ספק שיש בעולם עוד צבא עם כמות יחידות מיוחדות כמו של ארה"ב. חלק מהן מפורסמות שהפכו למותג עולמי למשל יחידת כוח דלתא ואריות הים. אבל יש גם לא מעט יחידות עילית פחות מוכרות. אחת מהן שהוכרזה לאחרונה כאחת הכי פעילות היא הטייסת הטקטית המיוחדת ה-17.
זו יחידה מיוחדת שתפקידה לפעול לצד חטיבת הריינג'רס כאשר על פי הפרסום האחרון של חיל האוויר האמריקאי, מאז אוקטובר 2001 שמוגדר כתחילת "המלחמה העולמית נגד הטרור" בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, הצוותים שלה פרסו מעבר לים בהיקף מצטבר של 6,900 ימים.
המשמעות היא שב-19 השנים האחרונות כמעט ולא היה יום אחד שבו מפקדת משימה של היחידה לא פעלה באזור קרב. לרוב מדובר בפעילות באפגניסטן, עיראק ולאחרונה גם בסוריה יחד עם הריינג'רס, שזו חטיבת עילית של הצבא האמריקאי לפריסה מהירה ומשימות מיוחדות שדורשות כוח גדול.
במושגים של ישראל הטייסת היא שילוב של יחידת שלדג עם 669 ועוד סיירות מיוחדות. תפקידה לספק לריינג'רס צוותים שמתמחים בהפעלת כלי טיס שונים לסיוע אווירי קרוב, הכוונה של חימוש מדויק, חילוץ אווירי של נפגעים מאזורי לחימה חמים ולמעשה, להביא לנקודת הקצה את כל היכולת האווירית של האמריקאים באמצעות אותם לוחמים שנמצאים בחזית.
"אנחנו נלחמים, מדממים וצוחקים ליד הריינג'רס. מנצחים כקבוצה ומפסידים כקבוצה", צוטט רס"ר בריאן דוהן, בקר אוויר קדמי בטייסת, בדיווח שהפיץ חיל האוויר האמריקאי. "כאשר אנחנו נמצאים במשימה על הקרקע, אין שום הבדל בין הצבא לחיל האוויר. אנחנו צוות אחד שנלחם כדי להתגבר על האויב וזה קורה כמעט בכל יום".
25 באפריל 2018. כוח של חטיבת הריינג'רס יוצא לפשיטה באפגניסטן במטרה לחסל מפקד בכיר בעומק השטח שנשלט על ידי הטאליבן. בכוח גם חוליה של הטייסת ה-17 שנאלצו להיכנס מאוד מהר לפעולה, אחרי שהפושטים נכנסו לקרב עם כוח שהיה גדול מהם באופן משמעותי.
עיטור "כוכב הכסף" שהוענק לאחד מהמפעילים של הטייסת חושף את הגבורה של הלוחמים וגם מלמד על ההתמחות של היחידה. על פי הפרסום של חיל האוויר האמריקאי, תוך כדי לחימה רס"ל טים קלאש הכווין באופן מדויק מטוס הרקולס AC-130 שמשמש כספינת תותחים, "תוך שהוא חושף עצמו לאש כדי לאתר את עמדות האויב".
במקביל הוא מנהל מהקרקע את המרחב האווירי ותקיפות של זוג מטוסי F-16. "הוא מכווין אש מדויקת על אויב שנמצא רק 30-40 מטרים מעמדות חבריו", כפי שנכתב בעיטור. "תוך כדי הוא מזהה לוחם שנפצע, יוצא לחלץ אותו ונפצע בעצמו".
למרות הפציעה שספג הוא ממשיך לנהל תקיפות אוויריות בטווחים קרובים ובנוסף לזה גם מתפעל מטוסי מודיעין שחושפים את עמדות האויב למטוסי הקרב שהוא מכווין ולכוחות שעל הקרקע.
"בסיום האירוע הוא תיאם תקיפה של מטוסי F-16 עם פצצות חכמות במשקל 500 ק"ג ואש תותחים 40 מ"מ מתותחים של AC-130". הוא גם זה שהכווין את מסוקי החילוץ לפצועים ולכוח.
צל"ש אחד, אירוע אחד שמלמד על תפקידה של הטייסת שהיא אחת ממספר טייסות דומות של הכנף למבצעים המיוחדים ה-24. לכל טייסת בכנף המיוחדת יש משימה או יחידה ייעודית שהיא שייכת אליה, 17 היא הטייסת של הריינג'רס. השילוב של השתיים הוא אירוע בעל משמעות עבור צבא ארה"ב. מה שמסביר את הכמות האדירה של פריסות ומשימות מעבר לים באזורי לחימה.
כל צוות של הטייסת הזו מורכב ממספר לוחמים מומחים למקצוע ייעודי, מפעילים בשפה המקצועית של הכוחות המיוחדים האמריקאים. הבקרים אוויריים טקטיים הם עיקר הכוח. מדובר בלוחמים שמתמחים בתיאום והכוונה של אש לסיוע מכלי טיס, תותחים, מספינות או טילים.
בצוות יהיה גם קצין בקרה טקטי שינהל את כל התמונה האווירית כולל מטוסים ללא טייס, סיור ומודיעין שיהיה גם איש המקצוע עבור מפקד הצוות או מפקד כוח הריינג'רס אליו הוא מסופח. בנוסף יהיו בצוות לוחמים שמתמחים בהכוונה של חימוש מונחה מדויק.
בטייסת פועלים גם לוחמים שהם סיירי מודיעין. תפקידם לבנות את תמונת המודיעין לפני המשימה וגם בזמן אמת. תוך כדי המשימה או קרב הם יאספו וירכזו את כל המידע הרלוונטי לכוח אליו הם שייכים.
לא פעם חוליית לוחמי מודיעין יכנסו לשטח לפני הכוח העיקרי ויאספו מודיעין, גם אם זה אומר כניסה חשאית ופעילות שתימשך ימים ארוכים מבלי שיגלו אותם. בכל צוות יהיו גם לוחמי ה- PJs, שמתמחים בחילוץ קרבי ורפואת חירום.
הטייסת ה-17 הוקמה ב-1994, בין השאר כלקח ממבצע בלאק הוק דאון בסומליה שבוצע על ידי הריינג'רס וכוח דלתא. החידה מחולקת לשני צוותים, הצוות האדום והצוות הכסוף. לכל צוות שכזה יש 13 צוותי מפעילים טקטיים כאשר מספר הלוחמים בכל צוות מסווג. כל אחד מהצוותים האלה עובד באופן צמוד גם לגדוד קבוע בריינג'רס.
הדרך לצוותים המבצעיים ארוכה וקשה מאוד, כוללת למעלה משנתיים של הכשרה קשוחה כאשר בממוצע רק 10 אחוז מהמועמדים שמתחילים את הגיבוש מצליחים לסיים אותו. מי שצלח את הגיבוש יעבור כאמור מסלול הכשרה שנע בין שנתיים לשנתיים וחצי, תלוי בתפקיד אליו הוא מיועד.
חוץ ממסעות ארוכים עם משקלים כבדים ומגוון מאמצים פיזיים שנועדו לקחת אותם אל הקצה הם יעברו הסמכת לוחמה זעירה ולוחמה מוטסת וגם קורס צניחה צבאית, צניחה חופשית, קורס צלילה קרבית וקורס הסמכת לוחם מבצעים מיוחדים.
אחרי כל ההכשרות האלה הם יעברו את הקורס שיכשיר אותם לתפקיד אליו הם מיועדים כמו בקר אוויר טקטי, לוחם חילוץ, מודיעין ועוד. על פי המידע באתר חיל האוויר האמריקאי ומפקדת הכוחות המיוחדים, אחוז הנופלים במסלול ההכשרה לטייסות הטקטיות הוא מהגבוהים ביותר בקהילת הכוחות המיוחדים.
הנתון שפורסם על ידי חיל האוויר האמריקאי, על מספר ימי הפריסה מעבר לים, מלמד שהם יזכו להשתתף בפעילות מבצעית ענפה לאורך השירות שלהם ולבקר ביבשות רבות. הם יהיו שם בכל מבצע של הריינג'רס ולא פעם גם ינהלו מבצעים עצמאיים.
נציין שיש גם טייסות טקטיות שלא שייכות למפקדת הכוחות המיוחדים ופועלות עם הצבא הגדול ואחרות שפועלות עם דלתא, צוות 6 ושאר היחידות מהסוג הזה.
"היסוד של היחידה הזו הוא הגבורה והמורשת של לוחמים שהתבלטו במהלך הקרב במעשים שביצעו למען האחים שלהם תוך התעלמות מסיכון חייהם", אמר רס"ר סטיב רידי מהטייסת הטקטית המיוחדת ה-17. "כל מפעיל ביחידה הזאת מרוויח את הזכות שלו להיות חלק מהארגון בכל יום על ידי המעשים שלו ובהתאם למורשת של הגיבורים שהוכיחו א עצמם בשדה הקרב".
כשהם לא פורסים ומשתתפים במבצעים, לוחמי הטייסת מקדישים את הזמן כדי להתאמן ולוודא שהם מוכנים לפעול לצד הריינג'רס אותם הם מכנים "אחים לנשק". לוטננט איוואן פאטורי, קצין ביחידה שהתראיין לאתר חיל האוויר האמריקאי אמר ש"האימונים שאנחנו עושים מספקים טקטיקה טכניקה ונהלים, שנדרשים לאופי הפעילות עם הריינג'רס, שמנהלים מבצעים באופן מאוד ספציפי וייחודי".
עוד אמר הקצין מהטייסת ש"כצוות אנחנו דוחפים אחד את השני עד לקצה, אפילו מעבר למה שכולנו ראינו בשדה הקרב. אנחנו עושים את זה כי אנחנו מבינים שזה לא מציל את החיים שלנו, זה מאפשר לצוות שלנו להציל את החיים של הריינג'רס שנמצאים איתנו".
