לרוב החיילים הטירונות היא החלק קשה ביותר בשירות הצבאי, ובינינו - בצדק. פתאום ניגש אליך מישהו שגדול ממך בחצי שנה ואומר לך לעשות דברים שאתה לא רוצה או לא חושב שצריך. אתה עושה, ובחלק מהמקרים לא מבין למה.
במקרה שלי, עברו כבר כמה שנים מאז שעברתי טירונות. בדיעבד מדובר בזיכרון משעשע, אבל כשחושבים על זה, באותם ימים ראשונים בתור טירון, משעשע זה בטח לא היה. כדי להבין מה עובר על הטירונים של 2011 ביום הראשון שלהם בצבא, נשלחתי להצטרף לטירונים בבסיס ניצנים שבדרום, אליו מגיעים מגיוס כלל צה"לי - חיילים המיועדים לשרת במקצועות תומכי הלחימה כמו נהיגה, לוגיסטיקה, חימוש ועוד. מי שמגיע מתחלק לתשע פלוגות פעילות, שהפיקוד בהן נעשה ברובו על ידי נשים.
גלולת הרגעה: לא יכניסו אתכם למטבח ביום הראשון
בניצנים עוברים בעיקר טירונות רובאי 02 – שזה אומר ארבעה שבועות שמספיקים בהם לא מעט. אם לשפוט לפי מפקדת הבסיס, סא"ל שרי נחמיאס-כרמל, הנחיתה לחיים הצבאיים אמנם לא קלה, אך המפקדים מנסים להקל במה שאפשר. "אנו קולטים אותם בקליטה רכה. חייל לא נכנס כמו פעם לעבודות בסירים למטבח. חלק מהציוד מחכה לו על המיטה. מלווים אותו מהאוטובוס, עוזרים לו להתלבש ושורכים לו את הנעלייים. מסדרים לו את הכומתה. הוא עושה קליטת ת"ש, דרך ראיון אישי עם המפקד שלו. אין מצב שלא מדברים עם החייל".
תחנה ראשונה: אפסנאות
טוב, אז באנו לדבר או לעבור יום טירונות? התחנה הראשונה אליה אנו מגיעים היא האפסנאות של הבסיס. רוב החיילים מגיעים מהבקו"ם כבר עם מדים, אבל זאת תחנה שחיילים מגיעים אליה במידה וצריך להחליף או לחדש פרט אפסנאי לא מוצלח. באפסנאות שלי לא היו חיילים עם אייפאד, אבל חוץ מזה אין עוד הרבה הבדל. טל מזכירה לי איך קושרים נעליים צבאיות, ואנו יוצאים לדרך בבסיס בין התחנות אותן עובר חייל ביומו הראשון שם.
תחנה שנייה: נשקייה
התחנה הבאה שלנו, אחרי שקיבלנו הסבר על הבסיס – מה, איפה ואיך – הייתה הנשקייה. הזדמנות נהדרת להיזכר בקומבינות הצבאיות (במילואים נדרש הרבה פחות תחכום לקומבינות), כשחיילת מנסה לקבל נשק מקוצר בגלל סעיף תת משקל. אמנם היה נראה שמדובר בחיילת רזה, אך אפשר להעריך שתצליח לסחוב נשק ארוך.
תחנה שלישית: המרפאה הצבאית
משם המשכנו למרפאה של ניצנים, שבה יש שלושה רופאים שמקבלים עזרה מחובשים שנמצאים לצידם. "זה המקום האהוב ביותר על הטירונים", מסבירים סגן נוי טל וסגן עמית נזגינוב, מפקדי פלוגות בבסיס ניצנים. "הדבר הראשון שחייל רוצה זה רופא". עם ההגעה לבסיס חייל פוגש את חובשי המרפאה שבודקים לו מדדים רפואיים. מי שיש לו מדדים חריגים או לחילופין מציין פרטים חריגים בשאלון הרפואי שצריך למלא יזכה גם לבדיקת רופא.
הפסקת רענון: שק"ם וארוחת צהריים
בשמש של ניצנים ועם מדים מלאים הרגשנו צורך לעצור לרגע בשק"ם. שק"ם כתבנו? הכוונה לקניון ניצנים. השק"ם בבסיס גדול למדי, ובשעת ארוחת הצהריים גם די מלא. אפשר לקנות ארוחות חמות, שתייה קרה ואפילו מכונת ברד יש שם. אחרי צעקת "חמש שניות לקבלת המפקד...הימתח להקשב, הקשב", נכנסים לחדר אוכל גדול שאמנם לא מלא בארוחות גורמה אך מספק ארוחה סבירה.
תחנה רביעית: מש"קית הת"ש
אחרי ארוחת צהריים המשכנו לעבר הפלוגה – שם כל הציוד מסודר על המיטות, ולא מעט חיילים טריים דופקים את שינת חייהם. ואכן, אין כמו שנת צהריים בהפסקה שאורכת כ-45 דקות. אחרי שינה קצרה, המשכנו במסלול החיול לעבר מש"קית הת"ש הפלוגתית, שבדקה איך אנחנו מרגישים; איך המפקדים מתנהגים אלינו; האם רע לנו וקשה; וגם מה המצב הרפואי בבית והאם יש בעיות כלכליות. לדברי המש"קית במקום, חיילים מציינים מגוון רחב של בעיות. החל מכך שאין כסף למזון בבית וגם קרובי משפחה במצב רפואי קשה. לדבריה, בהערכה גסה כמחצית מן המתגייסים לבסיס זקוקים להת"ש (הקלות תנאי שירות). באשר אלינו, לאחר תחקור קצר התברר שהכול בסדר.
הפסקת משמעת: יורדים לפק"לים
גם עם רב הבסיס באים איתו הטירונים במגע במהלך שרשרת הכניסה שלהם לניצנים. לפני ההגעה אליו, טירון חצוף שכמוני, הרגזתי את סגן נזדינוב שהוריד אותי לפק"לים. לא עמדתי בזמנים, או משהו כזה. לאחר מכן הוא מסביר שמותר היום בטירונות להוריד חיילים גברים ל-16 שכיבות סמיכה. חיילות יכולות לעשות עד שמונה. למפקדים יש אפשרות לתת עונשים נוספים כמו שעות ביציאה הביתה. בנוסף, לרוב סוגרים שבת אחת בטירונות – אך יש אופציה לסגור עוד אחת או שתיים בגין 'התנהגות טובה'.
תחנה חמישית: רב הבסיס
אחרי הפק"לים שלימדו אותנו לקח אנו מגיעים לאביאל עמר, רב הבסיס, שמסביר שאחד הדברים החשובים לו בתור פרויקט לאומי הוא ליצור סביבה שמאפשרת לחיילים הדתיים והחרדים לשרת את המדינה כמו שצריך. חייל שטוב לו, הוא אומר, "גם ישמח לשרת וגם יגיד לחברים שלו בישיבה או ברחוב שבצבא שומרים על כשרות". כך, הוא אומר, אולי הם גם ירצו לשרת. בנוגע לחבר'ה החילונים הוא מציין שהוא מסביר להם מה זה להיות חייל בצה"ל. מה החשיבות, ולמה צריכים. מקשר אותם לשנות הגלות של עם ישראל שהיה תלוי באחרים. "כך אני מסביר מה החשיבות של כל חייל כמעט", הוא מדגיש. אביאל, יש לך טירון אחד משוכנע.
לילה טוב: מחר קמים בחמש בבוקר
אחרי השיחה עם הרב הסתיים לו, פחות או יותר, המסלול אותו עובר חייל ביומו הראשון בניצנים. והאמת? לא פשוט. "המטרה היא להקנות את ההזדמנות לעבור תהליך הסתגלות ראשוני למערכת הזאת שנקראת צה"ל", מסכמת מפקדת הבסיס. "יש מנטרה חברתית שדווקא הטירונות הקרבית היא קשה יותר, אני נוטה לומר שדווקא החיילים שמגיעים לכאן מרקע סוציואקונומי בעייתי, לפעמים רקע של עבריינות, מבחינתי דווקא השינוי המנטאלי שהם עושים מורכב יותר. עכשיו אין מצב לא לקום בחמש בבוקר. כאן אתה בא כי חייבו אותך ולא באמת שואלים אותך. אנו עושים עבודה אינטנסיבית במסגרת זמן קצרה. עושים עבודה על מחויבות לשירות ולמדינה".
ומה הלאה?
סגן טל מסבירה על התכנים שהטירונים מקבלים במשך החודש בו הם עוברים טירונות: "חייל עובר שיעורי נשק, שיעורי עזרה ראשונה, אב"כ, קשר, ירי", היא אומרת. בנוסף לכך הוא עובר את אימון הזקיף, שזה אומר מיומנות בסיסית להגן על עצמו ועל סביבתו. זה כולל קצת קרב מגע, יכולת להסתתר, כניסה למצבים ועוד. את אימוני הירי, אגב, עושים בתחילה באמצעות מערכת של ירי באמצעות לייזר. "כדי לחסוך תחמושת", אומרת טל.
המ"פ נזגינוב, שמפקד כרגע על פלוגת בני ישיבות, מסביר איך נראה יום של חייל בטירונות: "היום של הטירון מתחיל בחמש בבוקר. החבר'ה שלי מתפללים, לא עושים כלום לפני בית כנסת. זה ממשיך לארוחת בוקר כשלכל בוקר יש שגרה. יש עבודות למסדר בוקר שזה כולל ניקיונות של הפלוגה, גילוח וצחצוח של הנעליים, דיגום המדים והאוהלים ופריקת נשקים".
אחרי זה ממשיכים למסדר הנפה, נזגינוב מסביר. שם כל הפלוגה נוכחת ומדברים על היום: אם יש נושא ייחודי, מה קרה היום לפני הרבה זמן, ועוד. משם מתפצלים ללו"ז המחלקתי ועוברים לתכנים עליהם טל הסבירה. נזגינוב: "יש גם שגרת ערב אחרי התכנים שכוללת מכ"ש (כוננות שמירה), כשבסוף היום עושים סיכום יום. מדברים מה היה מה יותר ופחות טוב. שיחה בגובה עיניים".