אל המשבר בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות מגיעה לבנון כאוסף של עדות וקבוצות שלמרביתן יש נשק שמתחיל ברובים ונגמר בטילים. עד עכשיו נשמר שם שקט מתוח אבל עכשיו אש השריפות והמחאה עלולה להצית הכל וליצור מציאות בסגנון מלחמת האזרחים בסוריה
הפיצוץ האדיר בנמל ביירות חשף את העובדה שלבנון היא מדינה מפולגת ומשוסעת. אוסף של עדות וקבוצות שונות שלכל אחת מהן יש את כלי הנשק שלה. אין ספק שאף לא אחת מהן לא מגיעה לכמות ולאיכות של חיזבאללה, ארגון הטרור שמובילים האיראנים, אך עדיין - יש בה אזורים שגם אנשיו לא מעיזים להיכנס אליהם.
לאחר האירוע שהסב את תשומת הלב האזורית והעולמית לשכנה מצפון וכשברקע נשמרת כוננות בגבול עם ישראל משני הצדדים ואירועים שמאיימים להצית הסלמה, החלטנו לשים את הפוקוס על הכוחות החמושים ומצבורי הנשק בלבנון, להבין מי נגד מי בבוץ הלבנוני.
לדרך יצאנו עם השאלה האם לבנון עלולה להפוך לסוריה שם ישנן קבוצות שונות כמו הכורדים, נאמני המשטר, שרידי דאע"ש, כוחות זרים ומיליציות נוספות שכולן חמושות. המסקנה היא שהפוטנציאל בהחלט קיים והפיצוץ בנמל עלול להיות הגפרור שידליק את הכל.
הארגון שלקח מדינה בשבי
חיזבאללה, ארגון הטרור שהאיראנים הקימו בלבנון כחזית מול ישראל, מתבסס בעיקר על האוכלוסייה השיעית למרות שגודלה – קצת יותר מרבע מהאוכלוסייה בלבד. לחיזבאללה יש מושבים בפרלמנט הלבנוני ושליטה באישי ציבור רבים. את זה הארגון יכול לעשות בזכות הגב האיראני וכמויות אדירות של נשק שיש בידיו.
מתוך הכוח הצבאי לחיזבאללה יש שליטה מלאה בשדה התעופה של לבנון, בנמל הימי ובמעברי הגבול. חיזבאללה יודע על כל מי שנכנס ויוצא ומכאן גם היכולת שלהם להכניס ולהוציא מלבנון כל מה שהם רוצים, כולל נשק. לכך יש להוסיף כמובן את ההיטמעות של הארגון באזורים השיעים.
ארגון הטרור נחשב לשנוא נפשם של הנוצרים, הדרוזים וגם הסונים - למרות שחלק מהם משתפים פעולה עם חיזבאללה, אם מתוך אינטרס ואם מתוך חולשה. בפועל, מדי פעם יש היתקלויות שעוברות די בשקט, אך בהזדמנות הראשונה זה יכול להוביל להסלמה והמשבר עקב הפיצוץ בנמל הוא בהחלט רקע אפשרי לכך.
לחיזבאללה יש למעלה מ-20,000 לוחמים שרובם סדירים מקבלי משכורת ועוד כמה אלפי לוחמים אותם ניתן להגדיר 'במילואים'. לארגון יש בין 100 ל-150 אלף רקטות וכמויות ענק של טילים נגד טנקים ונגד מטוסים.
בשנים האחרונות הארגון צבר גם כמות גדולה של טנקים, טילים נגד ספינות ומערכות לחימה מתקדמות, אותן העביר מסוריה ללבנון או שהשאיר שם ליום פקודה.
לכל זה יש להוסיף כמובן גם ניסיון מבצעי רב במסגרת המלחמה מול ישראל וכמובן שמסוריה. בשנים האחרונות איראן סייעה לחיזבאללה לפתח זרוע אווירית, שכוללת על פי הערכות עשרות ואף מאות מטוסים ללא טייס. הלכה למעשה, חיזבאללה הוא צבא בגודל בינוני ולכן ישראל לוקחת אותו ברצינות המתבקשת.
הצבא שמעדיף לשבת בצד
בעבר צבא לבנון היה מוקד כוח של הנוצרים אולם הדבר השתנה אחרי שאלפי שיעים התגייסו לצבא והפכו לכוח מרכזי שם.
הנחת העבודה בצה"ל מאז סוף שנת 2017, היא שחיזבאללה שולט למעשה בצבא לבנון ושהלוחמים מהצבא וארגון הטרור משתפים פעולה באימונים, בפעילות מבצעית וגם בפעולות שבאזור הגבול עם ישראל, כולל בתחום איסוף המודיעין.
בלא מעט מקרים קצינים לבנונים הם למעשה פעילי חיזבאללה שהתגייסו לצבא לבנון הרשמי. העובדה שמדינות כמו ארה"ב או צרפת מחמשות ומאמנות את צבא לבנון, כולל בתחומי המודיעין והכוחות המיוחדים, גורמת לאי נחת בישראל מתוך הבנה שהידע הזה מועבר לאנשי חיזבאללה.
אמנם לבנון היא מדינה במלחמה עם ישראל אבל מעשית צבא לבנון לא תקף את ישראל מאז 1948 למעט קרב אוויר זניח ב-1967. הבדל נוסף בין צבא לבנון לחיזבאללה, הוא שהאנשים שלו ערים וקשובים לעם הלבנוני. במקרה שיפרוץ עימות פנים לבנוני, צבא לבנון עשוי להתפרק לעדות שמרכיבות אותו.
בשנים האחרונות ממשלת לבנון מנסה לשפר את יכולות הצבא, בעיקר יכולת התקיפה שלו על הקרקע ובים. מדינות רבות בהן צרפת וארה"ב העבירו לצבא לבנון מטוסי קרב, נגמ"שים, טילים ואימונים.
מדובר בכוח גדול יחסית, כ-80,000 חיילים שלאחרונה התחדשו גם בכמה מטוסי 'טוקאנו' אחרי שנים. אל מול השליטה של איראן בחיזבאללה, ארה"ב וצרפת מנסות לשלוט בצבא לבנון כמשקל נגד ולדבר יש משמעות גדולה.
החשש הישראלי הוא שפלגים בצבא לבנון יפנו נגדנו את כמויות הנשק ואמצעי הלחימה המתקדמים, בעיקר טילים נגד מטוסים וספינות, כמו גם את אלפי הלוחמים.
הקאמבק של הפלנגות
לנוצרים יש מספר מליציות פעילות בלבנון, כאשר העיקריות שבהן הפלנגות הידועות לשמצה ו"הכוחות הלבנונים" בראשות סמיר ג'עג'ע. הוא מוכר היטב לישראל, שיתף איתה פעולה בעבר ובמקביל, היה מעורב בפשעי מלחמה בארצו בגינם ישב בכלא.
המיליציות הנוצריות, שבעבר היו גורם צבאי משמעותי בלבנון ומשתפי פעולה עם ישראל, איבדו מהכוח שלהם לאורך השנים עד כדי שהפכו חסרי משמעות מבחינה צבאית.
בשנים האחרונות, בין השאר כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה ופלישת קיצוניים ללבנון, הם החלו להתחמש מחדש. מדובר בכוחות בהם חברים כמה אלפים בודדים של לוחמים, שרובם חמושים בנשק קל.
אבל בלבנון כמו בלבנון, בשנים האחרונות הם השיגו לעצמם כמה מאות טילי נ"ט, תותחים וכלי רכב משוריינים. עיקר השליטה שלהם נמצאת בשטחים הנוצרים, כאשר חיזבאללה מאפשר להם חופש פעולה יחסי במקומות האלה אבל גם מבחין במאמצי החימוש של הנוצרים ועוד זוכר להם את השת"פ עם ישראל.
הנוצרים התמקדו בשנים האחרונות בעיקר בפעילות פוליטית במדינה במסגרת מושבים בפרלמנט וכמה מוקדי כוח נוספים. כמו כן, ג'עג'ע חבר למישל עאון, נשיא לבנון ומי שהיה הרמטכ"ל ועל הדרך גם איש הכוח של הסורים בלבנון, למרות שבעבר היה אחד מהמתנגדים הגדולים של דמשק.
הלוחמים של יו"ר הפרלמנט
בעבר אמל השיעי היה אחד ממוקדי הכוח בלבנון וגם ארגון טרור קיצוני לישראל, הארגון שלקח בשבי את רון ארד לפני שנעלם. בשנים הראשונות של צה"ל בדרום לבנון, אנשי הארגון הניחו לא מעט מטענים לחייל צה"ל וגם נגד לכוחות זרים.
זה הארגון שפוצץ את שגרירויות ארה"ב וצרפת בלבנון והביא למותם של 241 נחתים ו-58 צנחנים צרפתים. באותה תקופה הם גם ביצעו פיגועים וחטיפות מטוסים בחו"ל.
אבל מאז הארגון חטף מכות קשות וכמעט שנעלם, לצד איבוד ההגמוניה השיעית לטובת חיזבאללה. כיום אמל זו בעיקר תנועה פוליטית וכמה אלפי לוחמים שנאמנים ליו"ר הפרלמנט, נבייה ברי. יש לציין שמספר לא ידוע של לוחמים הנאמנים לברי השתלבו גם בצבא לבנון.
הדרוזים: לא בכיס של אף אחד
גם בתוך הפיצול הקשה להסבר של החברה הלבנונית, הדרוזים הם מיעוט קטן ועדיין, כלל הארגונים כמעט ולא מתעמתים איתם, אפילו חיזבאללה לא מעז להיכנס לאזורים שבשליטת הדרוזים.
המנהיג העיקרי שלהם הוא וליד ג'ונבלאט, עוד שם מפורסם ששרד משנות ה-80, שידע לנתב את המיליציות הדרוזיות בין בעלי אינטרסים שונים וככה לשמור על כוחם עד היום.
Lebanese Druze, fully armed, in southern #Lebanon, waiting for ISIS and Nusra to come their way. #Syria pic.twitter.com/NqxLHbmOy2
לדרוזים יש בין 5,000 ל-8,000 לוחמים. רובם חמושים בנשק קל, מקלעים, רובי צלפים ומספר לא ידוע של כלי רכב משוריינים, תותחים וטילים נגד טנקים. מצד אחד הדרוזים פועלים למען לאומיות לבנונית ונחשבים למתנגדים לחיזבאללה ובעלי בריתם. מנגד, אין להם שום בעיה לשתף פעולה עם אותם גורמים בדיוק, כדי לקדם את האינטרסים שלהם וליצור שקט תעשייתי.
הלוחמים של ראש הממשלה לשעבר
כמו כל דמות מפתח בלבנון, גם לראש הממשלה לשעבר סעד חרירי יש כמה אלפי לוחמים נאמנים. עיקר התומכים של חרירי מגיעים מקרב המוסלמים הסונים והם נחשבים לבעלי הברית של הדרוזים והנוצרים, מתנגדים גדולים של חיזבאללה וארגון אמל של עאון.
עיקר החימוש שלהם הוא נשק קל, רבי סער ומקלעים. אבל בלבנון כמו בלבנון ניתן למצוא במחסנים של המיליציה הקטנה מטולי RPG, חומרי נפץ ומעט טילים.
יש לציין לסיום שלצד כל הכוחות העיקריים פועלים בלבנון מגוון לא קטן של ארגוני טרור שלכל אחד מהם אינטרס שונה, בדרך כלל זה תלוי במדינה המפעילה. בלבנון פועלים ארגוני סלפים, כל מיני ג'יהאדיסטים שנפלטו ממלחמת האזרחים בסוריה, יש שם גם מוקדים של דאע"ש שבעבר הצליחו לעשות לא מעט צרות בזירה המקומית.
אלה עוסקים בעיקר בפיגועים באמצעות מארבים, מטענים ועוד. מבחינת ישראל, החשש העיקרי שאותם כוחות עוינים יבצעו פיגועים, שידליקו את כל הגזרה ואולי יובילו להסלמה בצפון.
