"שיהיה ברור. צה"ל מוכן לתמרון (הקרקעי בעזה), ואנחנו נקבל החלטה ביחד עם הדרג המדיני אודות המהות והעיתוי של השלב הבא", אמר השבוע הרמטכ"ל הרצי הלוי. עוד אמר רא"ל הלוי: "אנחנו מנהלים מלחמה, בשלב הזה ישנם שיקולים טקטיים עד אסטרטגיים המאפשרים לנו עוד זמן לשפר ולנצל כל דקה כדי להיות מוכנים אפילו יותר".
והם מנצלים כל דקה. עשרות אלפי לוחמים בסדיר ובמילואים נמצאים גם ברגעים אלה ממש באותם שטחי אימונים, מתכוננים למהלך שכולם מצפים לו, התמרון הקרקעי. בזמן שצה"ל כותש את עזה מהאוויר, יבשה והים, הלוחמים האלה מתרגלים את המשימות שיבצעו בעזה, מבצעים ירי חי בכמות שלא נראתה כאן שנים ומשפרים את המיומנות המקצועית שלהם כלוחמים וכיחידות.
"ברור שיהיה מחיר גם בגלל טעויות, בעיקר בימים הראשונים", אמר קצין בכיר. אולם הקצינים שאחראים על האימונים אותם פגשנו בשטח הוסיפו: "אנחנו בתחושה טובה וברורה שהם יביאו ניצחון מוחלט".
צה"ל מגיע למלחמה בעזה אחרי שנים ארוכות בהן הזניחו את זרוע היבשה. צה"ל לא ביצע תמרון משמעותי מאז שנת 2006, צוק איתן היה אירוע מינורי בהקשר הזה, והלוחמים ביצעו לאורך השירות שלהם בעיקר משימות שיטור.
נקודה משמעותית נוספת, רבים מהם מגיעים לאימונים אחרי שנלחמו ביום שבת ה-7 לאוקטובר, שם הם איבדו חברים רבים שנהרגו, נפצעו ואף נחטפו לעזה. בין החיילים והחיילות שבצאלים יש גם כאלה שמתגוררים בעוטף עזה ואיבדו בני משפחה רבים.
מתאמנים לעזה בלש"ביית "בארי"
קשה לפספס את התכונה הרבה והחריגה בבסיס צאלים אליו הגענו, גם עבור מי שכבר התאמן שם. כמות הכוחות אדירה וגם נפח האש, ירי נשק קל ופגזים נרחב מאוד באופן חריג. בשטח הוקמו בתוך ימים בודדים לשב"יות (מתחמי לחימה בשטח בנוי) ענק שזכו לשם בארי, על שם הקיבוץ ו"שטחי הרס" שהכוחות יפעלו בהם אחרי התקיפות מהאוויר.
רק בשבוע האחרון נבנו שם עשרות בתי דמה. בצה"ל מדברים על הבנייה הכי גדולה שהייתה. באחת הלש"ביות שביקרנו בהן, יכולים להתאמן שלושה גדודים במקביל. קצב האימונים בשיאו כשהמטרה היא הגברת הכשירות בזמן מלחמה ותוך כדי הרחבת תשתית האימונים, עם הגדלת צוותי חניכה. לא פחות חשוב, בלי לספוג נפגעים מאירועי בטיחות.
בשטח ניתן לראות את מפקד צאלים עצמו, תא"ל קובי הלר, עובר בין הכוחות ומדבר עם אחרון החיילים כדי להיות עם האצבע על הדופק. את סא"ל עומר בר לב, רע"ן במל"י (מרכז לאימוני יבשה), אני מראיין תוך כדי שהוא חונך אימון משולב של חי"ר עם טנקים באש חיה. לוחמי קורס מ"כים מסתערים על היעד במשולב עם טנקים של 188, ירי כבד של חי"ר ושריון מלווה אותנו לאורך כל הראיון.
"יומיים אחרי שהמלחמה פרצה כבר קיבלנו כוחות סדירים ומילואים כדי לאמן אותם. כל אחד בהתאם לכשירות שלו", הסבר סא"ל בר לב. "שטח האש שאנחנו נמצאים בו מאפשר אימונים של כל סוגי הכוחות, חי"ר, שריון, הנדסה. ובעצם אימנו אותם לקראת התמרון בעזה. ההבדל המשמעותי ביחס לאימונים שלפני ה-7 לאוקטובר לאחרי, זו הכמות. הקצב היום יותר גבוהה, אם לפני היה לכוח זמן להתארגן ולהיות רגוע, עכשיו אנחנו רוצים לאמן כמה שיותר כוחות ובקצב יותר גבוה".
"בשבת של ה-7 לאוקטובר וביומיים שאחרי מל"י תפס משימות שלא קשורות לאימונים", סיפר סא"ל מיכה דהן, רע"ן מפקדים ובקרוב מג"ד 101 בצנחנים. מפקדי הענפים והמאמנים מצאלים נלחמו, כשרבים מהם הגיעו לשטחי הלחימה בעוטף על דעת עצמם, כולל סא"ל דהן עצמו שנלחם בשדרות וישובים נוספים.
"וביום שני קיבלנו אחריות על חטיבות לאימון. זה אומר שאתה לוקח אותם מרמת אימון פרט, פק"ליסטים ועד לרמת התרגיל הגדודי בירי רטוב. להביא אותם לרמת מוכנות כזו שאנחנו אומרים שיש פה יחידה מוכנה ללחימה".
סא"ל דהן מסביר שהכוחות מתאמנים בעצימות מאוד גבוהה. "גם בגלל הזמן שדוחק ואתה לא יודע אם יש לך עשרה ימים לאימון, או 24, 48 שעות כשאתה צריך לייצר סדרי עדיפויות, לדחוף הכי חזק שיש להספיק כשירויות נדרשות, שהגדרת אותן כחשובות למחר בבוקר. אתה מנתח את המשימה המבצעית את הטכניקות הנדרשות והכשירות החשובה ועליהן אתה שם את המוקד".
זה אומר מיומנות הלוחם מרמת הפרט, כיתה ומחלקה ועד לרמת הגדוד. זה אומר גם אופן הפריסה, איך לנוע בחיפוי באזורי הרס ובימים אלה שטחים נרחבים בעזה הרוסים כתוצאה מתקיפות חיל האוויר על עמדות חמאס שמסתתר שם.
"זה גם אומר אימון בהפעלת האמל"ח שזה לא עניין של מה בכך, התמודדות עם מטענים ומלכודים. וברמה היותר גבוהה זה לראות שיש תיאום בין המחלקות וקווים ברורים בארגון הלחימה, שיש סימונים בין כוחות. וברמה העוד יותר גבוהה ששמים דגש על פיקוד ושליטה, ניתוח יעדים והתאמת התוכנית המבצעית ליעדים האלה". גם כאן, חשוב להגיד שמפקדים יפגעו, הם נמצאים מלפנים וזאת גם הציפייה וצה"ל מתרגל אותם לאירועי קיצון בהקשר, הזה כדי שהכוח ימשיך להילחם גם כשזה קורה.
כדי שזה יקרה, הגדילו משמעותית את סד"כ המאמנים, רבים מהם אנשי מילואים ומתנדבים "שכל אחד מהם רוצה לבוא ולתרום", אמר סא"ל בר לב. על לוחמי המילואים אמר "הם מגיעים עם הרבה ניסיון ובגרות, ויש גם משהו במנטליות שלהם בכל הסיטואציה הזאת".
"המאמנים והסדירים שמתאמנים פה, נלחמו ביום שבת וראינו שם דברים מאוד קשים", ממשיך ומתאר בר לב, "והסיטואציה הזו ראשונית ומורכבת. המילואימניקים נותנים במפגש הזה את הניסיון הידע והדינמיקה שלהם. הלך רוח רגוע יותר וזה משפיע. זה חשוב שהם פה והשילוב של סדיר ומילואים זה יתרון חשוב".
מצמצמים פערים ומסירים חלודה
צה"ל מנסה לצמצם פערים ובשטח ניתן לראות גם שיירות לוגיסטיות ענקיות עם כמות אדירה של תחמושת. צה"ל מתרגל גם את זה, הכנסת לוגיסטיקה קרבית קדמית לכוחות הלוחמים, גם תחת אש. מולנו פלוגה של גדוד שבמלחמה הוא בצק"ח (צוות קרבי חטיבתי) תחת חטיבה 188, מבצע ירי ומתאמן עם הטנקים של החטיבה.
"הם עובדים בעיקר על טכניקות שישתמשו בהם בלחימה. השילוב של החי"ר והשריון קריטי בקרב והם צמודים כתף לזחל. זה משהו שהיה קיים, אבל עכשיו זה בעוצמות הרבה יותר גבוהות, בתדירות וקצב גבוה יותר. כדי להתגבר על האויב נדרשת לחימה של כוחות משולבים ופה החשיבות של התרגיל הזה שאנחנו רואים".
צה"ל הקים במל"י אתר ענק שמטרתו לאמן את הכוחות בצורה טובה ואיכותית. שידעו איך לעשות את זה עם אורך נשימה, מתוך הבנה שזה יהיה ארוך, שיבינו גם שיהיו פצועים והרוגים, כולל מפקדים. במטרה ללמד פיקוד ושליטה בהפעלה רב חילית ובמסגרת של תמרון ענק.
"אנחנו עובדים איתם ממש מהיסודות של הלחימה, אבל על פי התאמה לכוח שמתאמן. מילואים שלא התאמנו הרבה זמן צריכים את זה יותר מהסדיר למשל", אמר סא"ל בר לב. עוד נקודה חשובה, מרגע שהם ייכנסו לעזה, "תלווה אותם אש בעוצמה בלתי רגילה. אש צמודה מלווה לא משנה מה יהיה בדרך. חזק ואגרסיבי במטרה להשמיד כמה שיותר מטרות, כולל בהיבט של תת קרקע", אמר לנו קצין בכיר.
בכיר בצה"ל אמר לנו שבין האיומים המרכזיים עליהם הכוחות מתאמנים, הן המנהרות שחמאס בנה לאורך שנים. חיל האוויר תוקף מאז פרוץ הקרבות גם את תוואי המנהרות, תקיפות שבוצעו גם לפני המלחמה בסבבים שהיו מול הרצועה. אולם ההבנה הצבא היא שהאיום הזה עדיין משמעותי.
אין דרך אמינה לבצע בקרת נזקים (BDA) אחרי אותן תקיפות. כוח קרקעי שנכנס לעזה נדרש להבין שהוא יבצע לחימה כזו שבמהלכה מחבלים יוכלו לתקוף בהפתעה ולהיעלם במהירות. לכן כוחות היבשה מתאמנים על מענה מלא גם בלב הכוח כשהם מוקפים בכוחות אחרים, וזה אתגר מבצעי לא פשוט.
עניין המנהרות בעזה חזר על עצמו עם כל המפקדים והלוחמים שפגשתי שם. "אנחנו עובדים עם הכוחות על התקדמות והגנה חפוזה", הסביר סא"ל דהן. "ההבנה היא שהאיום יהיה מכל כיוון ופיר של מנהרה שאתה לא מודע אליו יכול להיות גם מאחור".
"בשלב הראשון לא יהיה קל למצוא אותם, ואנחנו מבינים שזה אימון חשוב גם בגלל פירי מנהרות וגם בגלל נשק תמ"ס (תלול מסלול) שילווה אותם כל הזמן ואיומים נוספים מהתווך העילי (אווירי) שאנחנו מאמינים שיכול לסכן את הכוח. הסיכון יצטמצם משמעותית עם התנהגות מבצעית נוכונה, כששוב זה חוזר לרמת הפרט והמפקדים עד הזוטרים ביותר".
אחרי השבת השחורה: "אין בצד השני מי שיעצור אותנו"
סא"ל דהן התייחס גם לעובדה שלוחמים ומפקדים שמתאמנים לתמרון הקרקעי, חוו רגעים קשים בשבת השחורה ואומר ש"צריך לנתב את זה למקום הנכון של ניסיון מבצעי או חוויה קרבית משמעותית כדי להסביר את השלב הבא. לצד זה כמעט ואין זמן מנוחה ומתרגלים המון. כאנשי מל"י חשוב לנו להעביר להם שכל דקה היא קריטית להצלחת המשימה ולחיי אדם".
הוא התייחס גם למילואים ואמר: "הופתעתי משני דברים מרכזיים. אחד מוטיבציית שיא ברמה חריגה, זה אומר שגדוד מתגייס 147 אחוזים שזה אירוע לא נתפס. דבר שני, מדובר בלוחמים שמתאמנים ברצינות, דוחפים קדימה ומבינים את חשיבות האיום. גם עקומת הלמידה שלהם מאוד תלולה ביחס לסדיר ואתה מייצר אימונים מאוד אפקטיביים איתם. השילוב הזה של מילואים וסדיר מנצח ואי אפשר אחרת".
סא"ל בר לב מוסיף מצדו ש"מטרת האימונים, או של התרגיל הזה שאנחנו רואים פה, היא 'להתגלח' על הטעויות והאתגרים כאן, ויהיו טעויות ואתגרים, כדי שיהיו כמה שפחות טעויות בלחימה עצמה. התרגילים האלה משמעותיים, כי יש כוחות שכמעט ולא תרגלו בעבר לחימה משולבת של חי"ר ושריון".
בין הדברים החשובים זה עניין הסימון של הכוחות, מה שמאפשר חיפויים ולחימה כמה שיותר קטלניים, מבלי להיכנס לאירועי ירי דו"צ. "בסוף זה הדבר המשמעותי שאנחנו במל"י נותנים להם. אני מקבל פרק זמן יחסית קצר לאמן פלוגה או גדוד, ועושים את הכי טוב שאפשר בזמנים האלה".
כמו כולם הם שומעים היטב את הלחץ הציבורי על המהלך הקרקעי והדרישה להיכנס לעזה. סא"ל דהן הגיב לזה מצדו כשאמר "אנחנו עובדים קשה ומתכוננים וכשיגידו הקפיץ הזה ישתחרר בעוצמה הכי גבוהה שיש. הוא גם היה נחרץ כשאמר שבצד השני "אין מישהו שיכול לעצור אותנו. אין לי ספק בניצחון. אני לא מקנא במי שיהיה בצד השני, אני מדמיין אותו בעיקר בורח ומסתתר".
"הסוגייה המרכזית שאנחנו שמים עליה דגש", הוסיף, "זה שהמקצועיות תהיה גבוהה כדי להוריד את המחיר. התוצאה תהיה מכריעה, שואפים לניצחון ברור ומאמינים שנהיה שם. כעת אנחנו משחיזים את החרב וקצה הלהב בצורה כזו שהמחירים יהיו כמה שיותר מצומצמים".
על גבעת חול קטנה מול כוח חי"ר מסתער בחסות טנק מרכבה סימן 4, שאלתי את סא"ל בר לב מה הוא מרגיש לגביי זה שבקרוב ישלח אותם לחזית עם החתימה שלו בסיום האימון. עד כמה הם מוכנים. "יש כאן מוטיבציה ונחישות, הם רוצים להילחם שזה הכי חשוב. ומתרגיל לתרגיל אתה רואה את השיפור", אמר. "יש כאן אמת מקצועית ואם יש מקום לשיפור אני אומר למפקד הכוח מוסיף להם אימון. ובעיקר אני מקנא בהם ומקווה שיקראו לי גם להיכנס, ובקרוב. אני משחרר אותם ללחימה בלב שלם".