אסון גדול נמנע אמש ביישוב תקוע בזכות אומץ הלב של תושב אחד. בשעות הערב מחבל חמוש בסכין חדר ליישוב מבעד לגדר והתקרב לבית משפחת מימון. אב המשפחה, שישב באותה עת במרפסת, זיהה אותו וניטרל אותו, מה שמנע פיגוע קשה.
הבוקר (שני), שיחזר יאיר מימון את אותם רגעים דרמטיים כשהבין שהמשפחה שלו נמצאת בסכנה אמיתית. "מירב ואני ישבנו במרפסת ושתינו כוס תה. זה הזמן הרגוע שלנו, יש לנו שבעה ילדים וצריכים קצת שקט", סיפר לניב רסקין, "סגרנו את הדלת וישבנו בחוץ. פתאום, ראינו ראש מבצבץ מהגדר החיצונית של היישוב שנמצאת שלושה מטרים מהגדר שלי. אנחנו הבית המערבי ביותר. קלטתי בן אדם מטפס וצעקתי לו, 'עצור, מי זה?'. הבנתי שיש פה משהו מוזר. הוא ענה משהו לא מובן והמשיך לטפס על הגדר".
"המחבל ניסה לעבור את הגדר וברגע הזה נפל לנו האסימון - זה אירוע פח"עי. רצנו הביתה, מירב סגרה את הדלתות והתריס במרפסת ואני רצתי לחדר לקחת את הנשק. הייתי צריך להחליט בתוך שבריר שנייה מה עושים ואיך מתמודדים עם האיום הזה. אין לך הרבה זמן לחשוב, אתה מבין שהמחבל עומד להיכנס לבית שלך".
פחדת?
"מאמין שגם פחד היה שם, אבל בעיקר הרבה אדרנלין. רציתי להודיע לכיתת הכוננות כדי שלא אהיה לבד בסיפור הזה, אנחנו יודעים כמה זה קריטי להקפיץ כוחות, מצד שני המחבל עוד שנייה נכנס לבית. ביקשתי ממירב להיות זאת שמודיעה לכיתת הכוננות, נתתי לה את הפלאפון שלי ואמרתי לה להודיע בקבוצה של כיתת הכוננות שיש אצלנו מחבל. בזמן שהיא עשתה את זה, אני יצאתי אל מחוץ לבית כדי למצוא אותו".
איפה המחבל היה באותם רגעים?
"יצאתי לשביל הגישה לבית והתחלתי לסרוק את הרחוב מתוך הבנה שהמחבל נמצא באחד הבתים. בינתיים הוא התגנב מאחורי המכונית שלי, ליד עץ הזית. לא ידעתי שהוא שם. הוא ניסה להגיע אליי מאחורה, אבל הדריכה שלו על האדמה של עץ הזית יצרה רשרוש שגרם לי להסתובב ולזהות שהוא מאחוריי".
כשהסתובבת, מה ראית מולך?
"היה די חשוך, אבל הצלחתי לראות בן אדם עם סכין מתקדם לכיווני. צעקתי לו: עצור, הוא צעק לי 'שקט' במבטא ערבי כבד ועשה עוד צעד קדימה לכיווני. ואז, סידרתי לו דייט עם 70 בתולות, שיהיה לו נחמד".
איפה הילדים שלך היו בזמן הזה?
"הבת שלי ראתה הכל מחלון המטבח. היא ראתה אותו מתגנב מאחוריי אבל לא יכלה לצעוק או לעשות משהו".
אתה גיבור, פעלת בקור רוח מדהים.
"אני חולק על הטייטל 'גיבור', אני לא חושב שזאת המילה המתאימה פה. היה לנו פה הרבה מזל, אבל אתה יודע, גם הייטקיסט שמנמן לא מיוחד, נהיה משהו קצת אחר כשמבין שמישהו מגיע לרצוח את המשפחה שלו".
איך הצלחת לפעול במיומנות ומקצועיות כזו? יש כאלה שהיו בורחים.
"אנחנו חיים פה בסביבה עוינת, לא בשוויץ. אני בכיתת כוננות 13 שנה, לפני זה עשיתי צבא, אנחנו אנשי מקצוע. בנוסף לזה שאנחנו מורים, הייטקיסטים ועורכי דין, אנחנו גם אנשי צבא וזה טבוע בכולנו. זה בא לידי ביטוי".
משה סוויל, יושב ראש היישוב תקוע, הוסיף: "יאיר גיבור. לא של היישוב, של המדינה. אנחנו מודים לו על התעוזה, אומץ הלב וההצלחה לחתור למגע ולמנוע אסון גדול מאוד ביישוב. לצד זה, התושבים לא ישנו טוב הלילה, יש להם הרבה חששות. זאת לא החדירה הראשונה ליישוב, אבל הפעם זה היה ממש לתוך שביל הגישה וחצר הבית".
מה צריך לעשות ביום שאחרי?
"בתקוע יש 5,000 תושבים שבסך הכל חיים בשכנות טובה עם השכנים שסובבים אותנו. יש פה סביבה עוינת, אבל רצון לשמור על מרקם החיים המיוחד ביישוב. מצד שני, אנחנו מצפים ממערכת הביטחון ומהממשלה להחזיר את ההרתעה לשטח. דין תקוע כדין אלעד, תל אביב ובאר שבע. אנחנו מרגישים את גל הטרור הזה שעוטף את כולנו ומצפים מהממשלה לעשות צעדים כדי להחזיר את השקט והשלווה הכל כך מיוחדת שהייתה פה".
יש דרכים להגביר את האבטחה בגדר?
"מעבר לגדר אין עצירה של החיים של כולנו אלא חממות, חקלאים שנמצאים בשטח ומסחר בצומת תקוע. לתושבי תקוע חשוב לחוות ולהרגיש את השטח והביטחון. ברגע שאנחנו משחררים את הביטחון מכל מה שעוטף את היישוב, אז המחבלים מנצלים את ההזדמנות וחודרים פנימה. המטרה שלנו זה להרחיב את מעגל הביטחון של היישוב".