"קיבלנו עדכון למנחת הורדה. נוריד אתכם צמוד ליישוב עלומים מדרום. בהצלחה. תחברו לחמ"ל של נח"ל עוז". זה מה שנרשם על הפתק שהציג קברניט מסוק היסעור למפקדים מגדוד "אפעה" 890 של הצנחנים שהיו בדרכם להילחם בעוטף עזה, כפי שאנחנו מפרסמים פה לראשונה, בתיעוד חדש מאותו יום קשה של ה-7 באוקטובר 2023.
גדוד הצנחנים 890 היה הכוח המסודר, המשמעותי והגדול הראשון שהגיע לקיבוץ בארי, שם הם נלחמו לצד כיתת הכוננות של הקיבוץ, לוחמי היחידות המיוחדות, לוחמי השריון ואחרים. הם חילצו עשרות אזרחים מהממ"דים וחיסלו עשרות רבות של מחבלים. קרב אליו הגיעו אחרי כשעתיים של הליכה קשה, תוך כדי היתקלויות במרחבים ששרצו במחבלים.
"האווירה במסוק הייתה מתוחה מאוד. עלינו אחרי שראינו בטלגרם מה קורה בעוטף. הבנו שהולכים למלחמה אבל לא הבנו באמת את גודל האירוע ומה נפגוש שם", אמר ל-mako קצין צנחנים בגדוד 890.
תחקיר הקרב על בארי שביצע הצוות של האלוף במיל' מיקי אדלשטיין, היה קשה לעיכול והעלה לא מעט שאלות ותהיות, בין השאר במה שנראה כמו כשל ערכי חמור של חלק מהכוחות המיוחדים, שלא חתרו למגע והפקירו את התושבים במשך שעות ארוכות. אבל בתחקיר הזה היו גם נקודות של אור, שהציגו את גבורת הלוחמים הרבים שזרמו לבארי, גם אם באיחור.
בין אותן נקודות של אור, ניתן לציין במיוחד את גדוד 890 של הצנחנים, שנשארו שבת גדודית בסיומו של אימון בבקעה והגיעו לעוטף עזה על גבי מסוקי היסעור של חיל האוויר ובאמצעות כלי הרכב של הגדוד. בתיעוד חדש שאנחנו מפרסמים כאן לראשונה, רואים את הגבורה של לוחמי הצנחנים מרגע העלייה למסוקים, דרך הטיסה ועד למורכבות והמראות הקשים בקיבוץ בארי.
הלחימה של הצנחנים ומבצע ההסקה לא התחילו בהפעלה מסודרת של אגף המבצעים, כפי שעולה מתחקיר הקרב על בארי. הפעולה הזאת מתחילה כאשר תא"ל יגאל דדון, טייס מסוקים ותיק שהיה אז אל"ם ויקבל השבוע את הפיקוד על בסיס פלמחים, מתקשר למי שנחשב לחברו הטוב, אל"ם עמי ביטון מפקד חטיבת הצנחנים. דדון אומר לביטון שיש לו יסעורים פנויים ויעשה כל מה הוא צריך ממנו. ביטון ביקש שיסיקו את מאות הלוחמים של 890 לעוטף עזה.
הם קובעים נקודת מפגש בסמוך למשטח האימונים במחנה נבי מוסא שבמדבר יהודה, לשם מגיעים ארבעת היסעורים של טייסת 118 ועוד שני מסוקי ינשוף מפלמחים. בתיעוד שאנחנו מפרסמים, ניתן לראות את רגעי הדרמה כאשר לוחמי הצנחנים מגיעים לשב"ה (שטח ביצוע הסקות) ורצים הישר לבטן המסוקים עם ציוד ואמצעי לחימה רבים.
בשגרה היסעורים מטיסים עד 33 לוחמים, הפעם עלו על כל מסוק 50 לוחמים. עוד לפני הגעת המסוקים, מחליט מג"ד 890, סא"ל יוני הכהן, לסוע במהירות על גבי כלי רכב של הגדוד לכיוון עוטף עזה עם כוח פלוגתי נוסף ועם סרן נחמיה מ"פ ב-890.
לוחמי גדוד 890 עולים למסוקים אחרי השעה 10:00 בבוקר אחרי שראו את הסרטונים והתמונות שמופצים ברשתות החברתיות. הלוחמים הצעירים מהגדוד מגיעים מוכנים למלחמה הזו. הם סיימו אימון גדודי מפרך ונשארו שבת לפני התרגיל הגדודי המסכם. הם ממריאים חדורי רוח קרב ורואים מאוויר את עמודי העשן שעולים מיישובי עוטף עזה, את הרכבים הבוערים ואת הנרצחים בכבישים. זמן קצר לפני הנחיתה, משנים להם מנחת בגלל המחבלים במרחב. בסמוך לשעה 11:00 המסוקים מנחיתים שתי פלוגות של צנחנים מדרום לקיבוץ עלומים.
הם נוחתים ישר לקרב וסופגים אש כבדה מעשרות מחבלים שראו את המסוקים הגדולים מגיעים לעלומים ונוחתים בסמוך. הצנחנים סופגים אש כבדה מנשק קל, רימונים וטילים מסוג RPG. מול העיניים שלהם הם גם רואים את המסוק המוביל של סא"ל י', מפקד הטייסת ושל תא"ל דדון נפגע ובוער על הקרקע.
צוות האוויר מחולץ והצנחנים לא מבזבזים זמן והורגים מחבלים רבים. מיד כשזה מתאפשר, פלוגה ב' בפיקוד סמ"פ, סגן אריאל עזריה מתחילה לצעוד לכיוון קיבוץ בארי, כשהם יודעים כבר על הנרצחים והחטיפות. פלוגה ג' בפיקודו של סרן יהונתן, מסתערת על קיבוץ עלומים. כוח נוסף של הגדוד מתפצל, כדי להילחם על בסיס נחל עוז.
בסיום הקרב הארוך במנחת ולאחר כשעתיים של הליכה, סמוך לשעה 14:00 הם מגיעים לקיבוץ בארי ומיד נכנסים ללחימה. בשלב הזה, כפי שעולה מהתחקיר, הם לא מודעים כלל לזה שבבארי יש כוח של יחידת שלדג ושל סיירת מטכ"ל.
סגן מפקד פלוגה ב' שמפקד על הפלוגה עד שהמ"פ שנסע עם המג"ד יחבור אליו, מחליט שאין זמן להתארגן ולאסוף מידע. יחד עם פלוגה א' של הגדוד הם שועטים פנימה, ללא היסוס. מעבר למידע שהם אספו דרך הרשתות החברתיות, הצנחנים מגיעים לבארי ורואים את עמודי העשן שעולים מבתים רבים, ושומעים את הדי הירי והפיצוצים מתוך הקיבוץ.
הם ממשיכים בקרב ומסתערים לכיוון שכונת הזיתים, שם הם נתקלים באש כבדה מצד המחבלים. על פי התחקיר, בשעה 12:00, בזמן שהצנחנים עוד היו במסע רגלי לכיוון בארי וכוחות רבים נשארו בחוץ, שתי מחלקות של הנוח'בה שביצעו את הטבח במסיבה ברעים, חברו למחלקה שפשטה מוקדם יותר על בארי.
ובשעה שהצנחנים מגדוד 890 הגיעו לקיבוץ כבר היו למעלה מ-300 מחבלים בבארי. לצנחנים של 890 לקח כשלוש שעות להתקדם שתי שורות בתים מסך של תשע שורות שיש בשכונת הזיתים. אבל הם עושים את זה בעקשנות ובאומץ, תוך שהם סופגים נפגעים.
הצנחנים שאיתם שוחחנו בימים האחרונים, מספרים על קרב סוער ולחימה עיקשת. מחבלי הנוח'בה הקימו בבתים של בארי עמדות לחימה עם שטחי הריגה עליהם שלטו באש באמצעות מקלעים, צלפים ו-RPG. היו לפחות שני מקרים שהסתערו עליהם מחבלים מתאבדים עם חגורות נפץ.
"אלה ממש לא היו המחבלים של איו"ש שהתרגלנו לפגוש", אמר קצין בחטיבת הצנחנים. "בטח לא באמל"ח וגם לא ברמת הלחימה שלהם. הנוח'בות בבארי ידעו איך לתפעל את הנשק שלהם ואיפה היה נכון להפעיל כל סוג של אמל"ח. הם היו עקשנים", אמר אבל הוסיף, "הם לא היו קרובים לרמת הלחימה ורוח הקרב של הצנחנים. הגבורה של לוחמי הגדוד תיכנס לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. מה שהצעירים הגיבורים האלה עשו פשוט לא נתפס".
בשעות הצהריים מגיעים לבארי כוחות נוספים מיהל"ם, שייטת 13 ובהמשך גם טנקים של גדוד 53 עליהם מפקד סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, שנפל מאוחר יותר בתמרון הקרקעי. בשלב הזה עוד יש כאוס בקרב ואין מפקד בכיר שמנהל את מה שקורה שם.
בשעה 13:00 תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99 מקבל את הפיקוד על הגזרה ומתחיל לעשות סדר. תא"ל חירם מחליט להגיע לבארי מכיכר סעד. הבעיה שהכבישים עדיין שורצים מחבלים. תא"ל חירם נוסע אחרי סמל מחלקה מגדוד 890 שעושה זאת על גבי טיולית לא ממוגנת.
סמוך לשעה 16:00 סא"ל יוני מג"ד 890 מנהל את הקרב בבסיס נחל עוז. רס"ן נריה, סמג"ד 890, בן קיבוץ סעד השכן, מנהל את הקרב בבארי ולשם מגיע גם סרן נחמיה מ"פ ב', שהיה עם המג"ד, וחובר לפלוגה שלו, שעליה פיקד עד אז הסגן שלו. חצי שעה לאחר מכן, חוברים לצנחנים כוח של יחידת יהל"ם בפיקוד סגן מפקד היחידה, כוח של שייטת 13 ושני הטנקים של סא"ל חבקה ז"ל.
רס"ן נריה שמבין את הכאוס, לוקח פיקוד ומרכז בפאתי שכונת הזיתים של בארי את מפקדי כל הכוחות ועושה להם קפ"ק (קבוצת פקודות). הוא מחלק את הכוחות לפי אזורים ומחלק להם גבול גזרה. 890 תופסים אחריות על שכונת הזיתים ואת יהל"ם ושייטת 13 הוא שולח לשכונת הכרם. את הטנקים של סא"ל חבקה ז"ל מציבים בכביש שבין שתי השכונות. אז ניתן האות והם ממשיכים להתקדם במקביל יחד עם הטנקים.
לוקח להם כמעט 12 שעות, עד שעות הלילה המאוחרות לכבוש ולטהר את השכונות. אבל גם זה לא היה הסוף. מחבלים הצליחו להסתנן לבארי ולשכונות שנכבשו, והכוחות מצאו את עצמם מטהרים שוב ושוב את הבתים, תוך כדי חילוץ של אזרחים לכודים.
מעשית קרבות 7 באוקטובר הסתיימו עבורם רק ביום שני, אז השיגו שליטה מלאה על הקיבוץ וטיהרו אותו ממחבלים. לוחמי גדוד 890 של הצנחנים יצאו משם, התכנסו בעלומים לתחקיר גדודי מסכם, וכמו רוב צבא היבשה החלו להתאמן לתמרון הקרקעי, משם הם נכנסו לקרבות בעזה במשך חודשים ארוכים. גדוד 890 נלחם מאז אוקטובר בעיר עזה, בשג'אעיה, ח'אן יונס, רפיח, זייתון ובכל שכונה ועיר ברצועה.
הצנחנים שאיתם שוחחנו על הכוחות הרבים שנשארו מחוץ לקיבוץ ושלא חתרו למגע בשעות הראשונות, לא רצו להתייחס לנושא באופן ישיר, אבל אחד מקציני החטיבה אמר: "מדינת ישראל צריכה להיות גאה שאלה הלוחמים שלה. מדובר בלוחמים של גדוד, ההכשרה שלהם לא נופלת מאף לוחם עילית. אין כאן תחרות, בסוף כולנו נמצאים תחת אותה אלונקה ומספיק להסתכל על רשימת החללים כדי לראות שנלחמו כאן כולם - סיירת מטכ"ל, לוט"ר, צנחנים, שייטת, קציני משטרה ומי לא. ראשונים מכולם האזרחים עצמם. אנחנו צבא אחד של מדינה אחת".
"אני לא יודע להסביר למה כוחות שהיו בחוץ נשארו בחוץ ואנחנו מהגדודים יצאנו להסתער. ועל זה יענו התחקירים שעוד יהיו", הוסיף אותו קצין. "בסוף, כל צנחן מגדוד 890 שהגיע לבארי ראה את המראות ושמע את הקולות הבין שהוא חייב לחתור למגע גם אם הוא לבד. כך היה".
על לוחמי הגדוד אמר הקצין: "מדינת ישראל צריכה להיות גאה שאלה הלוחמים שלה. מדובר בלוחמים של גדוד, ההכשרה שלהם הרבה יותר קצרה מהיחידות המיוחדות וגם ההקצאות לא שוות. אבל רוח הקרב שלהם לא נופלת מאף לוחם עילית".
גדוד 890 איבד שני לוחמים בקרב על בארי: סמל אריאל אוחנה, בן 19 מקיבוץ רבדים וסמ"ר אלי (ולנטין) גנסיה בן 22 מירושלים, זכרם לברכה. 33 חיילים, אנשי כוחות הביטחון ואזרחים נפלו בקרב.