החורף הגיע ואיתו רוחות עזות, גשמים ושלג. בזמן שרובנו מסתגרים בבתים המחוממים, יש בישראל ובעולם לא מעט "משוגעים" שחושבים שזה בדיוק הזמן לצאת לקור העז.
בישראל מדובר בלוחמי יחידת האלפיניסטים ואילו בעולם בלוחמים של "היחידות ההרריות" או "הארקטיות", שהתמונות שלהם מתאמנים מציפות בימים האחרונים את האתרים הרשמיים והרשתות החברתיות. לוחמים שבמינוס 20 וגם 30 מעלות מסתערים על מטרות אויב, כשרוחות בעוצמה של 70 קמ"ש ויותר מכות בפניהם.
עקרון המלחמה שנשמר מאות שנים, קובע שמי ששולט בגובה זוכה ליתרון מול האויב. לשטח ההררי תהיה לרב חשיבות אסטרטגית בהגנה וגם במיקום של אמצעי תצפית ומודיעין. זה תקף ללחימה באפגניסטן, בחבל קשמיר וזירות לחימה נוספות. לא פשוט להסתער על האויב שמוגן היטב מעליך כאשר מעל לראש עפים קליעים ורסיסים. בטח כשהקור דורש ביגוד חם וכבד על קרקע קפואה.
בסיסי הכשרות ללוחמה הררית בצבאות העולם, קובעים לרוב כי היחס בין התוקף לאויב אמור להיות כפול מאשר בתקיפה רגילה. כלומר, במקום 3 תוקפים על כל מגן יהיו 6 תוקפים. המשמעות היא שהצבא התוקף יאלץ להביא חטיבה רק כדי לכבוש פסגה מידי פלוגה של האויב. יתרון שגם ארגוני הטרור השונים למדו לנצל.
בישראל לא קיימות יחידות שמתמחות באופן בלעדי בלחימה הררית למעט האלפיניסטים. חטיבות החי"ר של צה"ל מבצעות אימונים באזורים הגבוהים של רמת הגולן והחרמון, אולם לא מדובר בהתמחות של ממש. מנגד, בצבאות העולם הקימו בתי ספר מקצועיים ללוחמה הררית ויחידות שלמות, שמרבית האימונים שלהם מוקדשים לתחום הזה.
רוסיה: חטיבת הרובאים הממונעת 200
עד אמצע שנות ה-90 לוחמה הררית וארקטית הייתה נחלתם של לוחמי הספצנאז - הכוחות המיוחדים של רוסיה. אולם, כלקח מהמלחמה באפגניסטן וצ'צ'ניה הראשונה הצבא הרוסי הקים ב-1997 שתי חטיבות ממוכנות שיתמחו בלוחמה ארקטית והררית, אחת מהן זו חטיבה 200 שהוקמה במסגרת הצי הצפוני.
מדובר בכמעט אלף לוחמים תחת פיקודו של קצין בדרגת קולונל. אימונים קשוחים שעברו הביאו אותם ליכולת לחימה בתנאי קור של מינוס 40 מעלות עם טכנולוגיה וכלי נשק מותאמים, כולל גדוד טנקים מסוג T-80, גדוד משגרי רקטות וגם טילי נ"מ.
The 205th motorized rifle brigade, foto from 20.1.2020 pic.twitter.com/EPw4WwuwfS
בשנת 2005, כלקח מהמלחמות בהרי צפון הקווקז, צ'צ'ניה ודגסטאן, הצבא הרוסי הקים את בית הספר ללוחמה הררית "הטסביטה" (Hatsavita). בבית הספר הזה עוברים גם לוחמי יחידות הספצנאז של הצבא וה- GRU (היחידות המיוחדות של המודיעין הצבאי). הקורס נמשך כחודש ימים ובמהלכו הם מטפסים על הרים בגובה 10,000 ו-15,000 רגל, בתנאים קשים אלו הם לומדים כיצד להתגנב לעמדות אויב ולחסל אותו, תוך נטרול של יתרון הגובה.
גרמניה: חטיבת הגבירסייגר ה-23
חטיבה 23 של צבא גרמניה מונה כ-5,000 לוחמים המאומנים ללחימה בתנאים הקשים ביותר. כיום הלוחמים שלה מוצבים בבסיסים בדרום בוואריה ואת האימונים שלהם הם עושים בעיקר בהרי האלפים, שם הפסגות גבוהות מ-4,000 מטרים ומכוסות בשלג.
היחידה מוכרת בעולם גם בשל הסמל המפורסם שלה, פרח אדלווייס שצומח בהרי האלפים. לא פחות מעניין, זה שבחטיבה מאמנים את הלוחמים גם בתנאי חום קיצוני. למעשה, עיקר הפעילות המבצעית שלהם בעשור האחרון הייתה בסומליה ואפגניסטן.
שבדיה: חטיבת נורבוטון
מדובר בחטיבה המשלבת בין יחידות שריון, חי"ר ממוכן וקומנדו שהשורשים שלהם מגיעים עד לשנת 1624. תחת היחידה עליה מפקד כיום קולונל ג'וני לינדפורס משרתים למעלה מאלף לוחמים מיומנים ללחימה וסיורים בתנאי קור קיצוניים ושטחים הרריים.
De två svenskarna som omnämns var från Norrbottens Regemente, I 19. Jag besökte själv övningen under två dagar. Bra verksamhet och professionella instruktörer. pic.twitter.com/iDqlICiZUQ
באתר היחידה מציינים שהלוחמים "מיומנים בביצוע משימות מורכבות מעבר לקווים ובעומק שטחי האויב". הכוח הרכוב מעניק ליחידה כוח אש גדול ממגוון כלי נשק קלים וכבדים עד לקליברים של טנק ותותחים. זאת בנוסף לטילים נגד טנקים ומטוסים.
לצד חטיבת נורבוטון הנחשבת למסגרת הבסיסית הגדולה ביותר בצבא שבדיה, קיים גם בסיס הכשרה ייעודי לאימונים מהסוג הזה, דרכו עוברים בכל שנה 6,000 לוחמים וקצינים של כלל זרועות הצבא.
הודו: הדיביזיות ההרריות
לצבא הודו יש לא פחות מ-8 דיביזיות הרריות אותם הוא מפעיל בחבל קשמיר. הדיביזיות האלה היו פעילות ומובילות במלחמות של הודו-פקיסטן וכיום הן אלה שאחראיות על המבצעים נגד מחבלים שנשלחים לחבל על ידי צבא פקיסטן והטליבאן.
החיילים ההודים שמתגייסים לדיביזיות ההרריות מגיעים מהאזורים הגבוהים של המדינה, כמו אזורים שגובלים עם טיבט. הלוחמים עוברים שמונה חודשים של הכשרה, רובם כמובן באזור הררי, הכוללת מסעות עם משקלים גבוהים וטיפוס להרים בגובה של 4,000 מטר ומעלה. לאחר מכן, הם נשלחים לחבל קשמיר שם הם מתמקמים בפסגות הגבוהות.
ב-1948 הוקם בית הספר ללוחמה בגובה רב. המקום מכשיר בכל שנה 100 קצינים ו-400 חיילים ללוחמה בתנאים קיצוניים, למעשה כל מי שנשלח לפסגות הקרות של קשמיר חייב לעבור שם. גם צבא ארה"ב נוהג לשלוח לשם קבוצה קטנה של לוחמים בכל שנה.
ארה"ב: מכשירים את הדור הבא
עד לפני כעשור לארה"ב הייתה דיביזיה גדולה המונה עשרות אלפי לוחמים, הדיביזיה ההררית ה-10, שהתמחתה בלוחמה הררית ותנאים קיצוניים. אולם כיום השם הזה יותר מסורתי מאשר מייצג התמחות פעילה.
המלחמה באפגניסטן החזירה מעט את תחום האימונים הזה, אולם הלקח העיקרי של צבא ארה"ב היה הקמה של מספר בתי ספר ללוחמה הררית וארקטית, דרכם עוברים בכל שנה אלפי לוחמים וקצינים.
US Army #SOF participated in exercise #NorthernGriffin 2018 in Finland this March. Northern Griffin is a multinational training exercise hosted by Finnish
SOF to provide Finland and partner nation SOF the opportunity to train and evaluate capabilities in arctic conditions: pic.twitter.com/WPw4ptfD8Q
קורס לחימה הררית בסיסי נמשך כשלושה שבועות והמתקדם אותו עוברים גם כלל לוחמי היחידות המיוחדות נמשך כמעט ארבעה חודשים. הלוחמים שמגיעים לשם עוברים אימונים קשים בפסגות בגובה אלפי מטרים ועשרות מעלות מתחת לאפס. לארה"ב יש לא פחות מ-10 בסיסי הכשרות כאלה באלסקה, קולורדו, ורמונט ועוד.
אימוני הקור הקיצוניים בעולם
בחלק מצבאות העולם, בעיקר מדינות סקנדינביה, הקימו בתי ספר ובסיסי אימונים המתמחים בלוחמה הררית וארקטית במטרה להכשיר חטיבות לוחמות ולא רק יחידות ייעודיות.
הבריטים שולחים את לוחמי המארינס למתקן ייעודי שהם הקימו בממלכה ולאחר מכן לכמה שבועות של אימונים בצפון נורבגיה. הרוסים מנהלים בכל שנה ארבעה אימונים מהסוג הזה בהם משתתפים אלפי חיילים, טנקים וכלי טיס. חלק מערכים במסגרת של הצי הצפוני וחלק בסיביר.
After almost a week in difficult climatic conditions in PABRADE, the armored vehicles, their crews and parts of the multinational staff are back in RUKLA. During VIGILANT LEOPARD, the #eFP troops trained all operational aspects of the mission #WeAreNATO #TogetherStrong pic.twitter.com/exQExVF3wj
גם הנורבגים מנהלים בכל שנה אימון נרחב באזור החוג הארקטי, בו משתתפים חיילים מארה"ב, בריטניה, ספרד, הולנד, פולין ומדינות נוספות. מרכז אימונים ייעודי הוקם גם במסגרת הצבא הקנדי וגם במסגרת הצבא הפיני הוקם מרכז אימונים המכשיר בכל שנה 25,000 חיילים ללחימה ארקטית והררית.
בסיסי הכשרה כאלה הוקמו במסגרת של צבא יפן, סין ועוד. עיקר הצבאות בעולם הלכו על מסגרת של בסיסי הכשרות ייעודיים על חשבון יחידות קטנות ויקרות, שיכולת ההשפעה שלהן על שדה הקרב נמוכה.