ב-7 באוקטובר התארחו ג'קלין ואבי שויגר אצל המשפחה בקיבוץ עלומים שבעוטף עם כל המשפחה. 12 שעות שהו במרחב המוגן בזמן שראו מחבלים מסתובבים ויורים לכל עבר עד שחולצו על ידי כיתת הכוננות. מאז העידו שחוו טראומה קשה וכי התקשו לצאת מהבית. אתמול (ראשון) החליטו כן לצאת, הצטרפו לטיול גמלאים - עד שזה נקטע באירוע דריסת המשאית, שעד כה נבחנת האפשרות כי מדובר בפיגוע, בצומת גלילות.
הבוקר (שני) שוחחו בני הזוג שויגר עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" ושיתפו בתחושות. "אנחנו בסדר, אחרי יום קשה שהיה לנו אתמול. היינו בדרך למוזיאון מורשת המודיעין, הגענו וירדנו מהאוטובוס. חלק ירדו מהחלק האחורי, אנחנו מהדלת הקדמית", תיאר אבי. "איך שירדנו ראינו משאית מגיחה במהירות עצומה ונכנסת באוטובוס. למזלנו ראינו אותה בשנייה האחרונה והצלחנו לברוח. אנשים נלכדו מתחת למשאית, מראה מזעזע".
ג'קלין, מה עובר בראש באותן שניות?
"אחרי 7 באוקטובר נשארתי דרוכה, כנראה אמשיך. ירדתי מהאוטובוס וביקשתי מאנשים שיבדקו מי סביבם. חיפשתי את בעלי וראיתי את המשאית דוהרת ונכנסת באוטובוס ובעצים. צעקתי: 'פיגוע', אני בטוחה שהצלתי כמה שברחו. זה נראה ממש פיגוע. ראיתי את בעלי, ניסיתי להסדיר נשימה. דיברתי עם אחותי ופתאום המראה הקשה הזה, אנשים לכודים מתחת למשאית ואי אפשר להגיע אליהם. צעקו להזמין את מד"א. אמרתי שלא אתקשר אליהם כי ב-7 באוקטובר התקשרתי והם לא באו. התקשרתי להצלה, ראיתי את האופנועים שמגיעים, ואחר כך הכניסו אותי לבסיס והרגשתי שאני עומדת להתעלף. זה היה הטיול, עד שהסכמנו לצאת".
כמה האירוע אתמול הציף הכל?
ג'קלין: "הרגשתי כמו ב-7 באוקטובר, לא הצלחתי לעמוד, רעדתי כולי".
אבי: "ב-7 באוקטובר נכנסו לממ"ד בעקבות אזעקה, ישנו בפנימייה של מכינה קדם צבאית שהחתן שלי עומד בראשה בעלומים. כשיצאנו מהממ"ד הסתכלתי דרך החלון וראיתי אופנועים נכנסים. לא הבנתי שזה מחבלים אבל שמתי לב שאלו לא רובי M-16. הם ראו את התאילנדים שעבדו ברפת, דהרו אליהם וריססו אותם. ברגע הרגו 20 אנשים, ואז חזרו לירות לכיוון הממ"ד שבו היינו. הזעקנו את כיתת הכוננות, אחד הגיע כבר פצוע ומפה והלאה ישבנו בממ"ד עד אחר הצהריים כשהגיעו חיילים שחילצו אותנו".
ג'קלין, כמה המחשבות בשעות האחרונות על זה שניצלת פעם נוספת?
"חשבתי על זה הלילה. ב-7 באוקטובר חשבתי שמה שהציל אותנו זה כיבוד ההורים, זה שהחתן שלי תרם כליה, זה מה שהחזיק אותנו. שלשום אמרתי לאחותי שביקשתי ברכה, קמע. הרב בירך אותנו, נתן תפילה. לא הספקתי להעביר את הברכה אז היא הייתה איתנו. משהו שמר עלינו, זה מעל הטבע. פשוט נס".