טעינת טורפדו (צילום: alliance/dpa)
טיל הטורפדו - האימה שמשוגרת מבטן הצוללת|צילום: alliance/dpa

חיל הים יוצא ביממה האחרונים בהצהרה על הרחבת פעילויות שייטת הצוללות לקראת קליטת שתי צוללות דולפין חדשות. כלי התקשורת בארץ מיהרו לדווח על הצהרת מפקד חיל הים ולדון בהשפעה של הוצאת השינויים האלו אל הפועל על שדה הקרב, על איראן ועל שאר הזירות שבהן ישראל לוחמת. אנחנו דווקא החלטנו להסתכל פנימה, על עולמם של הלוחמים שמבלים תקופות ארוכות בתוך כלי המלחמה הכי יקר שישראל מחזיקה בו, וכדי לעשות זאת הפלגנו למחוזות רחוקים יותר והצצנו לצוללת דולפין גרמנית. לא הדבר המקורי, אבל הכי קרוב אפשר.

הכלי הכי סודי

צוללות הדולפין של צה"ל החלו להיכנס לשרות בתחילת בעשור הקודם. חיל הים מחזיק בשלוש צוללות מבצעיות ושלוש נוספות יכנסו לשרות מבצעי בשנים הקרובות. כמעט שלא קיים מידע גלוי על יכולות הכלי הזה ומה שקיים, מגיע מפרסומים זרים או מהשוואה לצוללות U 212 ו-U214 מתוצרת גרמניה שבונה גם את הצוללת הישראלית על פי דגמים אלו.

עוד בפז"ם:
התמונות הכי מצחיקות בצבאות העולם
הגיבורים הישראלים - הסיפורים שלא שמעתם
10 עובדות על הטנק הכי מתקדם בעולם

"צוללת הדולפין נחשבת לכלי ורסטילי בעל יכולות רבות, המסוגל להתאים את עצמו למשימות רבות ומגוונות", נמסר בהודעת משרד הביטחון אחרי ההשקה של אח"י רהב לפני מספר חודשים. "שייטת הצוללות מהווה את הזרוע הארוכה של חיל הים, צה"ל ומדינת ישראל. לאורך כל ימות השנה מבצעים לוחמי שייטת הצוללות פעילות מבצעית אינטנסיבית במקומות קרובים ורחוקים, תחת מעטה חשאיות כבד". הצוללות האלה מסוגלות להטביע ספינות אויב, לאסוף מודיעין, להפעיל כוחות מיוחדים ועל פי פרסומים זרים גם להיות איום "מכה שנייה" מול מי שיעז להפעיל נשק גרעיני נגד ישראל. הן פועלות בטווחים עצומים ולא סתם נקראות "הזרוע הכי ארוכה של צה"ל".

צינורות הטורפדו (צילום: הצי הגרמני)
לכאן מכניסים את הטורפדו לפני שיגור|צילום: הצי הגרמני

יכולת שיגור קטלנית

אם יצא לכם לבקר בתוך הצוללת, יהיה לכם קשה להתעלם מצינורות שיגור הטורפדו שלה. לפי פרסומים זרים, מדובר בשישה קני שיגור 533 מ"מ, ככול הנראה בחלקה הקדמי ועוד ארבע צינורות בקוטר 650 מ"מ שנחשבים לגדולים במיוחד. מצינורות ה-533 מ"מ ניתן לשגר טורפדו ובנוסף טילים מסוג הארפון לטווח שעולה על מאה ק"מ ומסוגלים להשמיד ספינות. לפי הפרסומים, מהצינורות הגדולים יותר, 650 מ"מ, ניתן לשגר רכבים תת ימיים לשחיינים ובעיקר טילי שיוט לטווחים ארוכים. עוד על פי הפרסומים, מצינורות אלה ניתן לשגר טילי פופאי טורבו SLM תוצרת ישראל בעלי ראש נפץ גרעיני שמגיעים לטווח העולה על אלף ק"מ. פרסומים נוספים מדווחים כי ישראל ביצעה ניסוי שנוטר על ידי ארה"ב בטיל זה באוקיינוס ההודי.

נהג הצוללת (צילום: MilitaryPhotos)
הקברניט. מפליג למרחקים|צילום: MilitaryPhotos

מטבח בצוללת (צילום: MilitaryPhotos)
מטבח בצוללת - מינימליזם במיטבו|צילום: MilitaryPhotos

מאחורי תאי השיגור, על פי הדגם המקביל U-212, ניתן למצוא את תאי המגורים של אנשי הצוות. סביר להניח שכמיטב המסורת הימית, מדובר בתאים מצומצמים כשלכל לוחם, מלבד מפקד הספינה, יש מקום קטן במיטת קומות ועוד ארונית קטנה. בצוללות הדולפין משרתים בין 38 ל-50 אנשי צוות, תלוי באופי המשימה, ורובם עובדים במשמרות, כאשר הלינה עובדת על פי שיטת המיטה החמה.

המערכות הכי מתקדמות בכלי הכי יקר

כמו בכל כלי שיט, לב הצוללת הוא מרכז ידיעות הקרב (מי"ק) – חדר רווי במסכים שונים ומשם מנהל המפקד, קצין בדרגת סא"ל, את הספינה. משם הוא יכול לתצפת באמצעות מערכת הפריסקופ. במי"ק יושבים אנשי הצוות שמפעילים את מערכת הנהיגה של הספינה ואת הסנסורים שלה. מהמי"ק של הדולפין מפעילים את מערכות הניווט והתקיפה השונות, כאלו שמוכרים בתור המילה האחרונה בעולם היפיתוח הביטחוני.

>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם

מערכת אחת שנשלטת מהמי"ק היא ה-ISUS 90 ששולטת בהנחיית הטורפדו. מערכת נוספת היא המכ"ם אלקטרוני לתמיכה באמצעים ולסריקה שפותח על ידי אלביט מערכות ומופעל על ידי איש צוות נוסף. מכ"ם נוסף תוצרת אלתא נועד לחיפוש על פני הים וככול הנראה יש לו טווחים גם לכיסוי יבשתי גדול. כמובן שבנוסף למכ"מים האלו, מופעלים מהמי"ק העיניים של הצוללת – הסונארים.

חדרי מנועים בצוללת (צילום: Holger.Ellgaard)
חדרי מנועים בצוללת. מערכות מהמורכבות בעולם|צילום: Holger.Ellgaard

חדרי מגורים בצוללת (צילום: Militaryphotos)
חדרי מגורים בצוללת. מושגי צפיפות אחרים לחלוטין|צילום: Militaryphotos

במי"ק יושב איש צוות נוסף שתפקידו הוא לוחמה אלקטרונית למטרת חמקנות. אותו איש צוות מפעיל אמצעי נגד שכוללים בין השאר מערכות אלקטרוניות שנועדו להטעות את האויב ולהסתיר אותה במידה והיא נחשפה. כמו כן, לפי פרסומים זרים, ישנה מערכת תקשורת לוויינית, SATCOM, שנחשבת למילה האחרונה בתחום וחסינה מפני חדירה. מערכת התקשורת הזו נותנת לפיקוד הבכיר יכולת להיות בקשר ישיר וכמובן במאובטח עם מפקדה של הצוללת בכל רגע נתון.

אי שם, באחד מהתאים האחוריים של הצוללת ממוקמים שלושה מנועים דיזל ימי שנבנו על ידי MTU Friedrichshafen (כיום Tognum), בעלי הספק של 4,180 כ"ס כל אחד. בנוסף, היא מצוידת במצוידת בשלושה אלטרנטורים 750kW, של חברת סימנס. הם נועדו להפעלת ציר בודד ומופעלים בזמן צלילה. מערכת ההנעה מספקת מהירות של 37 קמ"ש מתחת למים ובמצב שינור (שאיבת אוויר מבחוץ באמצעות צינור לצורך הטענה) במהירות של 13 עד 20 קמ"ש. היא מצוידת במערכת הנעה מסוג AIP, הנעה ללא אוויר, שמאפשרת יכולת צלילה ארוכה ללא צורך בשינור לטעינת המצברים. מערכת זו מרחיבה באופן משמעותי את היכולת החשאית של הדולפין בזכות ההפחתה בחשיפה מעל לפני המים. שילוב מערכות ההנעה הזו מאפשרת לצוללת לשהות במצב צלילה ימים רבים ברציפות ויש הערכות שגם מעבר לזה. גוף הצוללת יכול להתמודד עם עומסים כבדים וכתוצאה מכך, היא יכולה לצלול לעומק של למעלה מ-200 מטרים מתחת לפני הים. הטווח המרבי שלה מוערך ב-15 אלף קילומטר, מה שמעמיד את איראן כיעד קרוב.

מי
המי"ק - מרכז העצבים מתחת למים|צילום: הצי הגרמני

על בסיס נתון זה, ישנו ויכוח ארוך שנים במערכת הביטחון על הצורך של צה"ל להפעיל צוללות מסוג זה. על רקע הקיצוצים בתקציב הביטחון, טוענים המתנגדים כי הצוללת היא הכלי הכי יקר של צה"ל – כחצי מיליארד שקל ליחידה וגם התחזוקה השנתית שלה לא זולה כלל. למרות זה, קברניטי המדינה הכריעו לטובת הצוללת, מה שמלמד על היכולות שלה והצורך בצוללות הדולפין גם אם זה אומר שצריך להקריב לא מעט מתקציב המדינה. ב-2009 נצפו הצוללות גם בנמל אילת שם הן ערכו תרגיל ואחת אף חצתה את תעלת סואץ. על פי פרסומים זרים הצוללות האלה כבר ראו את איראן מקרוב והיו שותפות פעילות במלחמה מול לבנון, בפעילויות מבצעיות שונות ולאיסוף מודיעין.

>> אש חיה, מים שקטים: הילת"ם באימון סוער במיוחד