ניו זילנד – מקום בו תצפו למצוא בעיקר כבשים. ובכן, ודאי תופתעו לשמוע שדווקא משם מגיע אחד מהכוחות המיוחדים הטובים בעולם, שירות האוויר המיוחד (Special Air Service) של צבא ניו זילנד. השירות כולל את יחידת המפקדה, את יחידת ההכשרה, שתי יחידות אוויר, ים ויבשה, יחידת קומנדו (המגיבה לאיומי טרור ולאיומים מבית) ויחידה למבצעים הנדסיים.
לא הרבה ידוע על הפעילות של שירות האוויר המיוחד של ניו זילנד, אבל יש מי שמכתיר אותו כאחד מהכוחות המובחרים בעולם – ב-2004 ניתן לה צל"ש נשיאותי מטעם ארה"ב על "גבורה יוצאת דופן" בשעת פעולה, ועל עזרה ב"נטרול" הטליבאן ואל קעידה במהלך "משימות בסיכון גבוה במיוחד, כולל משימות חילוץ והצלה, סיור בשטח האויב, ניצול אתרים רגישים, קרבות ישירים, הרס מנהרות, זיהוי וחיסול מחנות אימונים של אל קעידה" ועוד. מהי היחידה הזאת, מה עוברים חיילים שרוצים להימנות על שורותיה ומה מצפה להם במהלך השירות?
הכשרה: 24 שעות של צעידה בביצות
על מנת להצטרף לשירות האוויר המיוחד, נדרשים חיילי צבא ניו זילנד לעבור קורס ממיין בן עשרה ימים, שנודע בקרב החיילים כעינוי פיזי ומנטלי. במהלך היום הראשון עוברים החיילים את כל מבחני הכושר הקרבי בצבא ניו זילנד. לאחר מכן עוברים החיילים שלושה ימים של ניווט בשטח פתוח, בעודם סוחבים רובה וציוד במשקל של 35 ק"ג, עם אספקה מינימלית של אוכל. הם ישנים לפי זמנים מינימליים ומדודים מראש.
הם עוברים, בין השאר, את התרגיל הידוע לשמצה כ"תרגיל וון טמפסקי", על שם גוסטבס פרדיננד וון טמפסקי הפרוסי, שמת ב-1868 אחרי ששירת כחייל ב"Forest Rangers", כוחות ניו זילנדיים לא סדירים. התרגיל נערך ביום החמישי לקורס הממיין, וכולל 24 שעות של צעידה בביצות או בדיונות חול, תוך נשיאת רובה, כמו גם ג'ריקן של 20 ליטר או תיק במשקל של 35 ק"ג. התרגיל המסכם בקורס הממיין הוא מסע לבדיקת סיבולת בן 60 ק"מ, שיש לעבור תוך נשיאת משקל כבד ולהשלים בתוך 20 שעות.
מי שמצליח לעבור את הקורס הממיין, יצטרך לעבור גם מבחנים פסיכולוגיים, רפואיים ואקדמיים, על מנת להפוך לאחד החניכים בהכשרה בת תשעת החודשים. בין עשרה ל-15 אחוז בלבד מהמועמדים עוברים את הקורס הממיין ואת ההכשרה.
קצינים עוברים יומיים נוספים של מיונים, לבדיקת התאמתם לפיקוד על חיילי שירות האוויר המיוחד. לוחמי הקומנדו נדרשים לעבור קורס ממיין נוסף בן שבעה ימים, והם נדרשים לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר מבחינה פיזית, מנטלית ומקצועית. ברגע שלוחם קומנדו סיים את ההכשרה – הוא מוכן לענות לאיום מבית תוך שעות בודדות.
פעילות: יותר מ 90 אחוזי הצלחה באפגניסטן
השירות המיוחד נוסד ב-1955 על פי המודל של ה-SAS הבריטי; 800 ניסו להתקבל, 182 הצליחו. כבר בשלהי אותה שנה פעלו אנשי שירות האוויר המיוחד של ניו זילנד בצמוד ל-SAS הבריטי במלאיה, מלזיה של היום. אנשי היחידה בילו חודשים רבים במבצעים בתוככי הג'ונגל כנגד כוחות קומוניסטים. הם גם אימנו מקומיים ללחום בהם בעצמם. ביותר מתריסר היתקלויות וקרבות פנים מול פנים, רק לוחם אחד בשירות המיוחד נהרג.
היחידה פעלה גם בוייטנאם ב-1968, יחד עם ה-SASR האוסטרלי. רוב משימותיה כללו מארבים לכוחות הקומוניסטיים וביצוע משימות של איסוף מודיעין. גם במקרה זה רק לוחם ניו זילנדי אחד נהרג. היחידה פעלה גם בכוויית ב-1998, ובאפגניסטן מאז שנת 2001 ועד שנת 2005.
סודיות רבה עדיין אופפת את מרבית המבצעים בהם לקחה היחידה חלק באפגניסטן; מה שכן ידוע הוא שבתחילה ביצעה היחידה סיורים רגליים תוך נחיתה והמראה באמצעות מסוקים, ולאחר מכן עברה לסיורים ממונעים, בין השאר על אופנועים. חלק מהסיורים הללו ארכו בין 20 ל-30 ימים, ולפי הדיווחים הרשמיים היו "נפגעים בשני הצדדים" בקרבות ירי. יחד עם זאת, אף ניו זילנדי לא נהרג.
על פי חשיפה של העיתונות הנורווגית, 71 צנחנים של שירות האוויר המיוחד חזרו לאפגניסטן ב-2009. בינואר 2011 הצהיר הגנרל דייויד פטראוס, אז מפקד כוחות הקואליציה באפגניסטן וכיום ראש ה-CIA האמריקני, כי מאז 2009 ביצע שירות האוויר המיוחד הניו זילנדי 60 מעצרים "בסיכון גבוה" של חמושים ושל מנהיגי טליבאן, מנע ארבע מתקפות ולכד יותר מ-20 מצבורי נשק. הוא ציין כי היחידה ביצעה יותר מ-90 אחוז ממבצעיה באפגניסטן בהצלחה – מבלי לירות ירייה אחת. באוגוסט ובספטמבר 2011 נהרגו שני חיילים ניו זילנדים בפעולות באפגניסטן, אך לאורך כל שנותיה שומר השירות האווירי המיוחד על יחס מדהים למדי של פעולות מוצלחות למול אבידות בנפש – לפחות בקרב חייליו.
