מילואימניקים בצבאות העולם: הרבה יותר משש-בש

מילואים – אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם, מסתבר שגם בחלק ניכר ממדינות העולם. מדינת ישראל אולי בולטת בהסתמכותה המשמעותית על מילואימניקים, אבל בכל צבאות העולם נעשה שימוש בכוחות מילואים שמהווים חלק מסוים מכל צבא גדול. לפני שניכנס לפירוט על כל צבא מילואים במדינות השונות, נלך שלב אחד אחורה. למה בכלל יש לנו מודלים שונים של צבאות מילואים? איך בכלל מדינה מחליטה איך הצבא שלה יורכב?

לפי אנשי מקצוע שחקרו את העניין, יש מספר דרכים לנסות ולנבא איך מדינה תבחר לגייס את כוחות המילואים שלה. קודם כל, ועל זה יכולנו לחשוב לבד, ככל שהאיום על מדינה גדול יותר תהיה לה נטייה לצבא מילואים גדול יותר. במדינות עם אוכלוסייה גדולה, הנטייה תהיה לקיומו של צבא מקצועי מסודר, של אנשים שזה יהיה המקצוע שלהם. במדינות כאלה, הנטייה לצבא מילואים היא נמוכה יותר.

כמו כן, ככל שמדינה היא בעלת הרכב אנושי מגוון יותר, כך הגיוס לצבא יהיה סלקטיבי יותר. לא כל אחד יוכל להיות בצבא. מדינות בעלות מסורת צבאית – כאלה שבהן לצבא יש מקום משמעותי ומכובד – נוטות יותר להתבסס על מילואים. במדינות דמוקרטיות ישנה נטייה גבוהה יותר לצבאות מילואים, זאת בניגוד לרצון בצבאות סדירים גדולים וחזקים במדינות שאינן דמוקרטיות. כמו שאפשר לראות, העקרונות הכלליים האלה עומדים – ברוב המקרים – במבחן המציאות. אז איך מתפקדים צבאות המילואים השונים בעולם?

ישראל: היחס בין מספר המילואימניקים לאוכלוסייה נחשב גדול

נתחיל, כמובן, מארצנו הקטנטונת. שירות המילואים בארץ נעשה על ידי מאות אלפי חיילים, מה שמציב אותו במקום ה-13 מבחינה מספרית וגבוה הרבה יותר מבחינת יחס התושבים המילואימניקים שמשרתים בו ביחס לגודל האוכלוסייה. בצפון קוריאה, מדינה קצת יותר טוטאליטרית מישראל, שנמצאת במקום הראשון בגיוס אנשי מילואים, יש 8.2 מיליון אנשי מילואים מתוך אוכלוסיה של 24.4 מיליון, שליש. גם בארץ אנו עומדים על אחוז גבוה יחסית, אבל הוא לא מגיע לאותה הרמה. בכל שאר המדינות שבהן משרתים יותר תושבים מבישראל היחס בין כמות האזרחים לחיילי המילואים נמוך יותר משמעותית.

שירות המילואים בארץ, יש מי שנוטה לשכוח, הינו חובה. גיל הפרישה המוקדם ממנו הוא 40 לגברים, כשבתפקידים מסוימים גיל השחרור מתרחק לו. מספר הימים אותו אפשר לבצע, כעיקרון, הוא 36. בפועל – ישנם רבים שעושים יותר, וזאת באישור שר הביטחון.

מבחינה כספית, כל חייל מילואים מתוגמל לפי גובה משכורתו ובמידה ועשה מספר ימים גבוה – המילואימניק הישראלי יקבל  על כך בונוס. קיים כיום, עדיין, אתוס סביב המילואימניק בחברה הישראלית. אמנם מדובר באתוס שנשחק, בחברה שמשתנה, אך עדיין רוב הציבור הישראלי – רובו ככולו – מעריך את המילואימניקים שלו. מתקיימים שבועות הוקרה לאנשי מילואים, הטבות צרכניות במועדון צרכנים והטבות אזרחיות נוספות.

ארה"ב: מגויסים בנפרד, פועלים בנפרד

בצבא ארה"ב משרתים 1.45 מיליון אנשי מילואים, מתוך אוכלוסייה של 313.2 מיליון. ביחס לצבא הסדיר מדובר בחלוקה כמעט שווה בנטל הפעילות הצבאית. זאת, לעומת יחס של 1:3 בצבא הישראלי למשל. שיעור הנשים בצבא המילואים, אגב, עומד על כ-24%. השיעור האתני בו הוא גבוה מאוד וכמות המיעוטים עומדת על 31% (באופן מעניין, גבוה ממספרם באוכלוסיה. רובם חיילים פשוטים ולא קצינים). המילואימניקים האמריקנים, בניגוד לאלה הישראלים, מגויסים לרוב בנפרד.

מבחינת ההפעלה שלהם, אנשי המילואים בארה"ב מופעלים בעיקר בכל הנוגע לאסונות פנימיים ועיקר עבודתם היא פנימית, בתוך המדינה. הם מופעלים לדיכוי מהומות, סיוע בטיפול באסונות טבע וגם, פחות בשימוש אך קיים, בסיוע לכוחות הסדירים בלחימה בפועל. מערך הלחימה שלהם נפרד ממערך הצבא הסדיר האמריקני בכל הנוגע לפיקוד, כשיש מי שאומר שגישה זאת תורמת ליכולתם המבצעית שכן האימונים נעשים בצורה מותאמת יותר ליכולותיו של מי שלא עוסק בלחימה או במקצוע צבאי אחר במהלך היומיום.

פרט נוסף משמעותי בקשר לחיילי המילואים בארצות הברית: הם מרוויחים הרבה כסף - בין 10,000 ל-20,000 לחודש לחיילי מילואים רגילים (תלוי בדרגה), כאשר קציני מילואים יכולים להגיע גם ל-40 אלף שקלים לחודש. פלא שהאמריקאיים קרביים כל כך?

סין: מוכנים לצאת למלחמה בכל עת

בצבא סין ישנם 800,000 מילואימניקים סינים ביחס ל-2.2 מיליון אנשי צבא סדיר. זאת באוכלוסייה של כ-1.3 מיליארד תושבים. צבא המילואים הסיני החל לתפוס תאוצה בשנת 1984, עם חקיקת חוק השירות הצבאי הסיני. אז החלו אימונים צבאיים לסטודנטים מתוך מחשבה שכך תוכל סין לקבל כוחות איכותיים יותר. כיום צבא המילואים הסיני בנוי כך שיהיה מיועד ליציאה למלחמה במהירות המירבית, פרט לא טריוויאלי – שכן ישנם צבאות מילואים שמטרתם העיקרית אינה סיוע בעת מלחמה.

טורקיה: לא מעט פעילות (וגם שביזות?)

כוחות המילואים של טורקיה, נכון לשנת 2011, עומדים על כ-429,000 אלף, זאת ביחס ל-612,900 סדירים ולאוכלוסייה של 78.8 מיליון. אנשי המילואים הטורקים זוכים לעניין רב לאחרונה (או לשביזות רבה, תלוי איך תפרשנו). לאור האירועים בעולם הערבי, הם נקראו לדגל על רקע המתיחות עם סוריה, וזאת על מנת לעצור זרם מסתננים אפשרי למדינה. באוקטובר, ביצעו 730 אנשי מילואים תרגיל גיוס, אחד מיני רבים, בכדי להתאמן לפעולות נגד המורדים הכורדים.

בריטניה: רמה נמוכה של כשירות ומוכנות

בצבא המילואים הבריטי משרתים 187 אלף חיילים, זאת ביחס לכ-224 בסדיר ולאוכלוסייה של 62.6 מיליון תושבים. שיעור הנשים המילואימניקיות עומד על כ-7% ואין בו כמעט מיעוטים מבריטניה, רוב המשרתים בו הם בריטים "טהורים". מערך המילואים הבריטי מופעל באמצעות דגם שלדי. דגם זה זוכה למשאבים לצורך החזקה אבל סובל מרמה נמוכה בתחום הכשירות והמוכנות. בפועל, הפעלת אנשי המילואים במדינה מצומצמת יחסית לצבאות אחרים. עם זאת, יצויין שבשנים האחרונות נצבר יותר ניסיון בהפעלת אנשי מילואים, כאשר הדבר נעשה בהצלחה מרובה לפי דיווחי הצבא. אגב, בצבא הבריטי לא חייבים לעשות שירות חובה על מנת לשרת במילואים.

בכל הנוגע לפיקוד ושליטה, בניגוד לצבא ארה"ב, שבו צבא המילואים הוא בעל פיקוד נפרד, בצבא המילואים הבריטי – בדומה לישראלי – הפיקוד הכללי משותף גם לסדיר וגם למילואים. המשימות העיקריות של המילואימניק הבריטי כיום הן סיוע לצבא הסדיר במשימות בחו"ל, כאשר בעבר הוא פעל לסיוע בשמירה על גבולות שלום וסיוע לוגיסטי לצבא הסדיר.

רוסיה: האם השירות יהפוך להתנדבותי?

כוחות המילואים הפעילים של צבא רוסיה עומדים על כ-754,000 חיילים. זאת ביחס ל-1.2 מיליון סדירים וביחס לאוכלוסיה של 138.7 מיליון תושבים. שירות החובה במדינה נמשך שנה אחת וישנה כוונה להפוך אותו להתנדבותי בלבד, כשלא ברור מה תהיה ההשפעה על הצבא הרוסי.

צרפת: ותודה לנפוליאון

בצבא המילואים של צרפת משרתים כ-419,000 חיילים, זאת ביחס ל-362,485 שמשרתים בסדיר וביחס לאוכלוסייה של כ-65.3 מיליון תושבים. הצרפתים שבוחרים להתנדב למילואים יכולים להודות על כך ללא אחר מאשר נפוליאון, שהקים את המילואים בצרפת לפני מעט יותר ממאתיים שנה. צבא המילואים הצרפתי הנוכחי מעוגן בחקיקה משנת 1999.

גוף המילואים הצרפתי מחולק לשני חלקים: הגוף האזרחי, שמורכב מאזרחים מתנדבים שלומדים את העולם הצבאי, ומתווכים בין העולם האזרחי לזה הצבאי – המשמר האזרחי של צרפת, אם תרצו; בנוסף, יש את הגוף שאת המודל שלו אנו מכירים יותר מהארץ, והוא של קציני עבר שנשארים במערכת ומשרתים בין יום אחד ועד 210 ימים בשנה. המילואימניקים הם לרוב בתפקידי שטח, ופרוסים בכל מערכות הצבא: חיל אוויר, רגלים וכן הלאה. 

טיוואן: משרתים שבוע בתוך שנתיים, כדי לא לפגוע בכלכלה

ישנם לא פחות מ-1.65 מיליון מילואימניקים טיוואנים, וזאת ביחס ל-290,000 חיילי סדיר ול-23.07 מיליון תושבים. חיילי המילואים מגיעים אחרי שירות סדיר בצבא הטיוואני, כשגיל התקרה אליו מגיעים בצבא הוא 55, גבוה יחסית. הגרעין המרכזי של המילואים כולל צעירים הנמצאים בטווח של שמונה שנים מהשחרור. אלה יחידות שמופעלות באופן שוטף ומהוות את רוב המילואימניקים. בנוסף, ישנן יחידות וותיקות יותר המופעלות רק בחירום, כמו גם יחידות עזר אחרות.

בטיוואן משתדלים ששירות המילואים לא יעלה על שבוע וזאת מנימוקים כלכליים. שם, הם אומרים, גיוס אנשי מילואים פוגע בכלכלה ולכן מגייסים חיילים לאימון אחת לשנתיים. אימון יכול להיארך 20 ימים אך בדרך כלל מדובר בפרק זמן של בין 5-7 ימים. 

אין נתונים ידועים על כך, אבל נראה שהמעסיק לא יכול לפטר את המילואימניק הטיוואני – שנחשב ככזה שנמצא בחופשה ללא תשלום בזמן ימי המילואים. בעבר הם לא קיבלו שכר בכלל, וכיום הם מקבלים שכר הזהה לזה של קצין קבע – זאת, על מנת לעודד את אנשי המילואים להגיע ולהתאמן.

גרמניה: משלים את הצבא הסדיר

צבא המילואים הגרמני כולל  355,000 חיילים, ביחס ל-148,996 חיילי סדיר וביחס ל81.4 מיליון תושבים בגרמניה. נשות גרמניה כנראה לא נלהבות במיוחד לשרת בו, שכן הן במיעוט זניח עד כדי כך ששיעורן בו אינו ידוע. גם המיעוטים בגרמניה לא משרתים בו.

כשזה מגיע לאופן ההפעלה, הצבא הגרמני דומה במידה מסוימת לזה הישראלי. המודל בו הוא פועל הוא במסגרת של צבא מילואים המשלים את הצבא הסדיר ומשמש גוף בו אפשר להשתמש במצבי חירום. סגל הפיקוד הבכיר של המילואימניקים, בדומה לארץ, שייך בחלקו הניכר למפקדים סדירים.

המשימות של אנשי המילואים הגרמנים כוללות משימות פנימיות בגרמניה וסיוע לצבא הסדיר במידת הצורך. היסטוריית הפעילות שלהם כוללת מקרים ספורים של סיוע לוגיסטי ליחידות הצבא הסדירות במשימות של שמירת סדר ושלום.

אירן: לא מסכימים על המספרים

ואי אפשר בלי אירן. בכיר ביטחוני במדינה טוען שלצבא אירן יש 3.5 מיליון חיילי מילואים, מתוכם כשני מיליונים המשתייכים לזרוע היבשה האיראנית. כמו אנשי הצבא הסדיר, גם הם כפופים למנהיג העליון חמינאי. במציאות, אגב, המספרים ככל הנראה נמוכים משמעותית מדבריו של בכיר הביטחון שצוטט בתקשורת המקומית – פער "קטן" של כמעט 3 מיליון. לפי נתונים אחרים, בצבא המילואים של איראן ישנם 650,000 חיילים, זאת ביחס ל-545,000 חיילי סדיר ולכמות תושבים שעומדת על 77.8 מיליון.

>> מאזן כוחות: מה צפוי לצבאות העולם ב-2012?