ספינת FREEDOM
רק נראית מאיימת. הספינה FREEDOM

בכל מדינה מערבית שיש בה צבא גדול תהיה ביקורת על ההוצאות הצבאיות המנופחות שלא מחזירות את ההשקעה. קיצוצים בתקציב הביטחון יש בכל מדינה וגם הוצאות עצומות שהושקעו בפיתוחים שגילו באיחור רב מדי ושאחרי שהוציאו עליהם הון תועפות ש... אופס... הם פשוט לא טובים. הבאנו לכם דוגמאות לכמה מהם.

ספינת "קרב"

השם מיכאל גילמור הוא אימתה של כל יצרנית נשק אמריקאית. גילמור, אשר מתפקד בפנטגון כמנהל הניסויים האופרטיביים, אחראי על בקרת האיכות של כל הפיתוחים שנכנסים לשימוש במערכת הביטחון האמריקאית. כמו שזה נראה, הוא לא חס על אף אחד וממש, אבל ממש לא מהסס לקטול.

בדוח שהוציא על ספינת הקרב החדשה Freedom שצפויה להיכנס לשימוש של חיל הים האמריקאי תוך חודשיים, הוא חשף פרט שלא ממש חשבו עליו: ספינת הקרב הזו, שפיתוחה עלה למשלם המיסים האמריקאי 670 מיליון דולר, לא מסוגלת לשרוד קרב. בעיה. עוד בעיה – מערכות הירי על הספינה לא תקינות. עוד מצביע גילמור על בעיות שיוצרים שילובי המערכות על גבי הספינה, על כך שהמסוקים שהיא נושאת לא מסוגלים לשאת חיישני מוקשים, מה שיצריך רובוטים שייקח שנים לפתח.

בשורה התחתונה הספינה הזו, שבאה לתת פיתרון למקרים שבהם צריך ללחום קרוב לחוף ולאסוף מוקשים ימיים, לא עונה על הצורך. המשימה של היצרנית היא לעמוד בסטנדרטיים הקפדניים של הפנטגון. לטובת הכיס של האמריקאים, אנחנו מאחלים להם בהצלחה.

מדי ההסוואה שחשפו את החיילים

מדי הסוואה פיקסל (צילום: Jupiterimages, GettyImages IL)
צו האופנה כמעט עלה בדם|צילום: Jupiterimages, GettyImages IL

אחת מהשערוריות הצבאיות הגדולות ביותר שהסעירו את הציבור האמריקאי בשנים האחרונות הייתה שערוריית מדי ההסוואה החדשים של צבא ארצות הברית - בעיקר מכיוון שאף אחד לא טרח לצעוק "המלך הוא עירום" באף אחד משלבי הפיתוח או התצוגות שהם הוצגו בהן. המדים האלו, שפועלים על טכניקת הסוואה הטמעה ויזואלית של החיילים בשטח באמצעות הדפס פיקסלים, ושעלו לצבא לא פחות מ-5 מיליארד דולר, התגלו בשדה הקרב כלא יעילים כאשר לוחמים נחשפו לאויב בקרבות שניהלו באפגניסטן ובעירק. הלוחמים שחשו שהם חשופים הרבה יותר מאז שלבשו את המדים הציפו את הבעיה מעלה והוחלט כי הם יפשטו אותם ויחזרו למדי המנומרים הישנים והטובים, אחרי שאלו נקנו בכמויות, עלו הון וכמעט ועלו בחיי אדם.

הטענה העיקרית שעלתה בארצות הברית היתה שהמדים האלו שירתו את צו האופנה בניסיון לשוות ללוחמים מראה מגניב יותר משל המארינס. לא סתם אומרים שבשביל להיות יפים צריך לסבול.

פצצת האטום הגדולה בעולם – גדולה מדי

פצצת הגרעין הגדולה בעולם (צילום: ריאליטיפוד)
פצצת הגרעין הגדולה בעולם - גדולה מדי|צילום: ריאליטיפוד

לכל אחד זה ברור שאת הרוסים עדיף לא לעצבן. פצצות אטום הן כבר ממזמן אמצעי ההרתעה העיקרי של כל צבא בעולם, אבל הרוסים לקחו את זה כמה צעדים רחוק מדי.

בתחילת המלחמה הקרה לרוסים היתה מוטיבציה לחמם אותה, ולכן הם נערכו בכל הכוח לפתיחת חזית ישירה מול האמריקאים ולמעשה התכוננו לפתוח במלחמת עולם שלישית. לטובת כך הם פיתחו את "פצצת הצאר" – פצצת אטום במשקל 27 טון ובעוצמה של 50 מגה טון, פי 3,000 מהפצצה שהופלה על הירושלימה ונגסקי, עד כה נשמע מפחיד, נכון?

למנהיג ברית המועצות באותם הימים, ניקיטה חרושצ'וב, היה חשוב להראות לארצות הברית את יכולת הענישה שלו כשהוא שיחק איתם את המשחק של למי יש יותר גדול. ובדיוק כאן למעשה היתה הבעיה שלו. היה לו עד כדי כך גדול, עד שהוא לא היה יכול לעשות איתו שום דבר. הפצצה, שפיתוחה עלה מיליוני רובלים, הייתה גדולה עד כדי כך שאף מטוס לא יכול היה לשאת אותה, מה שבעצם ריתק אותה לתחומי ברית המועצות עד שנת 1961, אז הונחתה הפצצה לגובה של 4 קילומטרים, שם היא פוצצה. על מנת לשמור על חיי הטייסים, היא הונחתה עם מצנח ענק בכדי לתת להם זמן להתחמק מהקרינה.

תחמושת הצלפים שנרכשה בעבור צה"ל – לא מדויקת

רובה צלפים ברק (צילום: דובר צה
רובה הצלפים מסוג ברק, עם התחמושת החדשה טווח הדיוק הצטמצם ל-600 מטר|צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים

האתגר העיקרי של צלף בשדה הקרב הוא לפגוע במטרות בדיוק מקסימלי וממרחק רב עד כמה שאפשר. אחד מרובי הצלפים הנפוצים בשימוש צה"ל הוא הברק (מוכר גם בשמות HTR-2000 או 338), מוקדם יותר השנה נרכשו בעבורו קליעים כדי להשלים פער שנוצר, אלא שבשלב מסוים עלה כי התחמושת שנרכשה בכמויות גדולות יעילה לטווח של 600 מטרים בלבד, מרחק קטן מהרבה מהטווח המקסימלי של m16 סטנדרטי ומהטווח היעיל של רובה הברק - 1,500 מטר.

כך במערכת הביטחון נתקעו עם עודף של קליעים לא יעילים וחוסר באלו התואמים את הרובה הקיים.

ה-F35 – אופטימיות מפוקפקת

F35 (צילום: Lockheed Martin)
עולה הון. יענה על הציפיות? F35|צילום: Lockheed Martin

מטוס החמקן F35 הוא אחד הפרויקטים הכי יומרניים של האמריקאים - פרויקט שעלותו המשוערת עד לשנת 2030 מוערכת בסכום אסטרונומי של 396 מיליארד דולר - וכגודל הציפיות, האכזבה עשויה להיות בהתאם. הפרויקט הזה שמנוהל כבר כמה שנים וצפוי להיות מושלם בשנת 2016, נתקל בקשיים מההתחלה, כאלו שהביאו לכך שהתוצאה הסופית תהיה רחוקה שנות אור הן ברמת התכנון, הן ברמת העלות. במה זה בא לידי ביטוי?

ראשית, טענו הלקוחות כי מדובר במטוס יקר מאוד שעלות הפיתוח שלו גבוהה מדי. מה שעשו המפתחים זה פשרות. אחת מהן היא בפתח הפליטה שלו שהוא עגול כאשר במטוסי חמקן פתח הפליטה הוא לרב שטוח על מנת לפזר את החתימה התרמית ולמנוע איכון מדויק של מיקומו. בעיות נוספות שעלו לאחרונה בפרויקט הביאו לביצוע של ניסויים נוספים במטוס, כך שיכול להיות שבסופו של דבר הוא יעלה הרבה יותר, אם דבר כזה אפשרי בכלל.

התאונה היקרה ביותר בתולדות ארצות הברית

כמו שההיסטוריה מלמדת – ככל שנשק יעלה יותר, התאונות שהוא יגרום יעלו יותר. התאונה היקרה ביותר בתולדות ארצות הברית ואולי בהיסטוריה האנושית כולה התרחשה כשמטוס החמקן האמריקאי B2, המטוס היקר ביותר שהאמריקאים מחזיקים בו (עולה כמיליארד דולר), לא נחת כל כך טוב על המסלול. התקלה נגרמה בגלל קורוזיה שפגעה במחשב שלו. המטוס הלך טוטל-לוסט, לטייסים – שלום.

את הסרטון המלא ניתן לראות בקישור הבא

>> היי-טק קטלני: משגר הרימונים שלא משאיר סיכוי