יותר ויותר תפקידי לחימה פתוחים כיום לנשים, ובכל זאת – מעטים מאפשרים להן ללחום כתף אל כתף עם לוחמי יחידות מיוחדות. מעטים עוד יותר התפקידים שבמסגרתם עלייך לאסוף את הכלב שלך בדרך למעצר באיו"ש. לסג"ם יעל, מפקדת צוות בעוקץ, זה נראה טבעי. יש לה למעלה מ-20 לוחמות שלוקחות את כלבי הרועה הבלגי שלהן, חוברות אל הסיירות הנבחרות ויוצאות לפעילות מבצעית בשטחים באופן יומיומי.
"בתפקיד שלנו, אין שגרה קבועה, כל שבוע הוא אחר וכל פעילות היא שונה", מספרת סג"ם יעל. "זה תפקיד מאוד דינמי, בכל משימה חוברים לכוח ששונה מאוד בהרכב שלו, בעבודה שלו ובהווי שלו. זה הופך את זה למיוחד, ומונע שחיקה".
נכנסות ראשונות
ייעודן העיקרי של פלוגת הלוחמות הוא סריקת רכבים במחסומים; הכלבים שהן מחזיקות מסוגלים להרגיש גם בקליע בודד בבגאז'. תפקידן רב ומגוון: "אנחנו מצטרפות באופן קבוע למעצרים. נכנסות ראשונות לסרוק את החדרים לפי המודיעין ולאתר אמל"ח וחומרי נפץ שהוסתרו", מתארת בהתלהבות סמל שחף, מפקדת בצוות של יעל. "אנחנו יושבות עם הכוח בצורה מלאה בכל התדרוכים, מסבירות להם מה אנו צריכות שהם יעשו בשבילנו, מתאמות איך נסייע להם". פעילות כזו מתקיימת מדי שבוע, עם הצלחות מבצעיות גדולות.
הן מוכנות להודות שכשהן צועדות בג'בלאות יהודה, בין לוחמי יחידות שאפילו את שמן אסור להגיד, הלוחמות מרגישות שוות בין שווים. "מכירים אותנו, יודעים כמה אנחנו יעילות ועד כמה יכולת הסריקה של הכלב תורמת לפעילות, ולכן היחידות קוראות לנו שוב ושוב. אנחנו באות מהמקום הכי מקצועי שיש, וזה בא לידי ביטוי", הן מספרות.
אחוות לוחמות
בדומה למקומות נוספים בצה"ל, מאחורי התיאור המלהיב של התפקיד עומדת עבודה קשה, שמורכבת מאימונים מרובים ומטיפוח וחיזוק תמידי של הקשר עם הכלב, בעיקר לאורך מסלול ההכשרה ארוך. זה אורך למעלנ משנה – מתחילים טירונות ואימון מתקדם (עם גדוד קרקל), וממשיכים באימון מיוחד ביחידה, המתמקד בבניית יכולות שיתוף הלחימה עם הכלבים. "הכול סובב סביב הכלבים בהכשרות, בין אם זה אימונים במתקנים מורכבים על מנת שהכלב ידע איך להתמודד עם צ'קפוסט, ובין אם אלו מסעות. כשיש לך הליכה אל יעד עם סיירת, את הולכת איתם כמו שצריך, גם כשאת עם ווסט וקראמי", אומרת שחף.
ביומיום, מפקדת סג"ם יעל על מספר גדול של לוחמות הפזורות בין מוקדים שונים ביהודה ושומרון לבין בסיס האם. "רוב בנות הצוות נמצאות כאן, כשעיקר הפעילות היא אימונים, ובמקביל יוצאות כל פעם לוחמת אחת או זוג למשימה ייעודית בשטחים", מספרת יעל, שמדגישה כי האינדיבידואליזם והעצמאות של התפקיד לא פוגעים ברוח הצוותית. "אדרבה, דווקא בגלל שכל פעם מישהי אחרת יוצאת לפעילות ואנחנו לא נמצאות תמיד ביחד יש צורך חזק יותר בעבודת צוות ותיאום. כל פעם צריך לחשוב על מי שלא נמצאת ועל איך ניתן לסייע לה. הדברים לא סובבים סביבך אלא סביב הצוות וזה גורם לקשר מאוד מיוחד בין הבנות", הן אומרות.
ואכן, דבר ששתי המפקדות מזכירות כאחד היתרונות הבולטים בתפקיד הוא ההווי והחברוּת בין הלוחמות. "בשום מקום אחר בצבא לא הכרתי בנייה כזו של צוות", מספרת יעל, שהתחילה את שירותה הצבאי בקורס טיס. "ההווי של הצוות כל כך חזק שגם כשאני מגיעה הביתה אני ממשיכה מדי פעם לפלוט איזו בדיחה פרטית ואנשים לא מבינים מה אני רוצה", אומרת שחף. "החוויה עם האנשים האלה היא כל כך אינטנסיבית מההסתערויות ועד שינה בתוך בורות, זה מפתח קשר מדהים ומאיץ את ההתקדמות האישית שלך ואת הקשרים בין הבנות. "הפעילות, האימונים, הכול גורם לך לחשוב 'וואו, לא הרבה בנות זוכות לדבר כזה'".
"חתכתי את השבתות כדי לראות את הכלב"
הקשרים החזקים שעולים במהלך התפקיד לא נוצרים רק בין הלוחמות לעצמן, אלא גם, ואולי בעיקר, בינן לבין כלביהן. יש בבסיס חדר כושר לכלבים, וגם בית קברות לכלבים שנפלו במערכות ישראל. "אני מאוד אוהבת בעלי חיים באופן כללי, אבל הקשר שנוצר כאן הוא אחר לגמרי", מספרת המפק"צית. "בזמן שהייתי בבה"ד 1 חתכתי את השבתות כדי לראות את הכלב", היא מוסיפה ושחף מציינת שגם היא הייתה חוזרת מקוצרות מהקורס מ"כים כדי לפגוש את פטריק.
"נוצר קשר ממש מיוחד, עד שאת מתגעגעת אליו כאילו הוא חבר שלך. לכל הבנות יש את התמונה של הכלב כשומר מסך בפלאפון", שחף מוסיפה, וחושפת סמארטפון שבתמונת תצוגתו אפשר לפענח שרואים, אחרי אימוץ עיניים ארוך, כלב עטוי בווסט צבאי.
"זה תפקיד שבו אתה כל הזמן צריך להתעלות על עצמך", מספרת שחף. "את גם לומדת דרכו על עצמך ועל אחרים הרבה דברים. זה מאוד משפר אישית ומקצועית, כל יום אני מרגישה שאני לומדת דברים חדשים". שחף התפתחה במהלך תפקידה דרך מגוון רחב של הכשרות. היא יצאה לקורס צניחה, קורס מ"כים וקורס מדריכים. קורס המדריכים, שהיא ויעל עברו ביחד, הוא הכשרה מיוחדת שמתמקדת בלימודי כלבנות, שמקנה את הזכות להדריך אימונים ביחידה.
לבנות שמתלבטות באיזה תפקיד לבחור הן ממליצות לחפש את האתגר. "מתאימות לכאן בנות שהן פייטריות מטבען ומחפשות לתרום מעצמן. הן צריכות לדעת שהן באות לשלוש שנים של עשייה לא פשוטה ולא קלה אבל מספקת וחוויתית", מדגישה שחף.
בסוף השיחה חוזרות המפקדות לפעילות היומיומית שלהן. הן יאספו את פטריק וניקו, וימשיכו לפקח על ההכנות, להשתתף בהכשרות ולארגן את הפעילויות המבצעיות.
