לאחרונה חשפנו ב-mako על כך שצה"ל שכח להכין בזמן חילוף לחטיבה שתופסת את המסדרון ברצועת עזה, וכתוצאה מכך הודיע למפקדי ארבע חטיבות שנמצאות בבית להתכונן ובסופו של דבר נבחרה אחת מהם, חטיבת אלכסנדרוני.

כעת, חטיבת השריון במילואים 8, שלא הייתה אחת מהארבע שקיבלו התראה, נקראה בצו 8 להצטרף גם היא לחטיבת אלכסנדרוני במסדרון בעזה. בהתראה של ימים בודדים בלבד, ולאחר שהסבב הקודם הסתיים רק בחודש שעבר – חודש אפריל. מפקדים ולוחמים בחטיבה קרועים בין הרצון להתייצב לכל קריאה לבין המחיר שמשלמות המשפחות, כשהם חשים שעל חטיבות מסוימות מעמיסים יותר מאחרות והמשימות לא מחולקות באופן שוויוני.

"אנחנו מבינים את המצוקה ואת חשיבות המשימה. מתי שיקראו לנו נתייצב. אבל הם (צה"ל) חייבים לעשות את זה מסודר והוגן. המפקדים והלוחמים שחוקים, המשפחות מפורקות", אמר אחד מקציני חטיבה 8. הוא סיפר כי הם נקרעים בין הרצון שלהם לתרום ולהגן על המדינה לבין השחיקה והמחיר הנפשי והמשפחתי שהם כבר משלמים.

בניגוד לימי השגרה, צה"ל מגייס את המילואים תחת צו 8, ולכן החוקים וההסדר שיש בשגרה לא מתקיימים בתקופת המלחמה, וניתן לגייס את חיילי המילואים על פי שיקול דעת של הצבא ובהתראה של יום. זה קורה לא מעט ואחד המפקדים שקיבל אתמול צו גיוס חירום ליום חמישי הקרוב אמר: "הציפייה שלנו היא שאחרי שמונה חודשים של מלחמה כבר יהיה סדר בתהליך הגיוס וחלוקה הוגנת בין החטיבות".

המפקדים של חטיבה 8, ולא רק הם, מדברים על מה שלטענתם הוא לא פחות ממחדל. "אתה רואה שמישהו שם למעלה לא מבין את המילואים ומתייחס למסגרות כמו בצבא הסדיר. זה לא עובד ככה", אמר לנו גורם נוסף בחטיבה. "הלוחמים שלי התגייסו בהמוניהם ב-7 באוקטובר והיו במילואים עד סוף דצמבר. בינואר, אחרי זמן קצר מאוד בבית, הקפיצו אותנו שוב לעזה והיינו שם עד אפריל כולל. נאמר לנו במפורש שעד 2025 לא יגייסו אותנו שוב".

אותו גורם הוסיף ש"כולנו מבינים שאין הרבה אנשים שיכולים לעשות את העבודה. אבל אם אתה מגיע לגיוס של הגדוד בהתראה של ימים זה אומר שמשהו בניהול של הצבא לא דופק נכון, וזה גומר את האנשים".

אחד מהלוחמים של חטיבה 8 אמר בשיחה עם mako: "אנחנו אוהבים את המדינה ואת צה"ל, ברור שתמיד נבוא בשביל החברים. אם אני מחליט לא לבוא זה יהיה על חשבון החברים שלי". אבל הוא מוסיף "הם לא יכולים לקחת את המוטיבציה וה'רעל' שלנו ולנצל את זה. אני רואה כמה אני טוחן את החיים וחברים שלי בחטיבות אחרות עושים הרבה פחות. לא בקטע של 'לפתוח עין', אתה מבין שאין שום סדר".

כל מי שדיברנו איתו סיפר על חשיבות המשימה, על האהבה שלו לצה"ל ובטח שעל הרקע של המלחמה שמוסיפה לתחושת השליחות. "אבל יש לי מפקדים ולוחמים עם בעיות כלכליות קשות בבית שרק החמירו במלחמה, או עם אישה בהיריון בחודש תשיעי או שרק ילדה. יש עוד הרבה בעיות, בסוף מדובר באזרחים ולך תסביר להם שאתה צריך אותם למשימה שהפילו עליך ואתה בעצמך לא מבין למה בצורה כזאת מבולגנת", אמר לנו אחד המפקדים שהוקפצו ביום שלישי.

עוד נציין שקיבלנו ב-mako פניות רבות גם מנשות המפקדים והלוחמים שסיפרו על תחושה של פירוק התא המשפחתי, העומס הכבד וגם על כך שקרנות הסיוע שהוקמו בתחילת המלחמה כדי לסייע למשפחות המילואים "מסייעות הרבה פחות", כפי שאמרה אישתו של אחד המפקדים.

אחת מנשות אנשי המילואים של חטיבה 8 אמרה: "את החודשים הראשונים הבנו כמובן. גם כשנפל עלינו הסבב מילואים השני שגם היה בהפתעה אמרנו שאין סדר וארגון בגלל המלחמה וספגנו. אבל הם עצמם משלמים מחיר בריאותי ונפשי כבד, מחיר כלכלי כבד והצבא לא מבין את זה". אשת מפקד הוסיפה: "בעלי סיפר לי על גדודים שלא גייסו מינואר. מה שקורה כאן, זה מטורף, הזוי".