זה סיפור שעבר מתחת לרדאר התקשורתי. מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) הטורקית של הנשיא ארדואן הודיעה שהיא מעוניינת להקים את "צבא האסלאם" כדי להילחם בישראל. מפלגת השלטון אפילו לא טרחה להסתיר את מטרתה הסופית: להשתמש באמצעים צבאיים כדי לשים קץ לפרויקט הציוני.
הודעת מפלגת השלטון לא מפתיעה את מי שעוקב אחר ארדואן, שמוביל קו רטורי נוקשה נגד ישראל ועקבי כמעט כמו המהלכים שלו להריסת הרפובליקה החילונית במדינה. לפעמים קשה לעכל ששתי המדינות נהנו בעבר מעדנה ביחסים. גם התנצלות והסכם פיצויים לא עזרו לארדואן, ששב ותוקף את ישראל ואף משווה אותה לגרמניה הנאצית.
למעשה, כנראה שלטורקים לא ממש אכפת מהסעיף בהסכם הפיוס שמחייב אותם למנוע כל פעילות טרוריסטית או צבאית נגד ישראל. במקביל להתבטאויות ההזויות, הם שומרים על קשרים חמים והדוקים עם חמאס, ובמדינה ממשיכה לפעול המפקדה של הזרוע הצבאית של הארגון. אותה מפקדה ממש היא זו שהובילה לפני ארבע שנים את פיגוע החטיפה של שלושת תלמידי הישיבה בגוש עציון, שבעקבותיו החל מבצע צוק איתן. הארכי מחבל –צלאח אל-ערורי אמנם עזב את המדינה, אבל פעילי הזרוע ממש לא. ישראל שיגרה מחאה, ועוד מחאה, ועוד מחאה, אבל את ממשל ארדואן זה לא מעניין.
היחסים בין אנקרה לירושלים הם באמת בקאנטים, ומלחמה היא אמנם תרחיש מופרך-עד-בלתי-אפשרי, אבל באמת קשה להתעלם מהנורות האדומות שנדלקות זו אחר זו. ארדואן הולך ומקצין והוא מחזיק באחד הצבאות החזקים באזור ובעולם. מה יקרה אם הזעם יופנה כלפינו? לפני שצוללים פנימה, צריך לזכור דבר אחד: צה"ל וצבא טורקיה מכירים מעולה. בעידן היחסים הטובים בין המדינות, טורקיה הייתה אחת השותפות העיקריות של ישראל. היום מחליפות אותה האויבות המובהקות יוון וקפריסין.
מכונה משומנת
מתחילים. בעוד שצה"ל מבוסס בעיקר על צבא המילואים, לטורקים יש צבא סדיר ענק - הכי גדול בנאט"ו אחרי צבא ארה"ב והשישי בגודלו בעולם. חייליו טעמו את שדה הקרב במבצעים מוגבלים נגד הכורדים ובצפון עיראק, ולכן הם יודעים מה לעשות בשטח. "צריך לזכור שזה צבא מערבי וגדול שמתאמן הרבה עם צבאות נאט"ו", אומר יפתח שפיר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון. "אנחנו מדברים על מערכת גדולה ומשומנת".
למרות זאת, לצבא הטורקי אין ניסיון במלחמה בהיקף מלא. בניגוד לישראל, הפעם האחרונה שטורקיה השתתפה במלחמה בהיקף מלא הייתה בקפריסין, אי שם בשנות ה-70. גם במלחמה נגד הכורדים הצבא הטורקי לא מצליח להשיג ניצחונות גדולים. למעשה, בכל קרב עם הכורדים טורקיה מאבדת כ-100 חיילים בממוצע.
לטורקים יש יתרון מספרי ברור בטנקים, בנגמ"שים ובתותחים, אך רובם מיושנים מאוד. אלה שכן שודרגו עברו את התהליך בישראל, כך שמערכת הביטחון מכירה היטב את נקודות התורפה והיכולות של טורקיה. לישראל, מצד שני, יש יתרון טכנולוגי מובהק שמציב את הכלים שלה כמו טנק "מרכבה" בשורה הראשונה בעולם. ובכל זאת, אין למדינות גבול משותף, כך שעימות עלול לפרוץ דווקא בים – ולא בהכרח בים התיכון. בשנה שעברה דווח שטורקיה קיבלה אישור לבנות בסיס ימי בסודן, קרוב מאוד לעורק אספקה חשוב של ישראל.
גם בזירה הימית יש לטורקים יתרון מספרי, ופה לשם השינוי הפער הטכנולוגי מצטמצם. לטורקים כמות גדולה של צוללות, ספינות טילים ואמצעים שאין לישראל, כמו שולות וזורעות מוקשים וספינות להנחתת כוחות יבשתיים. מלבד אלה, לצי הטורקי 52 ספינות נחיתה והוא מפעיל חטיבת נחתים עצמאית עם 4,500 לוחמים ו-3 גדודים.
הספינות הטורקיות עמוסות בציוד וטילים אמריקניים מתקדמים, וחיל הים ככלל נחשב לזרוע אסטרטגית חזקה ומיומנת שמרבה להתאמן עם ציים זרים. "זה הצי הגדול ביותר באזור הזה של הים התיכון", אומר שפיר. יש גם קבלות בשטח: בפלישה לקפריסין, הוכיח חיל הים הטורקי יכולות מעולות של הנחתת כוחות אמפיביים.
ומה עם חיל הים הישראלי? בעשרים השנים האחרונות הוא עבר מהפך אדיר שהפך אותו לכוח משולב עם יתר זרועות הצבא. מדובר בצי עם יכולות אסטרטגיות שרובן אסורות לפרסום, המאפשרות לצה"ל לשגר טילים מדויקים לטווחים ארוכים, לאסוף מודיעין באזורים עוינים ולבצע משימות מסווגות אחרות שהשתיקה יפה להן. חיל הים הישראלי כבר מזמן הוכיח את עצמו במבצעים מרוחקים, שקטים ורועשים, ובדומה לזרוע היבשה, הוא נהנה מעליונות טכנולוגית חד משמעית.
כמות או איכות?
אם מסתכלים רק על המספרים, חיל האוויר הטורקי גדול באופן משמעותי מהמקביל הישראלי. זה מתבטא בעיקר בתחום התובלה: לטורקים יכולת גבוהה בהרבה של אספקת כוחות מהאוויר, עם מערך עצום של מטוסי תובלה כבדה ומסוקי סער. גם בתחום מסוקי הקרב נהנים הטורקים מיתרון מספרי קל.
היתרון המובהק של ישראל הוא דווקא במערך הקרב. בכל זאת, חיל האוויר הוא מרכיב מוביל בבניין הכוח הישראלי. על הנייר לטורקים מספר דומה של מטוסי קרב מערביים, אך בחינה משמעותית של כלי הטיס מלמדת שרובם ישנים ולא עברו השבחות כמו אלה של צה"ל. טורקיה עדיין מפעילה 50 מטוסי פנטום (שישראל שיפצה) שסיימו את דרכם בישראל כבר לפני עשור. גם הכמות הגדולה של מטוסי ה-F-16 פחות מרשימה, בהתחשב בעובדה שלא מדובר בדגמים המתקדמים של המטוס.
ולגולת הכותרת: ה-F-35. ישראל כבר נמצאת בעידן החמקנים עם טייסת מבצעית ואחת נוספת בדרך. טורקיה הזמינה 98 מטוסים והשקיעה 200 מיליון דולר בתהליך הפיתוח, אבל בחודשים האחרונים מחוקקים אמריקאים מנסים לטרפד את העסקה. למרות שבישראל ישמחו אם העסקה תסוכל, ספק שזה יקרה: ביטול העסקה עלול לגרום לעיכובים משמעותיים באספקת המטוסים לשאר מדינות העולם, וישבש את התוכניות של היצרנית לוקהיד מרטין.
לישראל יתרון לא מבוטל גם הודות לתעשיות הביטחוניות המתקדמות שלה, שמייצרות מגוון רחב של פצצות וטילים מדויקים. אלה הופכים את מטוסי הקרב, ספינות הטילים והטנקים לפלטפורמות עוצמתיות מאוד. אך בלי ספק, היתרון הכי גדול של צה"ל הוא דווקא ההון האנושי. צה"ל, בעיקר בחיל האוויר ובחיל הים, נחשב למוביל בכל הקשור לתרבות ארגונית. שיטות האימונים הולכות ומתקדמות – וגם ההשקעה בפרט הולכת וגדלה.
בצבא הטורקי הדברים נראים אחרת לגמרי, במיוחד אחרי ההפיכה הצבאית הכושלת נגד ארדואן בקיץ 2016. אחרי הטהורים של רג'יפ, שכבה שלמה של מפקדים זרועות הצבא פשוט התפוגגה - ואיתה עשרות שנים של ניסיון מבצעי ופיקודי. במקום המפקדים ה"בוגדים" קודמו קצינים נאמנים לשלטון, גם אם המקצוענות שלהם מוטלת בספק. יחד עם הקצינים המעולים אבדו גם מספר לא ידוע של מערכות לחימה, טנקים, כלי טיס, ספינות – והרבה תקציב.
כדי להבין כמה זה קריטי, מספיק להסיט את העין לכיוון ערב הסעודית, מדינה עם צבא גדול ומתקדם המפעיל כלי נשק מערביים מהשורה הראשונה. הסעודים מקדמים לתפקידי פיקוד בכירים רק בני מלוכה עם תעודת נסיך, כשהתעודה היא תנאי הכרחי לקבלת דרגת אל"ם. התוצאות ברורות: הצבא העשיר לא יודע לספק את הסחורה לעם הסעודי וריאד חוטפת מטחי סקאדים בלי הפסקה מהחות'ים בתימן.
"טורקיה היא עדיין חלק מנאט"ו", מדגיש שפיר. "מלחמה מול ישראל לא תהיה דבר קביל. עימות כזה הוא החלטה פוליטית להתנתק סופית מהמערב, ואני לא מאמין שהם יוותרו על מעמדם והקשרים עם העולם המערבי, למרות הכעס", הוא אומר. לדבריו, מהלכיו של הנשיא הטורקי עלולים להתדרדר לתקריות נקודתיות, רק כי אנשים עשויים לפרש לא נכון את דבריו. ובכל זאת, אפשר להבין למה הוא מציין בתחילת דבריו שהוא מאמין בצה"ל.