחמה הבאה זה האנשים שידעו להפעיל הכי טוב את הטכנולוגיה. אין ספק שהמבצע הזה תרם לי המון. זה גרם לי להבין שלטכנולוגיה יש את המקום המוכבד שלה, אבל אם לא נצליח לחבר אותה לאנשים זה לא יהיה שווה כלום".
בצוק איתן הוא נלחם במסגרת חטיבה 460 של השריון, שפעלה במרכז רצועת עזה, שטח לחימה שהיה מאוד חם. "הגדוד שלי פעל בפיקוד של הצנחנים והיו שם רגעים שבהם לא הבנתי איך עברתי כל כך מהר מאיפה שהייתי לתוך רצועת עזה. אבל זה היה מאוד משמעותי והבנתי שיש דברים יותר חשובים מלהיות למשל, המתכנת הכי טוב".
גם במהלך הלחימה הראש שלו לא הפסיק לעבוד, כיאה לתלפיון, והוא מציין שהיו לא מעט מקרים ומקומות שבהם הוא אמר לעצמו - את זה צריך לשפר או פה צריך להמציא משהו. "ברור שהיה דבר כזה, יצאתי משם עם רשימת קניות", אמר בחיוך. "אבל זה חלק מהרעיון. מה שנחמד במסלול שאני עושה זה שיש לי את זווית הראייה של החיילים ואת היכולת לרחרח אצל הדרגות הגבוהות כדי לראות מה קורה מאחורי הקלעים. כמובן של רק אני חשבתי על זה וכבר עכשיו יש דברים שמתחילים לעבוד עליהם", הוא מדגיש במה שנראה לי יותר כסוג של הצטנעות. "בעקרון, המסלול עובד בצורה מאוד חלקה ואני נמצא בקשר תמידי עם מחלקת אמל"ח, לשם אני אגיע בסיום המסלול הפיקודי שלי בשריון. שם יש את מי שמפתח את הטכנולוגיה".
לפני שיגיע להשפיע במחלקת אמל"ח, יש לו עוד כמה תחנות בהן הוא רוצה לעבור. ההצבה הראשונה שלו תהיה מ"מ הכשרות בשריון, "אני מרגיש שהחזיקו אותי עם רסן חמש שנים וזה החלום. ביקשתי להגיע לתפקיד הזה כהתחלה ואחרי זה אני מתכוון להגיע למבצעית ויותר להתמקצע בטנקים. להיות במקום שבו הדברים קורים. תמיד שומעים בחדשות על כל מני תקריות ובסוף זה חיילים שלנו ששיקול הדעת שלהם קובע את התוצאה, ולי מאוד חשוב להיות שם ולא להיות רק משתתף מהצד". לנו יש הרגשה שבעתיד הלא רחוק נזכה לראות מערכות שפותחו על בסיס הניסיון הקרבי של סגן א'.