בשבוע שעבר, פלוגת לוחמי גולני סיימה בבית הספר הצה"לי לחי"ר (ביסל"ח) את ההכרות הראשונה שלה עם הרכב שהולך להיות הבייבי שלה בשנים הקרובות כמעט בכל זירה וגזרה שהם ילחמו בה. אותו הרכב נקרא נמ"ר. מדובר בהכלאה, כמעט גאונית אפשר להגיד, של רכב החי"ר נגמ"ש שתפקידו הוא קידום הכוחות אל עבר היעדים ושל טנק המרכבה, המצאת השריון הישראלית שנותנת ללוחמים מיגון שקשה להתחרות איתו.
קורס הנמ"ר האחרון הסתיים כאמור בשבוע שעבר בתרגיל פלוגה בו הציגו לוחמי החטיבה החומה את היכולות של הכלי ואת החשיבות שלו גם בשדה הקרב העתידי. חלק מהנמ"רים פרקו את הכוח בקרבת היעדים וחסכו להם בכך לא מעט מאמץ, בעוד שאחרי הפגינו יכולת מרשימה כשהסתערו ושטפו את היעדים. ה"טילים שנורו" אל עבר הכלים התנפצו על אמצעי המיגון ואלה שהצליחו לחדור נבלמו על ידי המיגון של כלי החי"ר שנחשב לממוגן בעולם. אין להם רגע דל ואחרי שכבשו את היעדים, המשיכו הנמ"רים למטרה הבאה ופה בדיוק טמון אחד מהיתרונות הגדולים שלהם. לא צריך לחכות יותר מדי למנוחת חייל ולזמן צעידה. מקסימום להכניס עוד כמה ליטרים של דלק ולהמשיך בקרב.
צה"ל למעשה, למרות הקיצוץ הכבד בתקציב הביטחון, נמצא בעיצומו של פרויקט לקליטת הנגמ"ש החדש בעלות משוערת של 10 מיליארד שקלים, אחרי שנים ארוכות בו סבל מערך הנגמ"שים בצה"ל מהזנחה מתמשכת. הכלים הישנים לא עמדו בקצב ההתפתחות של הטנקים ולא באמת סיפקו הגנה לחיי הלוחמים. כניסת הנמ"ר למגרש המשחקים, הקפיץ באופן משמעותי את יכולות הדרג המתמרן.
כדי להכשיר את הלוחמים להפעלת הכלי החדש, נדרש קורס ארוך יותר עליו אחראים הקצינים והחיילים של בית הספר לנמ"ר בביסל"ח. סגן נדב שטרית, הסגן לראש מדור נמ"ר שצמח ביחידת אגוז ובגדוד 13 של חטיבת גולני, מסביר שבית הספר לנמ"ר מכשיר את לוחמי גולני כבר בשלבי האימון המתקדם. "הקורס נמשך חודש ימים כשהם לומדים את נושא הלחימה על נמ"ר. אנחנו לוקחים פלוגה שעשתה תרגילי חי"ר עד רמת הפלוגה ומכשירים אותה מרמת בעלי התפקידים של מקלען, נהג ומפקד כשלאחר מכן אנחנו בונים אותם מתרגיל כיתה דרך מחלקה ועד לפלוגה. זה מחולק על פי שבועות, בראשון הפלוגה מפוצלת לקבוצות על פי תפקידים שעוברים הסמכות. בשבוע השני הם כבר מוסמכים בשטח שזה אומר ירי מהמקלע ומרגמה 60 מ"מ מתוך הנמ"ר, נהיגה ומפקדים. בשבוע השלישי אנחנו כבר יורדים לשטח כמסגרת פלוגתית ומבצעים תרגילי כיתה יום ולילה כנ"ל תרגילי מחלקה".
בשבוע הרביעי והאחרון הם כבר מבצעים תרגילי פלוגה, אך לא פחות חשוב כבר לומדים לעבוד עם כוחות אחרים כמו למשל כוחות השריון. בתרגילים אלה הם כבר לומדים כפלוגה לעבוד מול אויב שמגיב "בעזרת תרגילי דו"צ וביום אויב", כך מסבירים לנו.
"ביצענו תרגיל פלוגתי שהתחיל בנוהל קרב בן יומיים", מסביר סגן שטרית על התנהלות התרגיל המסכם. "הפלוגה מתכוננת מבחינת חלוקת כוחות והתארגנות לוגיסטית ומקצועית. באור ראשון התחלנו תנועה על הנמ"רים. מגיעים לשטחי כינוס ומבצעים תרגיל גדול עם המון תחמושת כאשר לכל מחלקה יש את היעדים שלה. כמובן שבית הספר חונך את התרגיל וחשוב לציין שהמש"קיות, שהן הליבה של המדור, מגיעות, צופות ומתרשמות מהיכולת. במהלך התרגיל, המ"פ נבחן ביכולת שליטה בפלוגה וכיבוש יעדים בעזרת הכלי על כל הטכניקות הקרביות". על אופן הפעולה של הכוחות עם הנמ"ר הא מסביר, "חלק מהיעדים נכבשים בפריקה מהנמ"ר וחלק מהיעדים נכבשים בצורה רכובה כשהם עולים על היעדים וכובשים אותם בעוז וכך בעצם הפלוגה חיסלה את כלל האויב שלא יכול להסתתר בשום מחפורת שנמ"ר לא יכול להגיע אליה".
החי"רניקים מתחילים לחשוב שריון
יחד עם המיגון ומהירות התמרון בשטח, הנמ"ר מציב לא מעט אתגרים למפקדים. בעידן הנמ"רים, מפקד פלוגה בחי"ר צריך לשלוט על כלים רבים וללמוד עבודה כמו זו של מ"פ שריון. הוא גם צריך לדעת לנהל מלבד הקרב עצמו גם נושאים כמו לוגיסטיקה וניהול זמנים. על ההבדלים בהתנהלות המפקדים מסבר סגן שטרית. "בסופו של דבר מדובר בגולנצ'יקים שהם החי"רניקים שבחי"רניקים. הגעה לנמ"ר בהתחלה מוזרה להם כי צריך להתחקות אחרי שריונרים בדיבור בקשר, צריכים לדבר בדגלים כשהחי"רניקים רגילים לצעוק ולדבר בידיים. בנוסף, הם צריכים ללמוד להסתכל מספר קילומטרים גדול, לפתוח שטח כשבחי"ר רגילים להסתכל לטווח הרבה יותר קצר. הפריסה של הכוחות מאתגרת את המפקדים כי בחי"ר היא הרבה יותר קטנה ולרוב אתה בקשר עין. בנמ"ר סביר להניח שלא תראה חלק גדול מהכוחות שלך. לדעתי השילוב הזה של רק"ם בחי"ר מאוד מאתגר ומצריך שינוי פאזה כשאסור להם לשכוח מאיפה הם באים לדלג ולהסתער".
לדברי סגן שטרית, בעבר היו חיילים שסחבו על גבם משקל כבד של מים, אוכל ותחמושת כשהם מגיעים לשיא המשקל "וזה היה החיים שלהם". בגלל הנתון הזה, אותם הכוחות היו מוגבלים ליעדים שקרובים לגבול. אולם, בזכות הנמ"ר המציאות היום היא אחרת. "הודות ליכולת שלו לעבור בשטחים מורכבים וכמובן לשאת משקל גבוה, החטיבה יכולה להגיע לעומק שטח האויב מבלי להתיש את החיילים ולפגוע בכשירות המבצעית שלהם. הם יכולים לתקוף את האויב כשירים, בריאים וחזקים ועם יכולת מעבר לחי"ר בעומק מה שלא היה לנו פעם. כמובן שיתרונות המיגון עלו, זה כלי מאוד ממוגן ונסתפק בזה" אמר מבלי יכולת לפרט.
פתרון המיגון הטוב ביותר ללוחמי החי"ר
לא מעט גלגולים וקשיים עבר הכלי הזה מאז הוחלט לייצרו אי שם בשנות ה-90. בשל קשיי תקציב, לאחר שהועמדו מספר אבות טיפוסים, הוחלט על ידי הרמטכ"ל דאז אהוד ברק להקפיא את הפרויקט. אולם אירוע שאירע בעזה בשנת 2004, זה אשר מוכר כ"אסון הנגמ"שים" בו הושמדו שני נגמ"שים בתקרית שגבתה את חייהם של 13 לוחמים, הביא להתנעת הפרויקט מחדש ולזירוז ההחלטה של משרד הביטחון להשקיע שוב בפיתוח. מלחמת לבנון השנייה, בה התבוסס צה"ל במרחק של קילומטרים ספורים מהגבול, רק חיזקה את ההחלטה. אחרי שנבדקו חלופות נוספות וזולות יותר לכלים משוריינים לחי"ר, נבחר הנמ"ר כשמה שהכריע את הכף היה המיגון שהוא מעניק ללוחמים.
הנגמ"ש הזה מבוסס על תובה של מרכבה סימן 4 לכן זכה לשם "נמ"ר". צה"ל אמור לרכוש בשנים הקרובות כמה מאות נגמ"שים בעלות משוערת של 130 מיליון דולר ליחידה. למעשה, מדובר בפרויקט שני בעלותו, אחרי פרויקט הרכש של מטוס החמקן F35 שעלותו משוערת ב-10 מיליארד דולר. הנמ"ר נחשף בשנת 2008 והראשונה שקלטה אותו לשורותיה היתה חטיבת גולני. החטיבה שנייה שמצטיידת בנמ"ר שייכת למערך המילואים וזו חטיבת כרמלי.
השימוש המבצעי הראשון בנמ"ר היה במבצע עופרת יצוקה ולאחר מכן בפעילות בטחון שוטף מבצעית סביב הרצועה. היתרון הגדול שלו כאמור, זו מערכת מיגון שכוללת בין השאר את מערכת "חץ דורבן". הנמ"ר נושא בבטנו שמונה לוחמים, אם כי בגולני מעידים שכשצריך, הוא יכול להכיל הרבה יותר. הכלי חמוש במערכת קטלנית ומקלעי מא"ג ובמידת הצורך, ניתן להתקין עליו גם מקל"ר. כמו שסיפר סגן שטרית, יש בכלי גם מרגמה 60 מ"מ אותה ניתן לתפעל מבפנים.
אחד הנתונים הוא שהמיגון הוא לא השוס היחיד בכלי הזה. הוא מתפאר גם במזגן "לא רע", כמו שאומרים הגולנצ'יקים, שירותים מובנים ובהקשר לאתגרי השעה, גם מערכת הגנה מנשק כימי. לכל זה יש להוסיף מערכות מתקדמות לשליטה ובקרה שמחברות את הכלי למערכת הצי"ד הוותיקה בזרוע היבשה.
"מורעלים על הכלי"
מדור נמ"ר, שאחראי על הכשרת כלל לוחמי צה"ל להפעלת הכלי, נמצא תחת פיקודו של רס"ן אורן אלטמן תחתיו יושבים מספר קצינים שמפקדים על ההסמכות על פי תפקיד. אליהם מצטרפים עוד קצינים מקצועיים, בתוכם, קצין שריון שמחבר את החיר"ניקים לעבודה כשריונרים ועם שריונרים. כמובן שמי שעובד בפועל עם הלוחמים הן המש"קיות שכפי שלמדנו בעבר, הן המורות והלב של בית הספר לנמ"ר. "חשוב לציין שהן הכי טובות בצבא" מציין רס"ן שטרית בחיוך.
אחת מהן היא סמלת ירדן פריד. "אני מדריכה כבר שנה וחודש וחייבת להגיד שזה הרק"ם הכי יפה שראיתי, לא סתם קוראים לכלי הזה 'היפה של המדבר'. אנחנו נהנות מכל רגע וזה הכי חשוב". על העבודה עם הלוחמים היא סיפרה, "אין פה דיסטנס, אבל אנחנו כן שומרות על מרחק מהחיילים כדי להעביר את התכנים כמו שצריך. זה משתנה לאורך הקורס, במיוחד בשטח. אני יכולה להגיד שאנחנו מאוד מחוברות לחיילים שעוברים פה קורס שהוא לא קצר. כחלק מהקורס אנחנו לומדות להיות ממש כמו החיר"ניקים, הבנות הן מטורפות וממש לא רואות בעיניים. אנחנו קורעות את עצמנו, אבל נהנות מכל רגע".
כמו שציין סגן שטרית, המש"קיות צפו בתרגיל. סמל ירדן מספרת על החוויה של לצפות בתרגיל אחרי כמה ימים ממושכים של הכשרה עם לוחמים שכשהם הגיעו, הם דיברו בכלל בשפה אחרת. "ראינו מהצד את פרי יצירתנו וזה היה נראה מהמם. זה תחושה מדהימה לדעת שלוקחים חייל שלא מכיר אפילו בורג ואז הם יודעים כל כך הרבה והופכים מורעלים כמונו על הכלי ומסתערים בלי לראות בעיניים. אתה רואה שטח רחב עם מלא נמ"רים מסתערים וזה תמונה עוצמתית. זה גם כמו ילד שעולה לבר מצווה ואמא שלו רואה מהצד, ממש מרגש".
לסיום, מציין סגן שטרית "היום סיימנו תרפ"ל ואני יכול להגיד שפלוגה שיוצאת מפה, אחרי שאנחנו שלחנו אותם והסכמנו לשלח אותה, יוצאת מפה מוכנה לקרב ולכל אתגר בכל מקום וזמן. הם יוצאים במוכנות פיקס ומי שיתעסק עם הפלוגה הזו כנראה שירגיש כישלון".