הכירו את ה"Helikite", אמצעי מבצעי שנמצא כעת בבחינת צבא היבשה של ארצות הברית: לפי המייצרים, מדובר בספינת האוויר הקלה-יותר-מהאוויר המתקדמת בעולם. מדובר, למעשה, בשילוב של בלון הליום ועפיפון, שנרשם כפטנט. כן, שמעתם נכון – ייתכן כי מה שהיה הופך כל מסיבת יום הולדת לגיל הרך להצלחה מסחררת עתיד להציל חיי לוחמים אמריקאים באפגניסטן.
הצבא האמריקאי בוחן את "עפיפוני הקרב" מתקדמים כאמצעי להעלאת ציוד תקשורת ופיקוח מעל בסיסים מבודדים באפגניסטן – כך מדווח האתר "Stars and Stripes". עפיפוני הקרב לא מיועדים להשתתף בקרבות אוויר משום סוג, אלא לעוף מעל לבסיסים מבצעיים קטנים מכדי לתפעל את ספינות האוויר המוכרות ללוחמים כבלוני תצפית.
כל היתרונות של בלוני הליום וספינות אוויר, בעפיפון
בלוני התצפית המסורתיים הם כלים שימושיים ביותר, שכן הם נושאים ציוד תקשורת, מצלמות ואמצעי ראיית לילה – כל אלה יכולים לתעד מקרב כל פעילות חשודה באזור, ואפילו לשמש ככלי לאיסוף מודיעין בעבור כוחות הפועלים באזור. אבל כשזה מגיע למוצבים קטנים ומבודדים, נוצרת בעיה. לצורך העניין, "אנחנו בוחנים אמצעים טקטיים קטנים יותר", אישר מייג'ור פיטר מור, מנהל הפיתוח.
לפי החברה הבריטית "Allsopp Helikites" המייצרת את ה"Helikite", אם בלונים רגילים "נדחפים למטה" בידי האוויר, הרי ש"עפיפוני הקרב" נדחפים על ידו כלפי מעלה. ובעוד שעפיפונים רגילים נופלים לאדמה כשאין רוח, הרי שהפיתוח החדש – עפיפון ממולא בהליום – נהנה משני העולמות: הוא עף באוויר, והוא קל ממנו. "עפיפוני הקרב" הקומפקטיים מציגים, לפי החברה, יכולות צבאיות של בלוני תצפית רגילים, רק שהם קטנים יותר ויכולים לעבוד כמעט בכל מזג אוויר ובגובה רב.
כעת בוחנים מומחי הצבא האמריקאי בדיוק את זה – כיצד פועלים "עפיפוני הקרב" במצבי מזג אוויר שונים, ובייחוד כאשר הרוח חזקה – וכן כמה זמן לוקח לשגר את העפיפונים לאוויר ולהחזירם, ובאיזו מידת הצלחה מפעיל אותם כוח האדם הצבאי.
עין מתמדת בשמים
"המטרה היא לשמור על כך שתהיה עין מתמדת בשמים מפני איומים שונים", הסביר דייוויד ג'ונסון מהמרכז ללימודי הגנה מתקדמים בוושינגטון, שמצפה לראות עוד ועוד אמצעים אוויריים קטנים מעל שדות הקרב, כשהצבא מגביר את השימוש שלו בכלים בלתי מאוישים. "זאת אלטרנטיבה זולה יחסית לבניית משהו קבוע יותר, או הגדלת 'רוחב הפס' של הלוויינים שלנו", הוא אומר.
גם לדברי הבעלים של חברת "Allsopp Helikites", סנדי אולסופ, הפיתוח שלו, שנראה כמו עפיפון עצום שקשור לבלון מלאי הליום, גם כדאי כלכלית: "אתה יכול להוציא 10 מיליון דולר על כלי טיס בלתי מאויש אחד, או לקנות באותו סכום 200 'עפיפוני קרב' (שכל אחד מהם עולה 50 אלף דולר)".
אולסופ מצביע גם על כך שבנוסף לפיקוח ואפילו ריגול, בלוני תצפית קטנים יכולים גם לשמש להקמת רשת סלולרית בשדות קרב מרוחקים. גם כשהרשתות המקומיות משובשות, יוכלו חיילים לשלוח מפות ואינפורמציה זה לזה באמצעות סמארטפונים עם כרטיסי סים מיוחדים, וכל זאת בערוצים מאובטחים.