בעוד רוב יחידות האימונים הצבאיות ברחבי העולם הוקמו על מנת ללמד ולחנך, חיילי הספטסנאז (Spetsnaz GRU), הכוחות המיוחדים של צבא רוסיה, סופגים בעיקר עונשים. למה? כי בספטסנאז רוצים רק את המחסלים הטובים והמחושלים ביותר, כאלה שאין דבר שהם אוהבים יותר מאשר קרבות, מלחמה ודם. לוחמי הספטסנאז יכולים לעזוב מתי שירצו, אבל מי שנשאר, נשאר בידיעה שהוא הולך לסבול.
הספטסנאז נחשבת ליחידת העילית של רוסיה, והיא יצרה לעצמה מוניטין קשוח כאחד מהכוחות המיוחדים הטובים ביותר בעולם, בעיקר הודות לסטנדרטים הקשיחים של האימונים המפרכים שעוברים לוחמיה. היחידה פועלת תחת ה-GRU, המקביל לאגף המודיעין במטכ"ל הרוסי, וליחידות המשנה שלה אין שמות רשמיים. לרוב מתייחסים אליהן לפי מספרים.
בינם ובין עצמם, מתכתשים הלוחמים במטרה לפצוע האחד את השני, לשבור צלעות, אצבעות ואפילו חוליות בעמוד השדרה, עם זמן החלמה מינימלי, שיאפשר למשוגעים האלה לחזור לאימונים במהירות האפשרית. בשירות הסדיר שלהם הם צפויים לסייר רבות בשטח האויב והם מאומנים בין השאר בלוחמה זעירה, אם כי חלקם ישרתו כשומרי גוף מטילי אימה של פוליטיקאים רוסים בכירים.
מעט מאוד מידע מהימן פורסם על המבצעים בהם לקחה היחידה הזו חלק, והיא דוגמה מצוינת ליחידה שכולם מפחדים ממנה, אבל בעצם לא יודעים עליה יותר מדי. אחרי שנים של פחד לא מבוסס, נודע שחלק מהמבצעים נערכו באפגניסטן ובצ'צ'ניה, ושבמהלכם היחידה הוכיחה את עצמה ככוח המרתיע שתמיד ייחסו לה. מה עוד ידוע? שהלוחמים לובשים את מדי חיל האוויר הרוסיים וכומתות בצבע תכלת על מנת שלא יזוהו כחיילי היחידה. יחד עם זאת, הם יכולים גם ללבוש מדים אחרים, למשל כאלה של יחידות המוצבות בסמוך אליהם, על מנת להיטמע ברקע.
המחסלים עצמם אומרים שלא מלמדים אותם להתעלם מהכאב, כיוון שזה לא אפשרי. במקום זאת, הם לומדים ליהנות ממנו.